• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

נטילת ידיים שחרית לפני שמתפנה, ושוב נוטל ידיו

בהנ"ל כתב הראשל"צ שליט"א בילקו"י סימן ד' סעיף מ' שעדיף לא לעשות כהמשנ"ב ובא"ח כיון שברכתו אינה לכו"ע ולכן עדיף ליטול ולברך פעם אחת בלבד אחרי שיתפנה, אך נראה ברור בדבריו שגם אם עושה כמו משנ"ב ובא"ח, ברוכי נמי מברך, ורק ראוי לכתח' לחוש לדעת הרמב"ם שהיא ברכה לבטלה. והראיה שבסעיף יט' פסק שאפשר לברך אחר הניגוב כיון שמרן לא חשש לרמב"ם ולשיטתו אין ברכה לבטלה במי שמברך בבית הכנסת. ועוד, שבביאורים על סעיף מ' משמע מדבריו שגם אם שומעים אדם שמברך בבית הכנסת על נט"י כאשר נטל בבית, עונים אחריו אמן. אמנם בלווין לפני שבועיים (כמדומה) אמר הרב שאין לענות אמן כיון דהיא ברכה לבטלה. והסתפקנו אם תהיה נפק"מ גם לנידו"ד בהוראה זאת, או שמא עדיין יודה הרב שאפשר לברך גם אם נטל ידיו קודם שהתפנה ואז נטל ידיו שוב כשיצא.
 
נערך לאחרונה:
כמדומה שכן גם דעת המשנה ברורה, דעדיף לעשות כהגר''א ודלא כחיי אדם, ועי' ביה''ל ריש סימן ד'
לא הבנתי מה כבודו מתכוון, הבאנו שהמשנ"ב סובר כן לעיל.
ולמה כתבת לחלק בין דעת הגר"א לחיי"א, הרי מפורש שהגר"א והחיי"א הולכים בשיטת אחת (גם בביה"ל וגם במשנ"ב), דהמשנ"ב בס"ק ד' כותב להדיא שעדיף לא לברך בפעם הראשונה, ומה שהוסיף בשם חיי"א הוא שעדיף לא לברך מיד כשקם אלא רק כאשר מסיים להתפנות ולהתארגן לתפילה, והביא שכן נהג הגר"א. על איזה גר"א כבודו מדבר שחולק על חיי"א?
 
נערך לאחרונה:
לא הבנתי מה כבודו מתכוון, הבאנו שהמשנ"ב סובר כן לעיל.
ולמה כתבת לחלק בין דעת הגר"א לחיי"א, הרי מפורש שהגר"א והחיי"א הולכים בשיטת אחת (גם בביה"ל וגם במשנ"ב), דהמשנ"ב בס"ק ד' כותב להדיא שעדיף לא לברך בפעם הראשונה, ומה שהוסיף בשם חיי"א הוא שעדיף לא לברך מיד כשקם אלא רק כאשר מסיים להתפנות ולהתארגן לתפילה, והביא שכן נהג הגר"א. על איזה גר"א כבודו מדבר שחולק על חיי"א?
מה שכתב הביאור הלכה בסימן ד'
 
חזור
חלק עליון