מתוך ה'מגדלות מרקחים':
והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י)
בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל שיהו מתפללין שלש פעמים בכל יום". והיינו דזהו דקאמר "נשתחוה ונכרעה ונברכה", ג' לשונות כנגד ג' תפילות. והא דקאמר דמשה רבינו תיקן זאת, היינו משום דמזמור זה בתהלים נאמר ע"י משה רבינו, כמ"ש רש"י בתהלים (צ א) דאחד עשר מזמורים מ"תפילה למשה" (שהוא מזמור צ'), משה רבינו אמרם.
והקשה בספר פרדס שאול, הרי תפילות כבר נתקנו על ידי האבות, ומאי קאמר דמשה רבינו תיקן תפילות.
והנה בביאור עיקר דברי חז"ל נתקשו המפרשים, מדוע נקט שהתפילות הם דוקא משום שהביכורים עתידים להפסק, יותר משאר הקרבנות. ונראה לבאר דהמקום שבו מפורש בתורה השתחואה במקדש הוא בביכורים, כדכתיב "והשתחוית לפני ה' אלקיך". ועל ביטול ענין ההשתחואה במקום המקדש, קאמר דראה משה רבינו שהביכורים עתידים להבטל. ולכן קאמר דכנגד זה יש לדורות את התפילות, שהוא המקום היחיד שמצינו בזמן הזה השתחואה, כשהוא עומד לפני המלך בתפילת שמונה עשרה. וזהו שנקט להו בלשון "נשתחוה ונכרעה ונברכה", שכולם לשונות השתחואה, דהענין הוא ההשתחואה שבתפילות, וכנ"ל.
ולפי"ז יש מקום ליישב את הקושיא הנ"ל, דבאמת עיקר התפילות אבות תקנום, אבל ההשתחואה שבתפילות י"ל שנתקנה ע"י משה רבינו, כמבואר במזמור הנ"ל.
והשתחוית לפני ה' אלקיך (כו י)
בתנחומא (סי' א') "והיה כי תבוא אל הארץ", "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות" וגו', זהו שאמר הכתוב (תהלים צה ו) "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה" וגו', ומה ת"ל נשתחוה ונכרעה, אלא צפה משה שבית המקדש עתיד להחרב וביכורים עתידין להפסק, עמד והתקין להם לישראל שיהו מתפללין שלש פעמים בכל יום". והיינו דזהו דקאמר "נשתחוה ונכרעה ונברכה", ג' לשונות כנגד ג' תפילות. והא דקאמר דמשה רבינו תיקן זאת, היינו משום דמזמור זה בתהלים נאמר ע"י משה רבינו, כמ"ש רש"י בתהלים (צ א) דאחד עשר מזמורים מ"תפילה למשה" (שהוא מזמור צ'), משה רבינו אמרם.
והקשה בספר פרדס שאול, הרי תפילות כבר נתקנו על ידי האבות, ומאי קאמר דמשה רבינו תיקן תפילות.
והנה בביאור עיקר דברי חז"ל נתקשו המפרשים, מדוע נקט שהתפילות הם דוקא משום שהביכורים עתידים להפסק, יותר משאר הקרבנות. ונראה לבאר דהמקום שבו מפורש בתורה השתחואה במקדש הוא בביכורים, כדכתיב "והשתחוית לפני ה' אלקיך". ועל ביטול ענין ההשתחואה במקום המקדש, קאמר דראה משה רבינו שהביכורים עתידים להבטל. ולכן קאמר דכנגד זה יש לדורות את התפילות, שהוא המקום היחיד שמצינו בזמן הזה השתחואה, כשהוא עומד לפני המלך בתפילת שמונה עשרה. וזהו שנקט להו בלשון "נשתחוה ונכרעה ונברכה", שכולם לשונות השתחואה, דהענין הוא ההשתחואה שבתפילות, וכנ"ל.
ולפי"ז יש מקום ליישב את הקושיא הנ"ל, דבאמת עיקר התפילות אבות תקנום, אבל ההשתחואה שבתפילות י"ל שנתקנה ע"י משה רבינו, כמבואר במזמור הנ"ל.