משפט שלמה

לשמור ולעשות

Well-known member
במקרה השבת עלעלתי בעלון מסוים, אשר בד"כ איני רגיל לקרוא בו, ומצאתי כדלהלן:

1716662006518.png
ויש להבין, האם באמת כששלמה אמר "גזרו את הילד החי" חשב שעל זה יאותו דברי סומכוס שאמר ממון המוטל בספק חולקים?! באמת חשב ש"התינוק זה כמו ממון" שאפשר לגזור אותו לשנים?! הזוהי חכמת שלמה החכם מכל אדם, אשר חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט?!....

מילא לציין שהתכוון בערמה לומר כן, כלומר שכך רק אמר לאותן נשים ולא באמת התכוון שאלו דברי סומכוס, וכמו שכתבו בעלי התוס' במושב זקנים להפטרת מקץ ובקובץ שיעורים ב"ב אות קנו, ניחא, אבל איך אפשר לומר שהיתה לו הוה אמינא שזה שייך לדברי סומכוס. זה קטע שלם בעלון!
 
אין מקשין על הדרש
מצוי הרבה בספרי הדרוש הספרדים, למשל בפרשת דרכים ועוד ועוד.
כל הכבוד על לימוד הזכות.
אשמח ליישוב ענייני.
וזה נושא בפנ"ע אם נכון הדבר שתמיד לא מקשים על הדרש, ומה הגבול, דא"כ כל שטות אפשר להדפיס.

תפתח ספר אהל ישרים ענתבי ועוד ספרים שעושים את המן ועוד רשעים למדנים אדירים וזוהי דרך הדרוש.
לעניין התמיה כל עוד שהמדרש לא נוגד הלכה אפשר לדרוש
זה שהיו רשעים למדנים, ועוד דברי גוזמא לכאורה, על זה אין מקשין על הדרש, אתה תגיד לא יכול להיות, והם אמרו כך היה... אבל לומר על אדוננו שלמה המלך שחשב לפסוק הלכה משונה, בלי טיפת דימוי מילתא למילתא נכון, זה צריך עיון גדול, אא"כ אחד החכמים דכאן יישב. ועל זה באתי.
 
נערך לאחרונה:
במקרה השבת עלעלתי בעלון מסוים, אשר בד"כ איני רגיל לקרוא בו, ומצאתי כדלהלן:

הצג קובץ מצורף 20811
ויש להבין, האם באמת כששלמה אמר "גזרו את הילד החי" חשב שעל זה יאותו דברי סומכוס שאמר ממון המוטל בספק חולקים?! באמת חשב ש"התינוק זה כמו ממון" שאפשר לגזור אותו לשנים?! הזוהי חכמת שלמה החכם מכל אדם, אשר חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט?!....

מילא לציין שהתכוון בערמה לומר כן, כלומר שכך רק אמר לאותן נשים ולא באמת התכוון שאלו דברי סומכוס, וכמו שכתבו בעלי התוס' במושב זקנים להפטרת מקץ ובקובץ שיעורים ב"ב אות קנו, ניחא, אבל איך אפשר לומר שהיתה לו הוה אמינא שזה שייך לדברי סומכוס. זה קטע שלם בעלון!
העלון שעלעלת נראה לכאורה כמו בית נאמן
והעלון הזה מלא וגדוש דברי תורה וחוכמה הפלא ופלא .. וזה שאינך רגיל בו לא מעלה ולא מוריד
לעניין התמיה כל עוד שהמדרש לא נוגד הלכה אפשר לדרוש
 
במקרה השבת עלעלתי בעלון מסוים, אשר בד"כ איני רגיל לקרוא בו, ומצאתי כדלהלן:

הצג קובץ מצורף 20811
ויש להבין, האם באמת כששלמה אמר "גזרו את הילד החי" חשב שעל זה יאותו דברי סומכוס שאמר ממון המוטל בספק חולקים?! באמת חשב ש"התינוק זה כמו ממון" שאפשר לגזור אותו לשנים?! הזוהי חכמת שלמה החכם מכל אדם, אשר חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט?!....

מילא לציין שהתכוון בערמה לומר כן, כלומר שכך רק אמר לאותן נשים ולא באמת התכוון שאלו דברי סומכוס, וכמו שכתבו בעלי התוס' במושב זקנים להפטרת מקץ ובקובץ שיעורים ב"ב אות קנו, ניחא, אבל איך אפשר לומר שהיתה לו הוה אמינא שזה שייך לדברי סומכוס. זה קטע שלם בעלון!
תחזור למנהגך הטוב שלא לקרוא בעלון זה, שרבנים גדולים רבים אמרו שאין לקרוא בו.
 
העלון שעלעלת נראה לכאורה כמו בית נאמן
והעלון הזה מלא וגדוש דברי תורה וחוכמה הפלא ופלא .. וזה שאינך רגיל בו לא מעלה ולא מוריד
לעניין התמיה כל עוד שהמדרש לא נוגד הלכה אפשר לדרוש
אפשר לדרוש אם יש בזה טעם, אבל אם זה דברים מוזרים מה ההיתר לומר אותם על שלמה המלך ע"ה?
 
במקרה השבת עלעלתי בעלון מסוים, אשר בד"כ איני רגיל לקרוא בו, ומצאתי כדלהלן:

הצג קובץ מצורף 20811
ויש להבין, האם באמת כששלמה אמר "גזרו את הילד החי" חשב שעל זה יאותו דברי סומכוס שאמר ממון המוטל בספק חולקים?! באמת חשב ש"התינוק זה כמו ממון" שאפשר לגזור אותו לשנים?! הזוהי חכמת שלמה החכם מכל אדם, אשר חכמת אלקים בקרבו לעשות משפט?!....

מילא לציין שהתכוון בערמה לומר כן, כלומר שכך רק אמר לאותן נשים ולא באמת התכוון שאלו דברי סומכוס, וכמו שכתבו בעלי התוס' במושב זקנים להפטרת מקץ ובקובץ שיעורים ב"ב אות קנו, ניחא, אבל איך אפשר לומר שהיתה לו הוה אמינא שזה שייך לדברי סומכוס. זה קטע שלם בעלון!
כעין זה כתב הצמח צדק הקדמון בספר דרושיו.
מצורף
 

קבצים מצורפים

  • O5GIHMBZTyC1heGpcwGO8.pdf
    1.4 MB · צפיות: 13
כעין זה כתב הצמח צדק הקדמון בספר דרושיו.
מצורף
לא ראית שלעיל ציינתי לזה מקור הרבה יותר קדמון?
אבל גם הם לא העלו על דעתם שהיה לשלמה הו"א לפסוק כך, ורק רצה שלמה שהנשים יחשבו כן.
וההבדל - שמים וארץ.

ואע"פ ש @פשוט יש לו חוש ביקורת מפותח ולא מסוגל לוותר על טיפת חוסר דיוק (כשזה נגד מרן המרא דאתרא),
כאן פתאום לא מפריע לו כלום והוא מתאמץ ליישב.
ואני שדרכי לא לתפוס על המילה, גם כאן לא אתפס על כמה שורות, ואצטרף ל @פשוט לדון לזכות, אבל בדבר יותר אמיתי.
שגם באותו עלון כתב בסוף על שלמה: "עשה תחבולה".
והיינו שלא כדבריו הראשונים, שמקודם הרחיב שכאשר שלמה אמר גזרו את הילד, אכן הבין שלמה שהדין כסומכוס וא"כ יש לגזור הילד, ורק אח"כ אמר וכי זה יועיל להרוג נפש מישראל וכו'. וזה אינו, אלא לעולם הכל רק תחבולה בעלמא.
ואף שזה לא מסתדר כלל בתיאור המשא ומתן. כן צריך לומר.
ומכאן הערה שלוחה למו"ל העלון הנז' לחשוב טוב לפני שמתמללים [יש שם עוד משפט מוזר שכתבו: כנראה הכוונה בחדר, לא ממש בחדר אלא חדר שמחולק לשנים. ע"ש].

והעלון הזה מלא וגדוש דברי תורה וחוכמה הפלא ופלא .. וזה שאינך רגיל בו לא מעלה ולא מוריד
כמעט השכנעתי, עד שראיתי את זה,
תחזור למנהגך הטוב שלא לקרוא בעלון זה, שרבנים גדולים רבים אמרו שאין לקרוא בו.
 
ואע"פ ש @פשוט יש לו חוש ביקורת מפותח ולא מסוגל לוותר על טיפת חוסר דיוק (כשזה נגד מרן המרא דאתרא),
כאן פתאום לא מפריע לו כלום והוא מתאמץ ליישב.
ואני שדרכי לא לתפוס על המילה, גם כאן לא אתפס על כמה שורות, ואצטרף ל @פשוט לדון לזכות, אבל בדבר יותר אמיתי.
האמת שאני מאוד אוהב שהדברים יהיו מדויקים, הן היסטורית, הן בציטוטים וכו', יהיה מי שיהיה, ומסיבה זו איני אוהב ואיני מתחבר כ"כ לצורת הדרוש, והפיכת פרעה/בלעם/המן/טיטוס וכיו"ב ללמדנים, ודעתם היתה כבית שמאי/רב/שמואל וכיו"ב, אבל מה אעשה ורבים מחכמי ישראל חיברו חיבורים ודרושים מעין אלו, ואין נפק"מ בכל דרושים אלו, אלא הן בגדר דרוש וקבל שכר, משא"כ בדיוק היסטורי או ציטוטים שאינם מדויקים שבזה לעיתים ישנם גם נפקותות הלכתיות וכו'.
(הנך יכול לראות באיזהו מקומן את התייחסותי לספרי מדרש מאוחרים שלא התחברו ע"י תנאים ואמוראים, ומה שהזכרתי כמה וכמה פעמים בשם הרמב"ן ז"ל אודות היחס למדרשים)
מקווה שהובנתי.
 
חזור
חלק עליון