מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונהפכו לדם (ז יז)
פירש רש"י לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם. והקשה בפירוש הריב"א כאן בשם החזקוני בפרשת בא, ששם (יא ה) כתב רש"י עה"פ (יא ה) וכל בכור בהמה, לפי שהיו עובדין לה, וכשהקב"ה נפרע מן האומה נפרע מאלהיה. והרי שם לקו תחילה בכור אדם ואחר כך בכור בהמה.
ותירץ אאמו"ר שליט"א שיש חילוק בין "מלקה" לבין "נפרע", דהמכות הראשונות היו כדי שיחזרו המצרים בתשובה וישלחו את בני ישראל ובשביל להראות את האותות להגדיל את שמו של הקב"ה, ובזה תחילה מלקה הקב"ה את יראתם כדי להגדיל את שמו יתברך ושיתעוררו מזה לעזוב אותה ולחזור בתשובה. אבל מכת בכורות היתה אחרי שלא חזרו בתשובה, והיא היתה עונש בתור נקם ושילם על החטאים שלהם, וזהו לשון "נפרע", ובזה אדרבה החוטאים עצמם הם עיקר מי שמגיע לו העונש, אלא שכשם שנפרעים מן העובדים כך נפרעים מן הנעבדים [כמו שאמרו בירושלמי חגיגה פ"ב ה"א לגבי שאול המלך שהשתחוה לו שאול כשהעלהו באוב, וכן בבראשית רבה פרשה צ"ו סי' ה' שאמר יעקב ליוסף שלכן חושש מכך שיעשוהו המצרים ע"ז], כיון שעל ידם נגרם החטא. אבל בזה ודאי עיקר העונש הוא להעובר עבירה בעצמו, ולכן הוא קודם לפורענות שבאה על מי שעל ידו נגרם החטא.
ונהפכו לדם (ז יז)
פירש רש"י לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם. והקשה בפירוש הריב"א כאן בשם החזקוני בפרשת בא, ששם (יא ה) כתב רש"י עה"פ (יא ה) וכל בכור בהמה, לפי שהיו עובדין לה, וכשהקב"ה נפרע מן האומה נפרע מאלהיה. והרי שם לקו תחילה בכור אדם ואחר כך בכור בהמה.
ותירץ אאמו"ר שליט"א שיש חילוק בין "מלקה" לבין "נפרע", דהמכות הראשונות היו כדי שיחזרו המצרים בתשובה וישלחו את בני ישראל ובשביל להראות את האותות להגדיל את שמו של הקב"ה, ובזה תחילה מלקה הקב"ה את יראתם כדי להגדיל את שמו יתברך ושיתעוררו מזה לעזוב אותה ולחזור בתשובה. אבל מכת בכורות היתה אחרי שלא חזרו בתשובה, והיא היתה עונש בתור נקם ושילם על החטאים שלהם, וזהו לשון "נפרע", ובזה אדרבה החוטאים עצמם הם עיקר מי שמגיע לו העונש, אלא שכשם שנפרעים מן העובדים כך נפרעים מן הנעבדים [כמו שאמרו בירושלמי חגיגה פ"ב ה"א לגבי שאול המלך שהשתחוה לו שאול כשהעלהו באוב, וכן בבראשית רבה פרשה צ"ו סי' ה' שאמר יעקב ליוסף שלכן חושש מכך שיעשוהו המצרים ע"ז], כיון שעל ידם נגרם החטא. אבל בזה ודאי עיקר העונש הוא להעובר עבירה בעצמו, ולכן הוא קודם לפורענות שבאה על מי שעל ידו נגרם החטא.
