השב להודעה

(מחילה על העיכוב פשוט האתר לא פעל לי בימים האחרונים...)

קודם כל הלשון שכתבת לא כ"כ נכונה - זה לא שאנחנו המצאנו את החידוש הזה, כי כמו שכבר כתבתי דעת המהרש"ם והמנחת שבת ושאר אחרונים שדין משחה דומה לנידון המג"א. והדימוי פשוט כמש"כ שהעיקר בכך שכוונת האדם שהמשחה לא תשאר לקיום ואפי' שרצונו שהמשחה תגיע לו לכל היד אין זה גדר ממרח כיון שאין רצונו שיתקיים.

וכלשון המג"א "דלא שייך ממרח אלא שכוונתו שיתמרח דבר ע"ג חבירו" (אבל אם רצונו שיבלע שרי)

ומה שכתב כת"ר שהאחרונים דיברו על משחה נקודתית ולא על מכה וכדו' - מלבד מה שדבר זה מאוד דחוק, הנה מלשון המהרש"ם משמע שגם דיבר על משחה שממרח אותה על מכה וכדו' ולא דבר נקודתי כמבואר, (ורק המנחת שבת דיבר על מכה בעין)

מהרש"ם (דעת תורה סי' שכח סעי' כו) - "נשאלתי אם מותר לשפשף על מכה וניפוח במשיחה עבה עד שנימוח ונבלע" (ולא חילק בין מכה גדולה לקטנה)

וכן כל אחרוני זמנינו שדנו בנושא המשחה (לתינוק וכדו') דימו זאת לדברי המג"א, והדבר פשוט כמש"כ.

נ.ב - יישר כח לכת"ר שבזכותו הנושא הנ"ל יותר ויותר מתחדד לי ומוסיף לי הרבה לתשובה שאני כותב בנושא.