מרפסן איגרי
Active member
שינוי נוסחאות ומנהגים בתפילה
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף
א. בברכת שעשה לי צרכי דעתו ברורה שיש לברך גם ביום כיפור ותשעה באב. (חזו"ע ימים נוראים דיני חמשה עינויים הלכה כד).
ב. מעיקר הדין לא חייב להסמיך ברכת אלהי נשמה לאשר יצר. מ"מ טוב ונכון להסמיכם. (הליכות עולם ח"א פרשת וישב עמ' נ).
ג. בברכת התורה יש לומר ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו "וצאצאי עמך בית ישראל". (יביא ח"ח סימן י"א אות ב).
ד. בקרבנות לפני ק"ש יש לומר אשרינו שאנחנו משכימים וכו'. ואין לומר כשאנחנו משכימים בתוספת כ'. (הליכות עולם מקץ עמ' עא).
ה. טוב להפסיק מעט בין אביי להוה. מ"מ מעיקר הדין לא חייב לעשות כן ואין חשש להוגה ה' באותיותיו שאינו מתכוון לשם ה'. (שם עמ' כב).
ו. נוהגים לעמוד כשאומרים ה' מלך וכו'. ומכל מקום אין חיוב מן הדין לעמוד כשאומרים דברים אלו, ואין זה אלא ממדת חסידות. ולכן מי שהוא זקן או חולה, רשאי לשבת אף לכתחלה. (שם ויגש עמ' עד. ומעיקר הדין יכול לשבת אחר הפסוק והיה ה' למלך וכו'. כה"ח ס' מח סק"א ד"ה הודו. ונקפ"מ ביום שבת שיכול לשבת שם).
ז. דעת הרב ברורה שיש לומר לעלם 'ולעלמי' עלמיא בתוספת ו' בתיבת ולעלמי. (יבי"א ח"ח, יא אות י. הליכ"ע ויחי עמ' צד).
ח. כשאומר ברוך, שם כבוד מלכותו, יש להפסיק אחר ברוך, ואח"כ יאמר שם כבוד וכו'. (יביע אומר ח"ח, יא, ח וחזו"ע ימים נוראים עמ' רסט ע"פ התשב"ץ. ושבח לאל שכמעט כל הסידורים שבדורנו קבלו דעת תורה והוסיפו פסיק אחר ברוך. ואין להתייחס לסידורים אחרים שלא שינו מטעמים שונים, שלא רק מרן זצ"ל חידש הלכה זו. גם בכה"ח ס' תרכא ס"ק ל פסק כן בשם כמה פוסקים. וכן מהר"א פונטרימולי בספר עבד אברהם (דף עד ע"א) וכן בעקרי הד"ט (ס"ד, ז) ובסידור בית עובד הלכות ק"ש).
ט. נראה שהנכון יותר לומר וחננו מאתך וכו' בו' בין בחול בין במוצאי שבת. (ילקו"י נוסחאות התפילה סעיף נג. ופורים עמ' תקסח. גם בחזו"ע שבת ח"ב הלכות הבדלה בתפלה הערה א' כתב כמה פעמים וחננו).
י. בברכת למינים יש לומר בחתימה רק מכניע זדים. ואין צורך להדפיס את הנוסח מכניע מינים. שדעת הרב ברורה שיש לנהוג כדברי חז"ל בירושלמי ובמדרשים וכן כל הראשונים כולם שכתבו זדים. (יבי"א ח"ח ס' יא אות יז. הליכ"ע בשלח עמ' קלח).
יא. בברכת על הצדיקים יש להוסיף ועל זקניהם. (יבי"א שם יח. הליכ"ע שם).
יב. מנהגו היה לומר ביעלה ויבא ביום ראש 'החדש' הזה בתוספת אות ה'. (חזו"ע חנוכה עמ' רסא).
יג. כשאין כהנים בבהכ"נ אומר הש"צ או"א ברכנו בַבְּרכה המשולשת בתורה וכו', אות ב' הראשונה של בברכה נקודתה בפתח, והשניה דגושה. ויותר נכון לומר המשולשת בתורה, ור"ל שהם שלשה פסוקים בתורה. (יבי"א שם אות כב).
יד. הש"צ מסיים בפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". שפסוק זה הבטחה שהקב"ה מסכים לברכת הכהנים, ופירוש ואני אברכם חוזר על ישראל. (יבי"א שם).
טו. באבינו מלכנו יש לומר זְכוֹר, בשוא תחת הז' והכ' בחולם. (חזו"ע ימים נוראים עמ' רו. למרות שהרבה סידורים לא כתבו כן, מ"מ המעיין בחזו"ע שם יראה שרוב האחרונים ס"ל כנ"ל שהז' בשוא. ואין להתייחס לכל מיני סידורים מדורות קודמים שמוצאים בהם נוסח כזה או אחר ובזה קובעים מסמרות שבארץ פלוני היה המנהג כך או כן. דברים אלו אין להם שחר, שכל סידור שאין ידוע מי הוציאו אין להביא ממנו ראיה. וראה בב"ח ס' מו סוף אות ג שכתב על הסידורים שהיו בדורו שכל אחד הדפיס לפי רצונו ולא שאלו פי הגדולים בארץ. ע"ש ודו"ק).
טז. בנוסח אל ארך אפים צריך לומר גדולת רחמיך וחסדיך "תזכור היום לזרע ידידך". (יבי"א שם אות כג).
יז. וכשאומר ויקרא בשם ה' יפסיק בין תיבת 'בשם' לתיבת ה'. ומ"מ אין לגעור במי שאומרם בלי הפסק. (שם וחזו"ע ימים נוראים עמ' לב).
יח. מנהג ירושלים ובערי ארץ ישראל שביום שני וחמישי, אומרים מה נאמר לפניך יושב מרום תיכף אחר הוידוי קודם י"ג מדות. (יבי"א שם).
יט. בקדיש תתקבל יש לומר קודם אבונא "דבשמיא" בלי תיבת וארעא. (יבי"א ח"ח שם אות יב).
כ. במזמור תפלה לדוד בפסוק - אלהים, זדים קמו עלי, יזהר להפסיק אחר שם אלקים, שלא ישמע אלקים זדים חלילה. (ספר המלך שהשלום שלו עמ' 495 בשם מרן הגר"ע יוסף, ואף היה מעיר לאחרים על כך).
כא. מרן הגרע"י זצ"ל נהג לומר בקדיש על ישראל - לכון ולהון משום שבתחילה יש להקדים את עצמו ואח"כ את הקהל ואח"כ את ישראל ורבנן. מ"מ אין קפידא כל כך לשנות את הנוסח הרגיל בפי כל. (ילקו"י ס' נו אות כא).
כב. בעלינו לשבח יש לומר שלא שם חלקנו כהם, וגורלנו ככל המונם. ואין צריך להוסיף 'ולא' גורלנו. (יבי"א שם אות כד).
כג. מנהגינו לומר האל העושה לנו 'נסים' ונקמה בפרעה. ויש שאין אומרים 'נסים', ודעבד כמר עבד וכו'. (יבי"א שם אות כה).
כד. בלשם יחוד שלפני ספירת העומר אין לומר לקיים מצות 'עשה' של ספירת העומר. אלא רק ספירת העומר. (חזו"ע יו"ט עמ' ריד).
כה. וכן נכון להשמיט מהנוסח של לשם יחוד אמירת הפסוק שבע שבתות וכו' בכל הלילות של הספירה. מ"מ האומרים גם בליל מ"ט לעומר אין למחות בידם. (שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן כט. חזו"ע יום טוב עמ' רטו).
כו. בברכת הלבנה יש לומר ברוך יוצרך, עושך, קונך ובוראך (ר"ת יעקב). והניקוד הוא בצירי ולא בחיריק. (ראה חזו"ע חנוכה עמ' שלא הלכה ד ועמ' שלב בהערה בצד ימין).
כז. מנהגו היה לומר במזל טוב, בתוספת אות ב'. (חזו"ע שם הערה ה).
כח. נראה דעתו כשאומרים אמן ג' פעמים יש להפסיק מעט כדי נשימה בין אמן לאמן. (חזו"ע שלג - שלד).
כט. יש לומר ג' פעמים שלום עליכם לשלשה בני אדם או אפילו לאדם אחד. (חזו"ע עמ' שלה).
ל. הנוסח הנכון הוא לומר אלמלא זכו. ולא אלמלי לא. (ילקוט יוסף נוסחאות התפלה הלכה קט בשם מרן זצ"ל).
לא. בקריאת שמע שעל המטה יש לומר נוסח הרני מוחל וסולח וכו' גם בלילי שבת ויום טוב. (חזו"ע ברכות עמ' תקיא, תקיב בהערה).
לב. ויש לברך ברכת המפיל בשם מלכות גם כשהולך לישון אחר חצות. (יחוה דעת ח"ז ס' לט אות ז שכן נהג בשנותיו האחרונות).
לג. בלכה דודי כשאומר בואי כלה, בפעם הראשונה יש לשחות מעט לצד שמאל, ובפעם השניה יש לשחות מעט לימין, ובפעם השלישית ישחה מעט לפניו. (הליכ"ע ח"ג עמ' סח).
לד. בברכת השכיבנו בליל שבת יש לומר ופרוש עלינו סוכת שלום, ואין לומר סוכת 'רחמים' ושלום. (חזו"ע שבת ח"א עמ' שמב בהערה).
לה. בתפילות שבת יותר נכון לומר בתפילת ערבית וינוחו בה. ובכל תפילות היום וינוחו בו. וכן נהג. (חזו"ע שם עמ' שדמ. ארחות מרן ח"ג עמ' רמה).
לו. בברכת המזון בברכה השלישית יש לחתום 'בונה ירושלים' ולא בונה ברחמיו ירושלים. וכן נוהגים. (יבי"א ח"ח שם אות מה).
לז. בברכה רביעית יותר נכון לומר 'לעד' האל אבינו וכו'. (ילקו"י נוסחאות התפילה אות קלא שכן משמע מיבי"א ח"ט ס' קח אות קלח ויחוה דעת ח"ב עמ' פ. ע"ש. ויש להוסיף שכ"כ בחזו"ע שבת ח"ב עמ' קצב. וחזו"ע ברכות עמ' קד).
לח. בהרחמן הוא יפרנסנו וכו' יש לומר בהיתר ולא באיסור, ואין צורך להשמיטו או לכתובו לסוגריים. (הליכ"ע ח"ב עמ' עג. לפי דבריו ה"ה בתפילת הלחש בשמע קולנו כשמבקש על הפרנסה, בנוסח רבינו האר"י בפרי עץ חיים (שער העמידה פרק יט ע"ד) מפורש יש לומר בהיתר ולא באיסור. וכ"ה במנחת אהרן (כלל טז אות כג) ומרן החיד"א במורה באבצע (מורה באצבע ג, קכו). והחסד לאלפים (ס' קיד, יח). ולא נכון עשו שהשמיטו זאת בכמה סידורים שהעתיקו נוסח רבינו האר"י, שלא ברצון חכמים שינו ממה שכתוב במפורש).
לט. במוצאי שבת יש לומר 'מגדיל' ולא מגדול. שרק בשבת, יום טוב, ראש חודש וחול המועד יש לומר מגדול. (הליכ"ע ח"ג עמ' קסו. ודבר תמוה, שכמעט בכל הסידורים, גם באלה שכתבו בכריכה לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף, העתיקו אחד מהשני שכל יום שיש בו מוסף וכן במוצ"ש אומרים מגדול. ואף מו"ל לא שט ליבו למש"כ בהליכ"ע הנ"ל).
מ. בנשמת כל חי אין לומר וישוררו. (חזו"ע שבת ח"ב עמ' ר).
מא. ויש לומר כל עין לך תְצַפה הת' בשוא והצ' בפתח. (שם).
מב. בבריך שמיה כשאומר 'דסגידנא קמה' יש לכרוע ואין בזה חשש. (חזו"ע ח"א עמ' שעא).
מג. בברכת הגומל יש לומר שגמלני כל טוּב בשורוק. (חזו"ע ברכות עמ' שמא. אמנם בברכה רביעית של ברכה"מ המנהג לומר בחולם. הלכה ברורה ס' ריט שהע"צ כט. ילקו"י נוסחאות התפילה הערה קנ).
מד. במוסף יש לומר וגם 'האהובים' דבריה בחרו. (שם עמ' רב).
מה. בנוסח זכרון לכולם היה ישנם שלש גרסאות, היה, יהיו, יהיה. ונראה שדעת הרב שהעיקר לומר 'יהיה' שכן הנוסח בכל הסידורים שלנו. ולדעת הבא"ח ועוד, הנוסח הוא 'היה' לשון עבר. ומ"מ גם האומרים יהיו יש להם על מה שיסמוכו. ונהרא נהרא ופשטיה. (חזו"ע חנוכה עמ' שו. וכן פסק בילקו"י נוסחאות התפלה סעיף קו לומר יהיה).
מו. ולכפרת פשע אומרים בשנה מעוברת בחודשי החורף כולל חודש אדר ולא אחרי. (חזו"ע שם).
מז. בברכת בורא נפשות, הנוסח הנכון הוא – בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שבראת. (הליכ"ע ח"ב עמ' קכ. ודבר פלא ראיתי באחד הסידורים שכתב בשם הב"י ס' רז שמנהג הספרדים כפי פירוש אחר שחסרונן דבוקה עם על כל מה שבראת. ומנהג אשכנז הוא כמו שפסק בהליכ"ע הנ"ל. ואינני יודע היכן ראה זאת בב"י. וגם אם לא התכוון לומר שכך כתוב בב"י, מניין לו שכן מנהג הספרדים).
מח. לפני ההבדלה נוהגים לומר הבקשה או"א החל עלינו את ששת ימי וכו'. ומרן נהג כדעת היפה ללב, שהסדר הנכון הוא להקדים, וכל היועץ עלינו עצה שאינה טובה וכו'. ואח"כ וכל היועץ עלינו עצה טובה. כענין סור מרע ועשה טוב. (חזו"ע שבת ח"ב עמ' תו).
מט. בראש חודש טבת שיש גם מזמור שיר חנוכת הבית, וגם ברכי נפשי, יש לאומרם אחרי מוסף, קודם כל ברכי נפשי ואח"כ מזמור שיר חנוכת הבית. (חזו"ע חנוכה עמ' רלב. עיין היטב בהערה ובמש"כ מהר"א מני מערכת ח' אות א').
לדעת מרן הרב עובדיה יוסף
א. בברכת שעשה לי צרכי דעתו ברורה שיש לברך גם ביום כיפור ותשעה באב. (חזו"ע ימים נוראים דיני חמשה עינויים הלכה כד).
ב. מעיקר הדין לא חייב להסמיך ברכת אלהי נשמה לאשר יצר. מ"מ טוב ונכון להסמיכם. (הליכות עולם ח"א פרשת וישב עמ' נ).
ג. בברכת התורה יש לומר ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו "וצאצאי עמך בית ישראל". (יביא ח"ח סימן י"א אות ב).
ד. בקרבנות לפני ק"ש יש לומר אשרינו שאנחנו משכימים וכו'. ואין לומר כשאנחנו משכימים בתוספת כ'. (הליכות עולם מקץ עמ' עא).
ה. טוב להפסיק מעט בין אביי להוה. מ"מ מעיקר הדין לא חייב לעשות כן ואין חשש להוגה ה' באותיותיו שאינו מתכוון לשם ה'. (שם עמ' כב).
ו. נוהגים לעמוד כשאומרים ה' מלך וכו'. ומכל מקום אין חיוב מן הדין לעמוד כשאומרים דברים אלו, ואין זה אלא ממדת חסידות. ולכן מי שהוא זקן או חולה, רשאי לשבת אף לכתחלה. (שם ויגש עמ' עד. ומעיקר הדין יכול לשבת אחר הפסוק והיה ה' למלך וכו'. כה"ח ס' מח סק"א ד"ה הודו. ונקפ"מ ביום שבת שיכול לשבת שם).
ז. דעת הרב ברורה שיש לומר לעלם 'ולעלמי' עלמיא בתוספת ו' בתיבת ולעלמי. (יבי"א ח"ח, יא אות י. הליכ"ע ויחי עמ' צד).
ח. כשאומר ברוך, שם כבוד מלכותו, יש להפסיק אחר ברוך, ואח"כ יאמר שם כבוד וכו'. (יביע אומר ח"ח, יא, ח וחזו"ע ימים נוראים עמ' רסט ע"פ התשב"ץ. ושבח לאל שכמעט כל הסידורים שבדורנו קבלו דעת תורה והוסיפו פסיק אחר ברוך. ואין להתייחס לסידורים אחרים שלא שינו מטעמים שונים, שלא רק מרן זצ"ל חידש הלכה זו. גם בכה"ח ס' תרכא ס"ק ל פסק כן בשם כמה פוסקים. וכן מהר"א פונטרימולי בספר עבד אברהם (דף עד ע"א) וכן בעקרי הד"ט (ס"ד, ז) ובסידור בית עובד הלכות ק"ש).
ט. נראה שהנכון יותר לומר וחננו מאתך וכו' בו' בין בחול בין במוצאי שבת. (ילקו"י נוסחאות התפילה סעיף נג. ופורים עמ' תקסח. גם בחזו"ע שבת ח"ב הלכות הבדלה בתפלה הערה א' כתב כמה פעמים וחננו).
י. בברכת למינים יש לומר בחתימה רק מכניע זדים. ואין צורך להדפיס את הנוסח מכניע מינים. שדעת הרב ברורה שיש לנהוג כדברי חז"ל בירושלמי ובמדרשים וכן כל הראשונים כולם שכתבו זדים. (יבי"א ח"ח ס' יא אות יז. הליכ"ע בשלח עמ' קלח).
יא. בברכת על הצדיקים יש להוסיף ועל זקניהם. (יבי"א שם יח. הליכ"ע שם).
יב. מנהגו היה לומר ביעלה ויבא ביום ראש 'החדש' הזה בתוספת אות ה'. (חזו"ע חנוכה עמ' רסא).
יג. כשאין כהנים בבהכ"נ אומר הש"צ או"א ברכנו בַבְּרכה המשולשת בתורה וכו', אות ב' הראשונה של בברכה נקודתה בפתח, והשניה דגושה. ויותר נכון לומר המשולשת בתורה, ור"ל שהם שלשה פסוקים בתורה. (יבי"א שם אות כב).
יד. הש"צ מסיים בפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". שפסוק זה הבטחה שהקב"ה מסכים לברכת הכהנים, ופירוש ואני אברכם חוזר על ישראל. (יבי"א שם).
טו. באבינו מלכנו יש לומר זְכוֹר, בשוא תחת הז' והכ' בחולם. (חזו"ע ימים נוראים עמ' רו. למרות שהרבה סידורים לא כתבו כן, מ"מ המעיין בחזו"ע שם יראה שרוב האחרונים ס"ל כנ"ל שהז' בשוא. ואין להתייחס לכל מיני סידורים מדורות קודמים שמוצאים בהם נוסח כזה או אחר ובזה קובעים מסמרות שבארץ פלוני היה המנהג כך או כן. דברים אלו אין להם שחר, שכל סידור שאין ידוע מי הוציאו אין להביא ממנו ראיה. וראה בב"ח ס' מו סוף אות ג שכתב על הסידורים שהיו בדורו שכל אחד הדפיס לפי רצונו ולא שאלו פי הגדולים בארץ. ע"ש ודו"ק).
טז. בנוסח אל ארך אפים צריך לומר גדולת רחמיך וחסדיך "תזכור היום לזרע ידידך". (יבי"א שם אות כג).
יז. וכשאומר ויקרא בשם ה' יפסיק בין תיבת 'בשם' לתיבת ה'. ומ"מ אין לגעור במי שאומרם בלי הפסק. (שם וחזו"ע ימים נוראים עמ' לב).
יח. מנהג ירושלים ובערי ארץ ישראל שביום שני וחמישי, אומרים מה נאמר לפניך יושב מרום תיכף אחר הוידוי קודם י"ג מדות. (יבי"א שם).
יט. בקדיש תתקבל יש לומר קודם אבונא "דבשמיא" בלי תיבת וארעא. (יבי"א ח"ח שם אות יב).
כ. במזמור תפלה לדוד בפסוק - אלהים, זדים קמו עלי, יזהר להפסיק אחר שם אלקים, שלא ישמע אלקים זדים חלילה. (ספר המלך שהשלום שלו עמ' 495 בשם מרן הגר"ע יוסף, ואף היה מעיר לאחרים על כך).
כא. מרן הגרע"י זצ"ל נהג לומר בקדיש על ישראל - לכון ולהון משום שבתחילה יש להקדים את עצמו ואח"כ את הקהל ואח"כ את ישראל ורבנן. מ"מ אין קפידא כל כך לשנות את הנוסח הרגיל בפי כל. (ילקו"י ס' נו אות כא).
כב. בעלינו לשבח יש לומר שלא שם חלקנו כהם, וגורלנו ככל המונם. ואין צריך להוסיף 'ולא' גורלנו. (יבי"א שם אות כד).
כג. מנהגינו לומר האל העושה לנו 'נסים' ונקמה בפרעה. ויש שאין אומרים 'נסים', ודעבד כמר עבד וכו'. (יבי"א שם אות כה).
כד. בלשם יחוד שלפני ספירת העומר אין לומר לקיים מצות 'עשה' של ספירת העומר. אלא רק ספירת העומר. (חזו"ע יו"ט עמ' ריד).
כה. וכן נכון להשמיט מהנוסח של לשם יחוד אמירת הפסוק שבע שבתות וכו' בכל הלילות של הספירה. מ"מ האומרים גם בליל מ"ט לעומר אין למחות בידם. (שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן כט. חזו"ע יום טוב עמ' רטו).
כו. בברכת הלבנה יש לומר ברוך יוצרך, עושך, קונך ובוראך (ר"ת יעקב). והניקוד הוא בצירי ולא בחיריק. (ראה חזו"ע חנוכה עמ' שלא הלכה ד ועמ' שלב בהערה בצד ימין).
כז. מנהגו היה לומר במזל טוב, בתוספת אות ב'. (חזו"ע שם הערה ה).
כח. נראה דעתו כשאומרים אמן ג' פעמים יש להפסיק מעט כדי נשימה בין אמן לאמן. (חזו"ע שלג - שלד).
כט. יש לומר ג' פעמים שלום עליכם לשלשה בני אדם או אפילו לאדם אחד. (חזו"ע עמ' שלה).
ל. הנוסח הנכון הוא לומר אלמלא זכו. ולא אלמלי לא. (ילקוט יוסף נוסחאות התפלה הלכה קט בשם מרן זצ"ל).
לא. בקריאת שמע שעל המטה יש לומר נוסח הרני מוחל וסולח וכו' גם בלילי שבת ויום טוב. (חזו"ע ברכות עמ' תקיא, תקיב בהערה).
לב. ויש לברך ברכת המפיל בשם מלכות גם כשהולך לישון אחר חצות. (יחוה דעת ח"ז ס' לט אות ז שכן נהג בשנותיו האחרונות).
לג. בלכה דודי כשאומר בואי כלה, בפעם הראשונה יש לשחות מעט לצד שמאל, ובפעם השניה יש לשחות מעט לימין, ובפעם השלישית ישחה מעט לפניו. (הליכ"ע ח"ג עמ' סח).
לד. בברכת השכיבנו בליל שבת יש לומר ופרוש עלינו סוכת שלום, ואין לומר סוכת 'רחמים' ושלום. (חזו"ע שבת ח"א עמ' שמב בהערה).
לה. בתפילות שבת יותר נכון לומר בתפילת ערבית וינוחו בה. ובכל תפילות היום וינוחו בו. וכן נהג. (חזו"ע שם עמ' שדמ. ארחות מרן ח"ג עמ' רמה).
לו. בברכת המזון בברכה השלישית יש לחתום 'בונה ירושלים' ולא בונה ברחמיו ירושלים. וכן נוהגים. (יבי"א ח"ח שם אות מה).
לז. בברכה רביעית יותר נכון לומר 'לעד' האל אבינו וכו'. (ילקו"י נוסחאות התפילה אות קלא שכן משמע מיבי"א ח"ט ס' קח אות קלח ויחוה דעת ח"ב עמ' פ. ע"ש. ויש להוסיף שכ"כ בחזו"ע שבת ח"ב עמ' קצב. וחזו"ע ברכות עמ' קד).
לח. בהרחמן הוא יפרנסנו וכו' יש לומר בהיתר ולא באיסור, ואין צורך להשמיטו או לכתובו לסוגריים. (הליכ"ע ח"ב עמ' עג. לפי דבריו ה"ה בתפילת הלחש בשמע קולנו כשמבקש על הפרנסה, בנוסח רבינו האר"י בפרי עץ חיים (שער העמידה פרק יט ע"ד) מפורש יש לומר בהיתר ולא באיסור. וכ"ה במנחת אהרן (כלל טז אות כג) ומרן החיד"א במורה באבצע (מורה באצבע ג, קכו). והחסד לאלפים (ס' קיד, יח). ולא נכון עשו שהשמיטו זאת בכמה סידורים שהעתיקו נוסח רבינו האר"י, שלא ברצון חכמים שינו ממה שכתוב במפורש).
לט. במוצאי שבת יש לומר 'מגדיל' ולא מגדול. שרק בשבת, יום טוב, ראש חודש וחול המועד יש לומר מגדול. (הליכ"ע ח"ג עמ' קסו. ודבר תמוה, שכמעט בכל הסידורים, גם באלה שכתבו בכריכה לפי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף, העתיקו אחד מהשני שכל יום שיש בו מוסף וכן במוצ"ש אומרים מגדול. ואף מו"ל לא שט ליבו למש"כ בהליכ"ע הנ"ל).
מ. בנשמת כל חי אין לומר וישוררו. (חזו"ע שבת ח"ב עמ' ר).
מא. ויש לומר כל עין לך תְצַפה הת' בשוא והצ' בפתח. (שם).
מב. בבריך שמיה כשאומר 'דסגידנא קמה' יש לכרוע ואין בזה חשש. (חזו"ע ח"א עמ' שעא).
מג. בברכת הגומל יש לומר שגמלני כל טוּב בשורוק. (חזו"ע ברכות עמ' שמא. אמנם בברכה רביעית של ברכה"מ המנהג לומר בחולם. הלכה ברורה ס' ריט שהע"צ כט. ילקו"י נוסחאות התפילה הערה קנ).
מד. במוסף יש לומר וגם 'האהובים' דבריה בחרו. (שם עמ' רב).
מה. בנוסח זכרון לכולם היה ישנם שלש גרסאות, היה, יהיו, יהיה. ונראה שדעת הרב שהעיקר לומר 'יהיה' שכן הנוסח בכל הסידורים שלנו. ולדעת הבא"ח ועוד, הנוסח הוא 'היה' לשון עבר. ומ"מ גם האומרים יהיו יש להם על מה שיסמוכו. ונהרא נהרא ופשטיה. (חזו"ע חנוכה עמ' שו. וכן פסק בילקו"י נוסחאות התפלה סעיף קו לומר יהיה).
מו. ולכפרת פשע אומרים בשנה מעוברת בחודשי החורף כולל חודש אדר ולא אחרי. (חזו"ע שם).
מז. בברכת בורא נפשות, הנוסח הנכון הוא – בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שבראת. (הליכ"ע ח"ב עמ' קכ. ודבר פלא ראיתי באחד הסידורים שכתב בשם הב"י ס' רז שמנהג הספרדים כפי פירוש אחר שחסרונן דבוקה עם על כל מה שבראת. ומנהג אשכנז הוא כמו שפסק בהליכ"ע הנ"ל. ואינני יודע היכן ראה זאת בב"י. וגם אם לא התכוון לומר שכך כתוב בב"י, מניין לו שכן מנהג הספרדים).
מח. לפני ההבדלה נוהגים לומר הבקשה או"א החל עלינו את ששת ימי וכו'. ומרן נהג כדעת היפה ללב, שהסדר הנכון הוא להקדים, וכל היועץ עלינו עצה שאינה טובה וכו'. ואח"כ וכל היועץ עלינו עצה טובה. כענין סור מרע ועשה טוב. (חזו"ע שבת ח"ב עמ' תו).
מט. בראש חודש טבת שיש גם מזמור שיר חנוכת הבית, וגם ברכי נפשי, יש לאומרם אחרי מוסף, קודם כל ברכי נפשי ואח"כ מזמור שיר חנוכת הבית. (חזו"ע חנוכה עמ' רלב. עיין היטב בהערה ובמש"כ מהר"א מני מערכת ח' אות א').
נערך לאחרונה: