משלוח למהדרין

[יוסף דהן]

מהמבואר בנזר כהן ח''א ובמגילה עם פירושו נזר מלכות

 

[בנימין לוריא]

מה המקור לכך?
אמרתי למישהו שעדיף לאכול בבוקר קודם חצות פת וקצת בשר וקצת יין בכדי לצאת ידי חובת סעודת פורים קודם חצות ע"פ הקבלה, ואח"כ בצהריים שיאכל סעודת פורים כיאה וכראוי.
והוא טען לי שאם הוא עושה בבוקר את הסעודת פורים, בלי 'משתה ושמחה' ובלי כל קרוביו ומשפחתו ובלי 'עד דלא ידע' וכו', הרי שכבר יצא ידי חובת סעודת פורים בצורה פשוטה, ושוב כבר הפסיד את ההידור הראוי, ולא יועיל לו מה שיעשה בצהריים.
כמובן שמיד דחיתי אותו בכך שלפי"ז גם מי שחושש שלא יספיק ק"ש בזמן, שאנו אומרים שיקרא בלי תפילין ואם יספיק אח"כ בזמן עם תפילין, הרי שזו הק"ש שהוא חפץ לצאת בה יד"ח, הרי לפי דבריו גם זה אינו, ואם קרא בתחילה בלי תפילין, כבר לא יועיל לו מה שיקרא אח"כ, וזה אינו.
וכן אולי מי שדיבר אחר מים אחרונים, שיטול שוב ומה שנטל בתחילה הוא כלום. ויש דוגמאות נוספות...
וא"כ פשוט שה"ה למשלוח מנות, שגם אם נותן בתחילה משלוח לא לכו"ע, הרי שכאשר אח"כ נותן משלוח מנות מהודר יותר, יצא בו יד"ח, ורק אם לא יתן כלל הרי שכבר יצא במשלוח הראשון, ומנין לומר שאם נתן משלוח כבר יצא יד"ח ולא יעזור שאח"כ יתן יותר בהידור?!
(לגבי ארבעת המינים, אם יש למישהו אתרוג כשר וודא או אתרוג מהודר אבל ספק כשר. כתב ר' חיים מבריסק שיטול קודם את האתרוג המהודר ספק כשר, מכיון שאם יטול את הכשר, כבר יצא יד"ח המצווה, ושוב אין עניין ולא יועיל ליטול עוד פעם אתרוג אחר מהודר יותר. ויש לחלק. [ובלאו הכי אפשר גם לדחות את הנ"ל ממה שאנו נוהגים לברך על תקיעות דמיושב ולתקוע בישיבה, אפי' שעיקר המצווה הם תקיעות בעמידה (עי' תוס' פסחים קטו.) ועיין. וכן שלפי הנ"ל יש בעיה של הפסק בברכה. ועכ"פ יש לחלק בין נד"ד לאתרוג]).

 

[בנימין לוריא]

(לגבי ארבעת המינים, אם יש למישהו אתרוג כשר וודא או אתרוג מהודר אבל ספק כשר. כתב ר' חיים מבריסק שיטול קודם את האתרוג המהודר ספק כשר, מכיון שאם יטול את הכשר, כבר יצא יד"ח המצווה, ושוב אין עניין ולא יועיל ליטול עוד פעם אתרוג אחר מהודר יותר. ויש לחלק. [ובלאו הכי אפשר גם לדחות את הנ"ל ממה שאנו נוהגים לברך על תקיעות דמיושב ולתקוע בישיבה, אפי' שעיקר המצווה הם תקיעות בעמידה (עי' תוס' פסחים קטו.) ועיין. וכן שלפי הנ"ל יש בעיה של הפסק בברכה. ועכ"פ יש לחלק בין נד"ד לאתרוג]).

ראשית, לא מברכים על מצוות אלו של משלוח מנות ומשתה ושמחה בפורים, משא"כ על אתרוג.
וכן, אם מישהו יחזיק ארבעת המינים בידיו (וינענעם) כל היום כולו, וכי יוסיף בכך מצוות?! הרי המצווה היא "ולקחתם לכם" ואחר שכבר נטל ד' מינים, שוב אין עניין שיטלם עוד. משא"כ מי שנותן עוד משלוח מנות ומרבה אהבה ואחווה בין איש לרעהו, וכן מי ששותה ושמח עוד קצת בפורים, הרי שמקיים בכך מצווה נוספת. וגם אם מעיקר דין יוצא יד"ח ברביעית יין ובשני מנות לאחד ובשני מתנות לשני אביונים, הרי שמי שירבה זה יהיה משובח יותר, וכמה שישתה יותר עד דלא ידע - יוסיף בכך. (וכמש"כ בחזו"ע: "כל המרבה לשלוח מנות לריעים הרי זה משובח, שעל ידי זה מרבים חיבה וריעות בין אדם לחבירו. ומכל מקום כל ששלח מנות כהלכה לאדם אחד מחביריו, אין צורך להזהר בכל הפרטים הנ"ל כששולח ליתר חבריו, שאין זה אלא להידור מצוה". והיינו שאם שלח מהודר, יכול פחות לדקדק בשאר המנות ששולח שאמנם יש בזה עניין אך רק הידור מצווה, אך אם המשלוח הראשון היה פחות מהודר, נראה פשוט שבמשלוח שישלח אח"כ יצא יד"ח בצורה מהודרת יותר).
ולכן גם לפי שיטת ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, אע"פ שכתב שבאתרוג יטול קודם את הכשר ולא את המהודר, זה מכיון שאחר שקיים את המצווה, מה שנוטל שוב את האתרוג אינו מצווה כלל ואין בכך עניין. משא"כ לגבי מצוות הפורים שמה שמרבה בקיום המצוות, גם זה הידור מצווה ומשובח, הרי שנראה שיכול לצאת ידי חובה בצורה מהודרת יותר במשלוח מנות ובמשתה גם אחר שכבר יצא יד"ח בצורה פחות מהודרת. והוא פשוט.

 

[יוסף דהן]

בנזר כהן ח''א הרחיב לבאר המקור לדין הנ''ל

 

[בנימין לוריא]

בנזר כהן ח''א הרחיב לבאר המקור לדין הנ''ל

אם תוכל להעלות. כי גם מסברא, גם ממקורות, וגם מה שניסיתי לדון עם כל בעה"ב ות"ח שפגשתי, כולם הסכימו איתי [בינתיים].

 

[בנימין לוריא]

בנזר כהן ח''א הרחיב לבאר המקור לדין הנ''ל

אמנם בחלק א' סי' ל"ז כתב כן:

ובמשך כל התשובה שם הוא נוקט שיש להקפיד בכמה וכמה דברים במשלוח הראשון שיהיה לכו"ע, אך לא הרחיב בדין זה, מדוע בכלל יש עניין המשלוח הראשון. ורק כתב בתחילה "שעיקר המצווה מקיים במשלוח מנות הראשון ששולח", אך ע"פ הנ"ל שביארנו לא נראה דיש קפידא בזה כ"כ. ואשמח מי שיאיר את עיניי בזה.

 

[בנימין לוריא]

שו"ר מש"כ בילקו"י סי' תרצ"ה סעיף י"ג בהערה: