@נברא האדם יחידי — הרהור ראשון

[נברא האדם יחידי]

נברא אדם יחידי ללמדך שכל המקיים נפש אחת — כאילו קיים עולם מלא.

אבל דומני שיש כאן גם צד הפוך, פחות מדובר:


נברא האדם יחידי — כדי שלא יוכל לברוח מאחריותו בטענה של "כולם עושים כך".


כשהקב"ה ברא את העולם, הוא לא עשה "משתמשים מרובים".
אדם אחד. בלי קבוצות. בלי פורום. בלי אייקונים.


שום פסק הלכה לא חתם לו את האשמה.
שום דעת מיעוט לא תפסה עבורו את הקנס.


האדם עומד יחידי — וכל מעשה נרשם על שמו בלבד.


וממילא — גם כל חידוש. כל תפילה. כל כוונה. כל זכות.


העולם כולו נברא בשבילי — לא כדי להתגאות, אלא כדי לדעת שכל עיקום שפתיים שלי מכופף את כל המציאות.


אם נזכה לחיות כך — אולי גם נזכה לכתוב כך.


בכבוד וביראה,
@נברא האדם יחידי

 

[אבי רביבו]

רעיון ממש נפלא!

 

[נברא האדם יחידי]

יחידי ודי לו​

לא תמיד צריך להסביר.
לפעמים המילים מתנצלות רק כדי לא להרגיז את הרוב.


אבל יש רגעים שבהם אתה עומד מול עצמך, שומע את קול המחשבה, ואומר —
"זה מה שאני חושב. די לי בזה."


בלי אסמכתא.
בלי קונצנזוס.
בלי "תסביר שוב".


הפחד הכי גדול שלנו —
זה לא שיחשבו שאנחנו טועים.
אלא שיחשבו שאנחנו לבד.


אבל כל יחיד — הוא חתימה של אמת.
כי אין זיוף בַּבדידות.


וכשאדם מעז לכתוב בלי ללטף —
הוא מגלה שבסוף, דווקא מתוך השתיקה,
יש מי ששומע.


לא כי הוא מסכים.
אלא כי גם הוא… יחידי ודי לו.