השב להודעה

ויאמר יצחק: אתמול שאלתי חייל שיסדר לי מה זה כל החטיבות והגדודים וכו' אולי יותר מאוחר אביא דבריו למען הסדר הטוב

שלום. הרב במילואים של גדוד שקד של גבעתי, הרב מנחם נוביק  מספר:

אתמול נכנסתי עם השיירה הלוגיסטית והיה לילה ארוך ומקפיא..יצאנו רק ב6:30 בבוקר וקפאנו כל הלילה. היה גם קשה מאוד להסתובב במגנן ולהגיע לחיילים כי היו הרים של בוץ. בשלב מסוים כבר חשבתי שאולי הייתי צריך לוותר אבל אז פגשתי חייל דתי  שמתחתן עוד חודשיים וקבענו שאעשה לו הדרכת חתנים כל פעם שניפגש אז התחלנו את הלימוד. אחר כך פגשתי כמה חיילים ואמרתי להם דבר תורה לפרשת בא והם היו בשוק שאנחנו כבר בפרשה זו... בשלב מסוים הוציאו את ההאמרים לנקודה אחרת כי הם הפריעו למיכלית סולר ושם באמת התחלתי לקפוא וכבר לא יכלתי לשבת בהאמר אז יצאתי והתחלתי לקפוץ כדי להתחמם. פתאום ניגש אלי חייל צעיר ממרץ 23 ואמר לי :"אתה רב הגדוד? אפשר להתייעץ איתך?" אמרתי בשמחה והוא התחיל לשטוח בפני את כל החיים שלו שגדל בלי הורים והיה צריך לגנוב אוכל מסופרים ואז בפנימייה לנוער בסיכון ומכינה חילונית הצליחו להרים אותו והוא התגייס לקרבי אבל עדיין יש לו קשיים רגשיים וחברתיים. היתה לנו שיחה ארוכה ומרוממת וזה גם העביר את השעות הקשות של הקור... כשפנרדנו הוא אמר :"הרב, נראה אותך פה עוד? אני ממש רוצה להמשיך לדבר איתך". קבענו להמשיך את הקשר ושאני אמצא לו כמה ספרי מודעות וספרי קודש שיחזקו את רוחו. הוא ממש שמח ואמר שזה השגחה פרטית שנפגשנו כי הוא לא היה אמור לצאת לסיור.

*לומדים מכאן שבכל מפגש עם חיילים תמיד יש מה לתת. לא להתייאש ולא להרפות.*