• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

מתורתו של מרן לימי החנוכה - דרשות אגדות ומוסר

המהות של נס חנוכה

ימי החנוכה נתקנו משום שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.

ומבואר בתשובות הגאונים, שהטעם שעברו שמונה ימים עד שהשיגו שמן טהור, הוא משום שהשמנים היו באים ממקום ששמו תקוע, ומשם עד ירושלים היה מרחק מהלך שמונה ימים להליכה וחזרה, ולפיכך המתין להם הקדוש ברוך הוא, ועשה להם נס שמונת ימים, עד שיביאו שמן טהור.

ונודעת קושיית מרן הבית יוסף (סימן תרע.), דהרי כיוון שהיה להם פך שמן להדליק בו יום אחד, אם כן נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים, ואם כן מדוע תקנו חנוכה שמונת ימים.

וכתב מרן הבית יוסף ליישב, שכיוון שבדרך הטבע צריך היה השמן לכלות מן הפך כבר ביום הראשון, ולא כלה השמן, אם כן נמצא שכבר ביום הראשון נעשה להם נס, שלא כלה השמן מן הפך.

ובספר פרי חדש כתב לתרץ קושיית מרן, שהרי אף אם לא היה נעשה נס פך השמן, מכל מקום בודאי שהיו מתקנים יום אחד להודות להשי"ת על עצם הניצחון במלחמה, ואם כן שייך לומר שיום אחד אנו מציינים זכר לניצחון במלחמה, ועוד שבעה ימים אנו מקיימים זכר לנס פך השמן שדלק עוד שבעה ימים.

ועוד כתב לתרץ, שכשנתנו ביום הראשון מעט שמן במנורה, כבר נתמלא הבזיך ששמים בתוכו את השמן, ואם כן נמצא שנעשה נס גם ביום הראשון. ועוד כתב מרן הרב חיד"א ליישב בפשיטות על פי גרסת השאילתות דרב אחאי גאון, שכתב, שלא היה בפך השמן להדליק "אפילו" יום אחד, ולפי זה, אף בלילה הראשון נעשה נס, כיוון שלא היה להם שמן אפילו ללילה אחד. (הלכה יומית).
 
משמעות ימי החנוכה

כבר הזכרנו את מהות נס חנוכה שעשה ה' יתברך לאבותינו שבזמן שעמדו היוונים הרשעים על ישראל, נלחמו בני חשמונאי ביוונים ונצחום, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים.

ועלינו לשים לב לכך, שהרי מבחינה הסטורית, מזמן נס חנוכה ועד לחורבן בית המקדש השני, נמשכה מלכות ישראל כמאתיים שנה. ומובן הדבר שאנו צריכים להודות על כך מאד להשם יתברך שהציל את אבותינו מיד אויביהם. אך לכאורה, בסופו של דבר, ישראל הפסידו, ולמרות שעמדה מלכות ישראל במשך עוד מאתיים שנה מימי החשמונאים, בכל זאת נחרב לבסוף המקדש וגלו ישראל מאדמתם, ואם כן מדוע עלינו לציין כל כך את נס ההצלה שאירע לאבותינו, ומהי המשמעות החשובה כל כך של ימי החנוכה עבורינו?

והסביר זאת מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שכאשר אנו מתבוננים בנס חנוכה, ניווכח שכל התורה שבעל פה שיש בידינו כיום (כלומר המשנה והגמרא והלאה) היא בזכות נס חנוכה. צא ולמד, כי אין לנו בכל המשנה והתלמוד שלנו, אלא את דברי התנאים שחיו מדורו של הלל והלאה, ובדבריהם אנחנו הוגים, ומהם למדים דבר מתוך דבר, אבל מהדורות הקודמים לדורו של הלל, לא נזכר בתלמוד ובמשנה דבר. והרי הלל, היה נשיא על ישראל מאה שנה לפני חורבן בית המקדש, ונס חנוכה היה יותר ממאתיים שנה לפני חורבן הבית השני כאמור. נמצא אם כן, שאילו חלילה וחס, לא היה מתרחש הנס של חנוכה, לא היה בידינו שום דבר מהתורה שבעל פה שבידינו! אם כן נמצא שהנס היה גדול וחשוב מאין כמותו לקיום התורה הקיימת בידינו לעולם, ויש כאן נר מצווה (של חנוכה) ותורה אור, היא התורה שבעל פה. (הלכה יומית).
 
ימי החנוכה – ימי האמונה

ידועה המליצה "נתנו רשעים פ"ח לי", פ"ח ראשי תיבות, פורים חנוכה. שבאו על ידי המן ואנטיוכוס, מה שאין כן שאר החגים שכבר ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה.

ואמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי באמת יש לנו תוצאות גדולות מפורים וחנוכה, שהרי בימי הפורים, קבלו עליהם עם ישראל את קיום התורה שבעל פה באהבה. ואילו בימי החנוכה, התחזקו כל ישראל באמונה שבלב בתורה שבעל פה, כי ראו שמהשמים מסכימים לדברי רבותינו חכמי התלמוד. שהרי מן התורה, הגויים אינם יכולים לטמא את השמנים, ורק חכמים גזרו שיהיה דינם של כל הגויים כדין יהודי טמא, שאם נגע בשמן מיד מטמא אותו. ולכן כל הטומאה שהיתה בשמנים שנמצאו בבית המקדש, היתה רק מדרבנן, כלומר, מכח גזירת רבותינו, ובכל זאת עשה ה' יתברך נס גדול שהשמן שנמצא בפך קטן אחד, הספיק לשמונה ימים. ומכאן ראו כל ישראל עין בעין, איך שה' יתברך מסכים על דברי החכמים.

ובזה רמז מרן זצ"ל, על מה שנאמר "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" כי פקודי ה' הישרים, ששמרנו על כל מצוות התורה, הביאו אותנו לקיים את מצוות פורים ומצות חנוכה, כי "משמחי" לב, ראשי תיבות, מ'קרא מ'גילה ש'מונת י'מי ח'נוכה.

ולפי זה, הוסיף מרן זצ"ל, מובן מדוע לא תיקנו חכמים לערוך סעודות בימי החנוכה, כי ימי החנוכה רומזים לתורה שבעל פה, שהיא ארוכה ורחבה מאד, ואינה נקנית לאדם אלא במיעוט אכילה ושתיה. ואדרבה, מי שרודף אחרי המותרות, ישכח את החוקים ואת התורות. ורק מי שלומד תורה בעמל רב, ואינו שם לב לחסרון הנאות העולם, הוא שיזכה לכתרה של תורה.

ועוד יש לומר, שבימי הפורים היה נס גדול, שלא נהרג אפילו אחד מישראל, לכן היה מן הראוי לתקן משתה ושמחה גדולה, מה שאין כן בימי החנוכה, שלפני הנס הגדול, נהרגו בעוונות הרבים רבים משלומי אמוני ישראל, והיה לישראל צער גדול עליהם, לכן לא תיקנו סעודות בימים אלו בשמחה ומשתה. עד כאן דברי מרן רבינו הגדול זצ"ל.

ועלינו לשים לב, שהנסים שעשה ה' יתברך בימים ההם, לא עשה אלא מאהבתו לעם ישראל, ומכח הנסים הללו, אנו למדים לכלל הנסים שנעשים, אותם הנגלים ואותם הנסתרים, כי בכל יום תמיד עושה ה' נסים לישראל. וגם בימים הללו, אנו רואים בעינינו נסים גדולים שנעשים לנו, ויש לשים לב אליהם, כי הדבר מחייב אותנו להשיב כביכול לה' יתברך, ולשים אל לבנו, כי ה' יתברך אוהבינו, ומצפה לראות את ישראל שבים אליו. (הלכה יומית).
 
חזור
חלק עליון