מקור לקופצים בברכת הלבנה

[א.א]

האם יש מקור לקפוץ דראיתי דהפוסקים מביאים רק להיות על קצה האצבעות.

משנה ברורה סימן תכו
(יד) ורוקד וכו' - וכתבו האחרונים [טו] דיזהר מאוד שלא יכרע ברכיו לרקוד דלא יהא נראה ככורע ללבנה אלא יסמוך על אצבעות רגליו וירקוד:
אה"נ דאין בעיה אך למה עושים כן

 

[שלמה נ]

בחזו"ע כ' מרן זיע"א שיש ליזהר כשעושים ברכת הלבנה בליל שבת (כשהזמן עובר) שלא לקפוץ שהרי אין מרקדין בשבת.

ובאמת שצריך להבין הרבה, הרי לא אסרו אלא השמעת קול של ריקוד וה"ה כאן, שהרי אין בעיה בעצם הקפיצה מצד אין מרקדין אלא כשזה בקצב וכו' שמא יתקן כלי שיר, ומהיכי תיתי לכאו' לאסור בנידו"ד? ואולי יש לדון מצד אחר שאין קופצים בשבת שלא יהא הילוכך וכו' כמבואר בסי' ש"א. אך לא מצד ריקוד. וצל"ה.

 

[בנימין לוריא]

 

[אוהב ספר]

האם יש מקור לקפוץ דראיתי דהפוסקים מביאים רק להיות על קצה האצבעות.

עיין מאירי סנהדרין

 

[א.א]

בית הבחירה (מאירי) מסכת סנהדרין דף מב עמוד א
כל המברך על החדש בזמנו כאלו מקביל פני שכינה שהרי זה הערה והתבוננות לחדוש הבריאה ומתוך כך צריך שיברך מעומד והזכירו בכאן על מקצת חכמים שהיו קופצים ומברכין וכן נהגו רבים עכשיו לעשות שלש קפיצות דרך שמחה וחיבת

ובאמת דברי האחרונים והמ"ב דלעיל לא ברורים לי איך מריקוד יגיע לכריעה