אשה שאחזוה צירים ונסעה ביום שבת לביה"ח וכשהגיעה לבית החולים פסקו הצירים, האם מותר להחזיר אותה?
בחזו"ע שבת ג' עמ' שכ-שכא כתב:
מן הרגע שהאשה מרגישה שעומדת ללדת כגון שהרגישה צירי לידה סדירים או בירידת מי שפיר, אפילו אם יש לה ספק אם תלד עתה, מותר לטלפן לאמבולנס או למכונית כדי לנסוע לבית החולים שנרשמה בו בזמן הריונה. ומותר לקרוב משפחה, או לאדם אחר שיש ליולדת אימון בו, לנסוע יחד עם היולדת לבית החולים, כי חששו חכמים פן תטרף דעתה עליה, אם לא ילוו אותה כשנוסעת לבית החולים. (חזון איש באגרותיו סי' קמא, ונשמת אברהם ח"א עמוד רכד, ושמירת שבת כהלכתה עמוד תצא). ואם בתוך כדי נסיעתה פסקו הצירים לגמרי, תאמר לנהג שיחזיר אותה לביתה. (שש"כ החדש עמוד תקצא ותקצב). ואם אחר שהובאה לבית החולים פסקו הצירים, אינה יכולה לנסוע חזרה לביתה, אלא על ידי נהג נכרי.
ובמקורות כתב:
מש"כ שאם פסקו לה צירי הלידה אחר שהגיעה לבית החולים, אינה יכול לחזור לביתה אלא על ידי נהג נכרי. כן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק לו סעיף י). ואע"פ שראיתי בשו"ת בית אבי ח"ד (סי' מח אות יב), שאחר שכתב שמותרת לנסוע חזרה לביתה ע"י נהג נכרי, סיים, ואם אין שם נהג נכרי מותרת לחזור אפילו ע"י נהג ישראל, מפני שלפי מצבה אי אפשר שתשאר כך, שאפילו לשבת אין לה מקום. ע"ש. מ"מ נראה שזהו רק בחו"ל בבית חולים של גוים, אבל לא יעשה כן במקומינו, שבודאי שיהיה מי שידאג לה לגמור את השבת כראוי.
מלשון החזו"ע נראה שמותר בכל עניין לחזור ע"י נהג גוי, כלומר, שאם אין לה מקום להיות וכו' אז מותר אפי' ע"י ישראל, אבל אם יש לה מקום, לא יכולה לחזור ע"י ישראל, אבל יכולה לחזור ע"י נכרי.
והנה, מקור הדברים הוא מהספר שמירת שבת כהלכתה, ושם במקור המצויין כתב:
ונראה מכאן שרק אם אין לה מקום להמתין בשום מצב, אז יש מקום ע"פ מורה הוראה להתיר לה לחזור ע"י נכרי, אך בחזו"ע פסק בסתמא (שאפי' אם יש לה מקום להיות - כך משמע) יכולה לחזור ע"י נכרי.
בחזו"ע שבת ג' עמ' שכ-שכא כתב:
מן הרגע שהאשה מרגישה שעומדת ללדת כגון שהרגישה צירי לידה סדירים או בירידת מי שפיר, אפילו אם יש לה ספק אם תלד עתה, מותר לטלפן לאמבולנס או למכונית כדי לנסוע לבית החולים שנרשמה בו בזמן הריונה. ומותר לקרוב משפחה, או לאדם אחר שיש ליולדת אימון בו, לנסוע יחד עם היולדת לבית החולים, כי חששו חכמים פן תטרף דעתה עליה, אם לא ילוו אותה כשנוסעת לבית החולים. (חזון איש באגרותיו סי' קמא, ונשמת אברהם ח"א עמוד רכד, ושמירת שבת כהלכתה עמוד תצא). ואם בתוך כדי נסיעתה פסקו הצירים לגמרי, תאמר לנהג שיחזיר אותה לביתה. (שש"כ החדש עמוד תקצא ותקצב). ואם אחר שהובאה לבית החולים פסקו הצירים, אינה יכולה לנסוע חזרה לביתה, אלא על ידי נהג נכרי.
ובמקורות כתב:
מש"כ שאם פסקו לה צירי הלידה אחר שהגיעה לבית החולים, אינה יכול לחזור לביתה אלא על ידי נהג נכרי. כן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק לו סעיף י). ואע"פ שראיתי בשו"ת בית אבי ח"ד (סי' מח אות יב), שאחר שכתב שמותרת לנסוע חזרה לביתה ע"י נהג נכרי, סיים, ואם אין שם נהג נכרי מותרת לחזור אפילו ע"י נהג ישראל, מפני שלפי מצבה אי אפשר שתשאר כך, שאפילו לשבת אין לה מקום. ע"ש. מ"מ נראה שזהו רק בחו"ל בבית חולים של גוים, אבל לא יעשה כן במקומינו, שבודאי שיהיה מי שידאג לה לגמור את השבת כראוי.
מלשון החזו"ע נראה שמותר בכל עניין לחזור ע"י נהג גוי, כלומר, שאם אין לה מקום להיות וכו' אז מותר אפי' ע"י ישראל, אבל אם יש לה מקום, לא יכולה לחזור ע"י ישראל, אבל יכולה לחזור ע"י נכרי.
והנה, מקור הדברים הוא מהספר שמירת שבת כהלכתה, ושם במקור המצויין כתב:
ונראה מכאן שרק אם אין לה מקום להמתין בשום מצב, אז יש מקום ע"פ מורה הוראה להתיר לה לחזור ע"י נכרי, אך בחזו"ע פסק בסתמא (שאפי' אם יש לה מקום להיות - כך משמע) יכולה לחזור ע"י נכרי.
