אושרי רביב
Well-known member
ודאי! תכף אכתוב לך שני סיפורים...
אושרי רביב
Well-known member
סיפור ראשון - סיפור ממרן בתור הכרת הטוב...
הכרת הטוב שלו, אני חושב שהוא ממש, כולם היו אומרים את זה היה חד בדרא. כשהוא היה יודע שמישהו עשה לו טובה, או משהו אפילו שזה היה אחרי הרבה מאוד שנים, הוא לא שכח ותמיד הוא השתדל להוקיר לו טובה. אני אישית זכיתי בזה שהייתי מביא לו את הספרים, אז היתה פעם אחת שבאמת טרחתי ואולי במשך איזה רבע שעה עשרים דקות הבאתי לו קרוב למאה ספרים שהיו על השלחן. שהוא היה מעיין בהם בקשר להלכה מסוימת, ואז הוא ראה שבאמת טרחתי בשבילו, והוא רצה להחזיר לי. איך מרן יחזיר? אז הוא אמר לי, תשב פה ואני אספר לך סיפור, כי זה היה בדיוק ספר שהבאתי לו "יד אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות. ואז הוא סיפר לי את הסיפור המפורסם, על רבי אפרים זלמן מרגליות עם בעל השאגת אריה. סיפור מאוד מפורסם שמרן מזכיר אותו בהרבה ספרים שלו. וזה מראה שאפילו אני הקטן מה הייתי בשבילו, אבל בכל זאת רצה לשמח אותי, הכרת הטוב שלו היתה בזה שהוא יספר לי את הסיפור הזה, שאני אזכה לומר שאני זכיתי לשמוע סיפור אישי ממרן.
הכרת הטוב הזאת היתה לאורך כל השנים.
קישור לסיפור:
סיפור שני - יביע אומר לפני גדולי ישראל בתור הכרת הטוב...
סיפר לי נהגו האישי, רבי אברהם שלומי, שהיה מאוד – מאוד אהוב עליו, ומקורב אליו, סיפור אישי לגבי הכרת הטוב. זה קרה ממש בערב פסח, הוא הגיע לבית של הרב בערב פסח, כשעוד הרב היה גר אז ברחביה, ובדיוק התחילו לו כאבי שיניים לנהג, ואותו היום היה יום עמוס מאוד, הוא היה צריך לרוץ ממקום למקום. הוא בא לרב אומר לו הרב אני לא יכול, יש לי כאבי שיניים אני לא יכול לזוז! הרב אמר תראה אני אברך אותך, אבל תחכה עד הערב. יש הרבה מה לעשות, אני צריך עוד לתת כמה שיעורים, אני צריך לעזור לרבנית, בערב אני אטפל בזה.
טוב, הוא אמר לי אישית באמת הכאבים קצת פחתו, ואז הוא לאורך כל היום והערב עבד עד שעה אחת בלילה.
שעה אחת בלילה, הוא כבר כמעט שכח מהכאבי שיניים, הרב קורא לו אומר לו תשמע אני עכשיו מתקשר לרופא שיניים שאני מכיר, ואני אבקש ממנו לקבל אותך. ובאמת כך היה. הרב התקשר אמר מדבר כאן (השם הפרטי), והוא ממש נבהל, אחת בלילה. אמר לו ככה וככה היה. הנהג היה מסור אליי היום, אני רוצה שתטפל בו. אמר לו עכשיו שיבוא, באמת לקח אותו טיפל בו והיה בסדר גמור.
פה לא נגמר הסיפור. הוא סיפר לי שזה היה בדיוק בתקופה שיצא יביע אומר חלק י'. כשהגיע יביע אומר חלק י' הרי אנחנו יודעים מרן כשהיה מגיע ספרים, זה היה בשבילו ממש שמחה כמו הולדת בן. אבל, את הספרים הראשונים כמובן היה מחלק לגדולי הדור. אם זה לרב ואזנר, וכו', כל הגדולים שבאותו הדור שהיו. כולם היו מאוד – מאוד שמחים מהספרים של מרן. הראשונים שהיו מקבלים את הספרים זה הם, כי הוא ידע שהם באמת יודעים להעריך את זה. והנה אנחנו רואים דבר פלא. הרב קורא לאברהם שלומי, אומר לו תביא לי ספר יביע אומר חדש עכשיו שהגיע, ותגיד לי מה השם של הרופא שיניים. מיד הרב כתב לו, אמר לו זה תיגש אליו עכשיו, תגיד לו אני נותן לו על מה שהוא טיפל בך באותו ערב פסח.
וזה רואים מכאן, דבר פלא. האמת שיש לזה המשך קצת. שבא בנו רבי משה, אומר לו אבא אבל מה עם כל הגדולים. אמר קודם כל הכרת הטוב, אחרי זה אני אמשיך. אז רואים מכאן את הכרת הטוב של מרן. שלא היה כדוגמתו בעניין הזה.
קישור לסיפור:
הכרת הטוב שלו, אני חושב שהוא ממש, כולם היו אומרים את זה היה חד בדרא. כשהוא היה יודע שמישהו עשה לו טובה, או משהו אפילו שזה היה אחרי הרבה מאוד שנים, הוא לא שכח ותמיד הוא השתדל להוקיר לו טובה. אני אישית זכיתי בזה שהייתי מביא לו את הספרים, אז היתה פעם אחת שבאמת טרחתי ואולי במשך איזה רבע שעה עשרים דקות הבאתי לו קרוב למאה ספרים שהיו על השלחן. שהוא היה מעיין בהם בקשר להלכה מסוימת, ואז הוא ראה שבאמת טרחתי בשבילו, והוא רצה להחזיר לי. איך מרן יחזיר? אז הוא אמר לי, תשב פה ואני אספר לך סיפור, כי זה היה בדיוק ספר שהבאתי לו "יד אפרים" של רבי אפרים זלמן מרגליות. ואז הוא סיפר לי את הסיפור המפורסם, על רבי אפרים זלמן מרגליות עם בעל השאגת אריה. סיפור מאוד מפורסם שמרן מזכיר אותו בהרבה ספרים שלו. וזה מראה שאפילו אני הקטן מה הייתי בשבילו, אבל בכל זאת רצה לשמח אותי, הכרת הטוב שלו היתה בזה שהוא יספר לי את הסיפור הזה, שאני אזכה לומר שאני זכיתי לשמוע סיפור אישי ממרן.
הכרת הטוב הזאת היתה לאורך כל השנים.
קישור לסיפור:
סיפור שני - יביע אומר לפני גדולי ישראל בתור הכרת הטוב...
סיפר לי נהגו האישי, רבי אברהם שלומי, שהיה מאוד – מאוד אהוב עליו, ומקורב אליו, סיפור אישי לגבי הכרת הטוב. זה קרה ממש בערב פסח, הוא הגיע לבית של הרב בערב פסח, כשעוד הרב היה גר אז ברחביה, ובדיוק התחילו לו כאבי שיניים לנהג, ואותו היום היה יום עמוס מאוד, הוא היה צריך לרוץ ממקום למקום. הוא בא לרב אומר לו הרב אני לא יכול, יש לי כאבי שיניים אני לא יכול לזוז! הרב אמר תראה אני אברך אותך, אבל תחכה עד הערב. יש הרבה מה לעשות, אני צריך עוד לתת כמה שיעורים, אני צריך לעזור לרבנית, בערב אני אטפל בזה.
טוב, הוא אמר לי אישית באמת הכאבים קצת פחתו, ואז הוא לאורך כל היום והערב עבד עד שעה אחת בלילה.
שעה אחת בלילה, הוא כבר כמעט שכח מהכאבי שיניים, הרב קורא לו אומר לו תשמע אני עכשיו מתקשר לרופא שיניים שאני מכיר, ואני אבקש ממנו לקבל אותך. ובאמת כך היה. הרב התקשר אמר מדבר כאן (השם הפרטי), והוא ממש נבהל, אחת בלילה. אמר לו ככה וככה היה. הנהג היה מסור אליי היום, אני רוצה שתטפל בו. אמר לו עכשיו שיבוא, באמת לקח אותו טיפל בו והיה בסדר גמור.
פה לא נגמר הסיפור. הוא סיפר לי שזה היה בדיוק בתקופה שיצא יביע אומר חלק י'. כשהגיע יביע אומר חלק י' הרי אנחנו יודעים מרן כשהיה מגיע ספרים, זה היה בשבילו ממש שמחה כמו הולדת בן. אבל, את הספרים הראשונים כמובן היה מחלק לגדולי הדור. אם זה לרב ואזנר, וכו', כל הגדולים שבאותו הדור שהיו. כולם היו מאוד – מאוד שמחים מהספרים של מרן. הראשונים שהיו מקבלים את הספרים זה הם, כי הוא ידע שהם באמת יודעים להעריך את זה. והנה אנחנו רואים דבר פלא. הרב קורא לאברהם שלומי, אומר לו תביא לי ספר יביע אומר חדש עכשיו שהגיע, ותגיד לי מה השם של הרופא שיניים. מיד הרב כתב לו, אמר לו זה תיגש אליו עכשיו, תגיד לו אני נותן לו על מה שהוא טיפל בך באותו ערב פסח.
וזה רואים מכאן, דבר פלא. האמת שיש לזה המשך קצת. שבא בנו רבי משה, אומר לו אבא אבל מה עם כל הגדולים. אמר קודם כל הכרת הטוב, אחרי זה אני אמשיך. אז רואים מכאן את הכרת הטוב של מרן. שלא היה כדוגמתו בעניין הזה.
קישור לסיפור:
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
ישכ יופיע ב''ה וישועתו בפ' כי תבוא
אושרי רביב
Well-known member
הרב יצחק גדניאן. מעוזריו האישיים של מרן.
הרב צבי חקק סיפר פעם, אני לא מוצא את ההקלטה על השנייה בשיעור הזה, שהיה איזה פעם אחת באיזה צום שמרן אמר לבניו שיבואו יעשו אזכרה אצלו בביתו. ומרן בירך איתם על מאכלים, ואחר כך אמר דבר תורה לעילוי נשמת, ועשה השכבה. ששאלו אותו לרגל מה זה, אמר שזה שם של יהודי שהוא דאג להביא למרן את המקרר שעלה ממצרים, קנה למרן את המקרר כי למרן לא היה כסף.
איברא, שהחכם @הרב אליהו כהן - מעדני המלך העלה כאן בעבר (אולי הרב @בנימין לוריא יוכל למצוא את זה) שמרן אמר את זה על חכם מעתוק דבי, שהוא קנה את המקרר. אבל כך העיד הרב צבי חקק.
הרב צבי חקק סיפר פעם, אני לא מוצא את ההקלטה על השנייה בשיעור הזה, שהיה איזה פעם אחת באיזה צום שמרן אמר לבניו שיבואו יעשו אזכרה אצלו בביתו. ומרן בירך איתם על מאכלים, ואחר כך אמר דבר תורה לעילוי נשמת, ועשה השכבה. ששאלו אותו לרגל מה זה, אמר שזה שם של יהודי שהוא דאג להביא למרן את המקרר שעלה ממצרים, קנה למרן את המקרר כי למרן לא היה כסף.
איברא, שהחכם @הרב אליהו כהן - מעדני המלך העלה כאן בעבר (אולי הרב @בנימין לוריא יוכל למצוא את זה) שמרן אמר את זה על חכם מעתוק דבי, שהוא קנה את המקרר. אבל כך העיד הרב צבי חקק.
@אושרי רביב , האם ראית את מרן זצ"ל או דברת איתו?
אושרי רביב
Well-known member
ולוואי היה כדברי קודשו.
והאמת, השאלה האם כוונתך בהקיץ או בחלום. ודי בזה ולא אפרט יותר....
אדרבה, תשמח אותנו!!
כמובן שכוונתך למה שנכתב כאן.
בחלום אדבר בו, והוא מסתמא דבר יום ביומו או מדי שבת בשבתו...
אושרי רביב
Well-known member
חחח
עדיין לא זכיתי להידבק במרן עד שיהיה מידי שבת בשבתו מהרהורי ליבו... אולי כת"ר זכה ולכן כותב שיש מציאות כזו :)
אני פשוט קצת מכיר אותך, ולכן אני כותב שיש מציאות כזו...
אושרי רביב
Well-known member
הזכרת לי סיפור על מרן...
שמרן היה כותב תארים, היה בודק אם לא היה מכיר את אותו אחד שמזכיר, איך הזכירו אותו בספר, ועל פי זה היה כותב...
כך הביא בספר אביר הרועים חלק ג, ואין בכוחי בשעה כזו לחפש היכן העמוד המדויק.... מחר בעז"ה לכבודו של מרן אדייק ואכתוב את המראה מקום.
[גם על זה יש סיפור, בספר רבנו, שאמר פעם לרבי אליהו שטרית לגבי ציון מקום של ספר, שפעם מצאו טעות באיזה ספר (כמדומני באינציקלופדיה תלמודית שציינו למסכת סוכה, ולא היה שם. ומרן חיפש ואחר כך ראה שזה מראה מקום אחר, ואמר לרבי אליהו, תיזהר במלאכתך שהיא מלאכת שמים לציין מקום מדויק...]
אושרי רביב
Well-known member
סימנא מילתא היא...
אושרי רביב
Well-known member
זהו הכרת הטוב של מרן בתור הכרת הטוב לכת"ר :)
כמדומני שחלק י' יצא כשמו"ר זצ"ל כבר היה גר בהר נוף.
וא"כ לכאורה זהו כנראה ספר אחר או חלק אחר.
תיתן קרדיט למרכז למורשת מרן. זה מתוך משדר הזכרון בציון הקדוש.
