בסיעתא דשמיא
Well-known member
אל מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, הגיע יהודי שנעשה לו נס מופלא, והוא מאוד רוצה לפרסמו, כדי להודות ולהלל להשי"ת, אך הוא חושש שמא יהיה לו מהפרסום ברבים עין הרע, ובא לשאול האם עליו לחשוש לכך או לא?ויש ענין גדול שכל אחד יפרסם את ניסיו בבחינת "נפלאותיך אשיחה"
הרב יצחק זילברשטיין שליט"א הציע את השאלה לפני גיסו, מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל, ותשובת הגר"ח היתה: להגיד ולספר נפלאות ה' יתברך!
מקור בתורה להנהגה זו של 'פרסום הנס', מצינו בהבאת 'קרבן תודה' בזמן שבית המקדש היה קיים, שמביא הקרבן היה מאסף אנשים לסעודת המצוה, ומספר להם את הנס שעשה עמו ה', וכמבואר ב'העמק דבר' (ויקרא ז', ט"ו) שלכך צמצמה התורה את זמן אכילת התודה רק עד עלות השחר (בשונה משאר שלמים שנאכלין לשני ימים ולילה אחד), כדי שלא תהיה אלא סעודה אחת עם מזון רב של ארבעים לחמים, ואנשים מרובים ישתתפו בסעודה לבל יבוא הקרבן לידי נותר, וממילא יתפרסם הנס ביותר, ויקיים בהידור את הכתוב 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם'.
לאור הדברים, מבואר היטב הכתוב 'ויזבחו זבחי תודה, ויספרו מעשיו ברינה' (תהלים ק"ז, כ"ב), שהרי תכלית קרבן תודה הוא שיספר חסדי ה' יתברך לפני אנשים רבים, ואם כן זהו שכתוב 'ויזבחו זבחי תודה', שתכליתם הוא כדי ש'יספרו מעשיו ברינה'. (מתוך הידברות).