drive.google.com
מחבר הספר הזה לומד אצלינו בכולל, והוא מלא וגדוש. אבל הוא לא כותב בדווקא את המקומות שהמשנ"ב מפרש דלא כב"י, אלא את המקומות שמרן זיע"א סובר דלא כהמשנ"ב.זה טוב? (או שזה לא קשור למה שאתה מחפש...)
הליכות יוסף שבת.pdf
נדמה שהמשנה ברורה עצמו מציין כשהוא מפרש דלא כבית יוסף (בדרך כלל בשער הציון).
אבל יש מקומות רבים שלא מציין.
אשמח לדעת על כמה
היכן מרן שליט"א ציין מקומות כאלו?
בהסכמה שלו למשנ'ב משנת יוסף רשימה ארוכה (אבל הנקודה שמה שחולק על מרן ומה שמפרש אחרת הוא כולל באותה רשימה)
זו בדיוק הנקודה שהתכוונתי אליה בדבריי
לכאו' כן מבואר במשנ"ב סי' קסח ס"ק כד שכ' שמלשון השו"ע משמע שבעי' שיעור סעודת בוקר וערב. אף שבב"י לכאו' מפורש ששולל דעה זו. ע"ש.
יישר כוח על המקורות
היכן כתוב בב"י שלא צריך "תורת" סעודת בוקר וערב?
הנה זה לשון מרן בב"י שם (בתוספת אותיות להבנת הענין):
1. ז"ל מרן בסימן קסח
אני מדבריו מדבריו שחלוק עליהם בכך שהם סברו דלאו דווקא "אם אכל שיעור שבני אדם קובעים עליו", אלא " דקבע היינו "דוקא סעודת ערב ובוקר". והיינו שהם חלקו על רבינו יונה והרא"ש בשמו, שס"ל דתלי בשיעורא דקביעות בלבד.
הר"ן לא דיבר כלל על דינא דברכות, וגם התוס' דיברו על דין בישולי גויים, ורק בסוף דבריהם דיברו על מאכל אחר שבו הוצרכו לבאר תוך דבריהם דין ברכתו. והתוס' בביצה ע"ז וחולין דבריהם כמעט מכוונים בענין זה, וגם דברי הר"ן מכוונים במקומות אלו.
אם הר"ן בביצה פירש את התוספות אז יוצא ממנו נפקא מינה להלכות ברכות, וזה עיקר הדיון באורח חיים.
