אציגה בזאת מאשר כתבתי על אודות דברי הגאון האדיר בעל החזון איש בנידוננו, ואם כת"ר יוכל להעיר אוזני בזה, בהערות והארות אשמח מאוד לקבל מתנובת ידו.
הנה ידועה ומפורסמת שיטת החזו"א (או"ח שבת סימן לח ס"ק ד) דאף אם יש היתר בשימוש החשמל מן הדין, אסור להשתמש בו, מפני שיש בשימושו איסור חילול השם, שאינו חס לכבוד שמים, כיון שהוא שימוש ציבורי, והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת. עכ"ל. ורבים חששו לו, שכן הוא בספר מאורות נתן (פרק ג אות יד), ובשו"ת באר משה (ח"ז ס"ס יב) כתב כי אלו דברי החזו"א דבריו דברי אלקים חיים. ע"כ. וכן תפס הגאון ר"נ קרליץ שליט"א בספרו חוט שני (שבת סוף ח"א קונטרס החשמל אות א) ושגם בימינו שמופעלים ע"י מחשבים אעפ"כ יש בזה חילול שבת. עכת"ד. וע"ע בספר מאור השבת (ח"א סימן יח הע' קי) כמה עובדות על החזו"א שתפס כן להלכה לאיסור בתוקף גדול. ע"ש. וכן ראיתי להגרי"ש אלישיב אשר הובאו מדבריו בזה בספר שבות יצחק (להג"ר יצחק דרזי, עמוד רד) וכן הוא בספר אשרי האיש אורח חיים חלק ב (הלכות שבת, עמ' רמד הערה לז). וכן בספר החשמל בשבת (עיונים וביאורים, ביאור ה עמ' 246-265). ברם דבריו נפלאו ממני ולא זכיתי להבינם, כי מה שייך חילול ה' בו בזמן שהדבר לא ניכר לעין, ואין איש שם על לב להבחין כי עצם יצירת החשמל נעשית בחילול שבת. כי חילול ה' נחלק לשני חלקים, הראשון בעובר עבירה, וכאן בנידוננו אין עבירה. או באינו עובר עבירה והוא אדם גדול, אך הוא רק בדבר שהבריות מרננים מכח מעשה זה, וזה כלל לא שייך כאן. ופוק חזי כי מלבד שהחרדים מרננים כן, מעולם לא שמענו רינון שכזה מצד החילונים. וגם אם כן היה, בודאי שאינו בגדר של חילול ה' שהוא רק בדברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם כל' הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ה הי"א), וכדוגמאות אשר מפוזרות בש"ס דבעינן שהבריות ירננו, וכדאיתא ביומא (פו ע"א) היכי דמי חילול ה', אמר רב כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. וכן הוא במס' תענית (יט ע"א) מעשה דחוני המעגל, ובב"י (יו"ד סימן רלב סעיף יד), ובשנית (יו"ד סימן שלד סעיף מב), ובשלישית (סימן שלד סעיף מג). וכ"כ להדיא הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ה הי"א) שהוא בדברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, בהם יש חילול ה'. וכ"כ בספר המצוות (ל"ת סג), ובמאמר קידוש ה' (הנדפס באגרות הרמב"ם). ועוד לו באגרותיו באגרת השמד (הוצאת שילת עמוד מז). וק"ו לפרש"י יומא (פו ע"א) גבי ר' יוחנן שביאר היכי דמי חילול ה' כגון שהוא ילך ד"א בלא תורה ותפילין. ופרש"י שלומדים ממנו להתבטל מהתלמוד. ע"כ. וא"כ ס"ל דטעם חילול ה' דת"ח הוא משום שילמדו ממנו לזלזל במצות. (בשונה מהרמב"ם משום שירננו אחריו). וכן הוא בפרש"י שבת (לג ע"א ד"ה חילול ה'), ובקידושין (מ ע"א ד"ה עבירה). וכאן בנידוננו אין שום לימוד לזלזל במצוות, אחר שעסקינן בדעותיהם של החלונים שהם כופרים בתורה, ואין להם מצוות כדי לזלזל בהם. ועיין עוד שם ביומא ששייך חילול ה' בת"ח בכגון ששמועתו רעה, או כדאיתא בפסחים (מט ע"א) שמבזה עצמו בפני ע"ה, כגון שמשתכר בפניהם, או ת"ח שיש רבב על בגדו, כדאיתא בשבת (קיד ע"א) והובאו שם ברמב"ם, דכל הני לא שייכים כלל הכא. וכשאינו ת"ח בזה קיל טפי, וכל שהוא היתר גמור שרי. [אא"כ מעשיו כה מכוערים עד שההמון ישמעו מהם וידברו עליו סיפורים מגונים מאוד, ואז אע"פ שלא עשה עבירה, כבר חילל ה' אע"פ שאינו ת"ח, וכלשון הרמב"ם באגרת השמד הנ"ל, ע"ש.] דוכי יעלה על הדעת לאסור מכירת חמץ לפי שנראה כהערמה, וכי נבטל היתר עיסקא ופרוזבול, ועוד אלו היתרים שנאמרו בכל תחומי התורה, וראה בעירובין (סג ע"א) דחילול ה' הוא בעובר על ההלכה, וכן סנהדרין (פב ע"א) בפנחס שפגע בזמרי. והחזו"א לא הביא ראיה לדבריו, והמה לכאורה צריכים עיון גדול. ועוד יש להשיב על כך כי כל שנאסר חילול ה' בדבר שאינו עבירה הוא רק בת"ח גדול, וכמש"כ הרמב"ם ביסודה"ת שם (פ"ה הי"א) וז"ל, אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות. ע"כ. ולכל הפחות לתלמידי חכמים, ולא לכל עם ישראל כאשר אסר בזה האיסר החזו"א מכל וכל.
ועוד יש להקל דמצינו חילול ה' בפני נכרים, וה"ה לכאורה בפני חילונים, וכגון איסור גזל הגוי שאסור משום חילול ה', לך נא וראה בב"ק (דף קיג ע"ב), ובתוספתא ב"ק (פ"י). מלבד שזה שייך במה שלגוי ברור שהישראל עושה איסור, וכמו שכתב הסמ"ג (לאוין ב) שיאמרו הגויים שאין תורה לישראל, ולא כנידו"ד שאין נראה להם איסור וכלל לא חושבים על כך. עוד בה, דישראל שאינו שומר תורה ומצוות לא חוששים לו, וכמו שכתב בשו"ת הרא"ש (כלל יג סימן יד) המובא ביתה יוסף (יו"ד סימן רנג ס"ג) גבי גוי שתרם נר לבית הכנסת שאסור לשנותו לדבר אחר, אף שבישראל שרי לשנותו לדבר מצוה אחר, והוא משום חילול ה' וכדפרש"י בערכין (ו ע"ב) שיאמר הגוי למה שינתם ממה שנתתי. ובישראל כתב הרא"ש דאף שאינו שומע לדברי חכמים ויצעק למה שיניתם לא חיישינן להא, ואין בזה חילול ה', וה"ה הכא. וע' בשו"ת שאלי ציון (סימן יט סוף אות ב), דעל פי היתרו (והוא הנזכ"ל) נראה שיוסר החשש של חילול ה' שכתב החזו"א. וע' בספר הליכות עולם (ח"ד פרשת בא הע' ב) דכתב על החזו"א ושפתים ישק מד"נ. ברם כוונתו לתפוס את דברי החזו"א מצד המוסרי, כי איך יהנה מחילול שבת גם אם הוא מותר, והעובד כוונתו לזדון. ואין כוונתו לאסור איסר כחזו"א, וכדמסיים שם מו"ר להקל להלכה, וא"כ אינו נוקט הכי לדינא. ומאידך ס"ל דיש כאן דרך מוסר שלא להשתמש. וע"ע בשו"ת מעשה חושב (ח"א סימן לא אותיות ד,ז) דכתב שאין חילול ה' לפי שמותר מן הדין. וכ"כ בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סימן קכז) לשואל שסבר שיש לאסור מצד חילול ה'. והשיבו, שאם איכא היתר מחמת שצריכים לעשות עבודת החשמל בשביל הבתי חולים, לא היה בזה גם איסור חילול ה', (ברם ס"ל דאין מקום להיתר זה וכדלעיל). וכ"כ בספר מנוחת אהבה ח"א (פרק כד הע' 6) דכיון שנעשית המלאכה בהיתר, א"כ המשתמש בחשמל אינו מראה שאין לבו כואב על חילול שבת, שהרי אין כאן חילול שבת. ולמטוניה דהחזו"א היה ראוי שלא להשתמש כלל בזרם החשמל, שבתשלום עבור החשמל שמשתמש בחול, נראה יותר שאין לבו כואב על חילול שבת שהרי יש בזה סיוע לעוברי עבירה, וע"ע שם בדבריו.
ולגבי מה שהעיר בזה ממה שאמר מרן הראשון לציון שליט"א בשיעורו:
הנה תחילה החשמל מיוצר ע"י טורבינה, והוא כמין גלגל ענק אשר מלופף בו סליל מתכת ענק, ובסיבוב הגלגל מסתובב הסליל בתוך שדה מגנטי (הנוצר ע"י הנחת מגנט רב עוצמה במקום) וכך נוצר החשמל. סיבוב הטורבינה נעשה ע"י סוגי אנרגיה שונים, וכגון ע"י כח קיטור המוסק מפחם, סולר, נפט, גז, אנרגיה אטומית, או שהטורבינה מסתובבת ע"י מפלי מים טבעיים או מלאכותיים וכדו'. כל מקום משתמשים בכח המסובב את הטורבינה, לפי כוחות האנרגיה הזולים באותה מדינה, וגם לפי הענין, כי הפעלת טורבינה ע"י גז היא מהירה מאוד ביחס להפעלה ע"י הסקת פחם, ופעמים רבות המהירות מוכרחת וכבסמוך. אך מאידך הסקה ע"י גז, היא יקרה מאוד, והכל לפי הענין. ועוד יש לידע כי הגנרטור מוכרח להסתובב מספר סיבובים מדוייק בשניה, וכאן בארץ הוא חמישים סיבובים בשניה, ובארה"ב ששים, וכל ירידה או עליה בסיבוב אחד או שנים לשניה, עלול לשרוף את המנועים שצורכים חשמל, כגון מקררים וכדו', וק"ו מכשירים אלקטרונים שהם עדינים וביניהם מכשירי רפואה רבים וכדו', שהם עלולים להיפגע גם משינויים קטנים יותר. דיוקם של מכשירים חשמליים מסויימים, וביניהם מכשירים רפואיים רבים התלויים על בסיס זמן, נקבעים על פי דיוק מספר הסיבובים לשניה. ועוד זאת כי הגנרטורים שומרים על דיוק סיבובים ע"י וויסות אוטומאטי בגבולות של עשרה אחוזים בשינוי בצריכת החשמל, ויבואר להלן. כעיקרון אילו צריכת החשמל במשך כל השבת היתה אחידה ללא שינויים, דהיינו ללא כיבוי והפעלת מכשירים חשמליים. חברת החשמל היתה פועלת בעצם יצור החשמל באופן אוטומאטי לחלוטין. (מכשירים חשמלים אשר פועלים ע"י טרמוסטת כגון מקררים מזגנים וכדו', ג"כ לא היו משנים דבר, לפי שהיה קיזוז כללי במדינה, כי כשמקרר של ראובן פוסק מלפעול של שמעון מתחיל וכיוצ"ב). וכאשר יצרכו יותר חשמל, המערכת הממוחשבת תווסת לבד, וכנ"ל, דעד עשרה אחוזים המערכת מתופעלת אוטומאטית. ברם מאחר ובעוונות רוב עם ישראל מחלל שבת, ומפעיל ומכבה מכשירים חשמליים, מה גם כי נמצאים גויים רבים בארץ, ועוד כי אף הציבור האמון על שמירת התורה והשבת משתמש בשעוני שבת, ועל כן חלים במשך השבת שינויים משמעותיים בצריכת החשמל, הרבה מעבר לעשרה אחוז הנזכרים, וכדי שהמערכת החשמלית תמשיך לדייק, ויתר על כן כדי שלא תקרוס ושוב לא תספק חשמל, מוכרחים להתערב ע"י כח אנוש בתפעול תחנות החשמל. כי ברגע שצריכת החשמל גוברת, ואין הטורבינות מספקות את צריכת החשמל, ממילא יחולו שינויים במהירות סיבובי הטורבינה דבר היכול לגרום לקלקול מכשירים חשמליים וכנ"ל, ויותר חמור, כי טורבינה שנדרשת לייצר יותר חשמל מכדי יכולתה, מפסיקה לייצר חשמל לחלוטין, וכל מערכת החשמל קורסת. דבר זה מצריך התערבות של בני אדם להוסיף מבערים או גנרטורים, או לחילופין לכבותם לפי הענין, דהיינו להפעיל עוד מבערים לחזק את כח הסיבוב של טורבינה מסויימת, או במידה וכבר הטורבינה פועלת במלא עוצמתה, להפעיל טורבינה נוספת. והדבר כרוך במלאכות דאורייתא הבערה ובישול. ואין יכולת לעשות זאת באופן אוטומטי מאחר ושינויי צריכת החשמל נתונים לשינויים תמידים של מזג האוויר וכדו'. וכל זאת הוא מלבד עוד חילולי שבת רבים רבים הנעשים סביב לעצם יצור החשמל, ואינם עצם ייצורו, כגון רישומים שונים, קשר טלפוני בין התחנות וכדו'. וזאת למודעי כי אין מציאות לייצר חשמל ולאגור אותו (מלבד בבטריות, אשר כמות החשמל שלהם, וכן עוצמת החשמל מוגבלת, ועל כן אי אפשר להשתמש בו לשימוש ארצי), אלא בו בזמן שהחשמל מיוצר, בו בזמן משתמשים בו, והדבר תלוי זה בזה, כי בעת שצורכים יותר חשמל, ממילא חברת החשמל בו ברגע מייצרת יותר חשמל. ועוד יש לדעת כי אין מקום להסתפק שמא גוי עושה מלאכות אלו בחברת החשמל, ומפעיל את המכונות, לפי שבחברת החשמל עובדים רק אנשים אשר עברו בדיקה בטחונית, מאחר וחברת החשמל נחשבת כמקום ביטחוני עקב חשיבותה, מה שממילא מחייב שכל העובדים יהיו יהודים בדוקא (ברם ראיתי מי שעורר שגם לפי דרישותיהם אפשר להשתמש בדרוזים ובבדואים שמשתמשים בהם בצבא). דבר נוסף בעל חשיבות הוא שכל תחנות החשמל מייצרות חשמל לקו ארצי אחד, ופועלים יחד, כך שאי אפשר להפריד ולחלק בין אזור פלוני לאזור אלמוני בצריכת החשמל, ומאידך דבר זה גורם ליתר חילול שבת, כי בהרבה פעמים ניתנת הוראה להגביר במקום אחד את פעולת המבערים, כדי לכבות גנרטור במקום אחר מטעמי חסכון. ועוד כי ישנם כמה סוגי גנרטורים בעלי מערכות הפעלה שונות, יש שמוסק ע"י פחם ויש ע"י גז נפט, או סולר, מפלי מים, או דלק גרעיני, ולכל אחד מעלות וחסרונות, וחברת החשמל מטעמים כלכלים ואחרים שוקלת לפי הענין להפעיל שם ולכבות שם. עוד דבר הוא שצריכת חשמל של אדם יחידי אין לה משמעות בחברת החשמל, ובחברת החשמל עקב תוספת שימוש בחשמל בבית פרטי לא נעשית תוספת הבערה במבערים שבחברת החשמל, כי צריכת חשמל של אדם יחידי אינה ברת משמעות ואינה גורמת לתוספת הבערה או כבוי הנעשים אוטומטיים. וע"ע לקמן (אות יד) עוד לגבי פעולות חברת החשמל בימנו אנו.
תאור טכני זה קובץ מן הספרים אנצקלופדיה תלמודית (סוף כרך יח בנספח לערך חשמל אות יב), ומן הספר החשמל לאור ההלכה (סימן ג פרק ב נדפס ש' תשיד), החשמל בשבת (ח"ב פ"א), ספר מאורות נתן (בפתיחה, והוא ספר שלם על האי מילתא, וגם העתיק בעמוד 25 תיאור טכני מספר שבות יצחק), ומשו"ת מעשה חושב (ח"א סימן לא), ועוד.
וראה עוד להרב יהודה ברכה שליט"א במאמרו התורני לקובץ יתד המאיר (שבט התשע"ג, סימן תקפד קובץ מספר 132 עמוד 22-24) שכתב, כי בדק הדברים ונכון להיום אין החשמל מיוצר על ידי מכונות אוטומאטיות, אלא על ידי כוח אדם ממש, שצריכים להפעיל את כל המערכת. ובהמשך דבריו הביא מה שאמר בזה מרן זיע"א ולימים הודפסו דברי קדשו בספר משיעורי הראשון לציון חלק א (עמוד קפ) בזו הלשון, שימוש בחשמל בשבת, לפני כחמשים שנה היו בחברת החשמל טכנאים המוכנים לתיקון והזרמת החשמל, ועל כן כל שימוש בחשמל היה בו גם הנאה מחילול שבת של אותם טכנאים, כיום השתכללו מאד, אין הטכנאים מייצרים חשמל, ואין המשתמש בחשמל נהנה מחילול שבת חס ושלום, אלא הכל פועל באופן אוטומטי, והם רק משגיחים על כך, ועל כן מותר ליהנות מחשמל בשבת. ע"כ. ומדברי מרן זיע"א הללו בשיעורו, משמע כי דעתו להתיר בזה רק אם אין משתמשים בחשמל בתיקונים וכיוצא בזה, אלא רק להשגיח שלא יארע דבר תקלה על ידיהם. וכבר בא בנו ממשיך דרכו וחקרו בדברים אלו בפועל ממש בשו"ת הראשון לציון ח"א (חלק אורח חיים סימן לה-ו, עמוד קט-יח) שהאריך בזה בטוב טעם ודעת, והביא שאף הוא היה שם לפני זמן לא רחוק, וכתב להתיר השימוש בזה מעיקר הדין. וכדברים הנז"ל. והרי דבריו נאמנו מאוד עלינו, כנתינתם מסיני, להתיר את השימוש בחשמל כפי הזמן האחרון, ולא כעדות הרב שבות יצחק והרב אוירבך והרב מאורות נתן ועוד, שלא בורר הדבר די הצורך בשעתו. משום שלא היו בקיאים בדברים אלו.
ואודות השאלה מדוע לא מעסיקים נכרים, כבר ענה על כך בשו"ת הראשון לציון ח"א (חאו"ח סי' לה ואילך), שאין אפשרות לעשות כן, מחמת שדבר זה אינו יכול להימסר לכל אדם. ומה גם שיש לומר כי צריך לשמור על חשאיות בדברים אלו, וכמו שהביא בזה בספר הלכה ברורה על הלכות אפיה ובישול (פרק ראשון בירור הלכה ס"ק לד עמ' עד), וכן אמר הגר"ד יוסף בשיעורו ברבים, שדבר זה אינו יכול להימסר לידי כל אחד ואחד, ואף הוא כשנכנס לשם, היה צריך לחתום על טופס חשאיות, שהדברים אינם יוצאים לאור העולם מה קורה באותו חדר הבקרה.
