מתוך ה'מגדלות מרקחים':
באילת השחר שבת כג: מסתפק, דהנה מבואר בגמ' שם דנר ביתו של שבת קודם לנר חנוכה, משום שלום ביתו, ומבואר דאי אפשר לצאת ידי חובה באותו הנר לשבת ולחנוכה, וביאר הרשב"א כא: משום דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולא יוכל להשתמש לצורך סעודתו. ויש להסתפק איך הדין אם סועד את סעודתו לאחר חצי שעה מצאת הכוכבים, האם יכול לתת נר אחד ולשים בו שמן יותר מכשיעור חצי שעה, ויהיה בחצי שעה הראשונה לנר חנוכה, ואחר חצי שעה הרי מותר להשתמש לאורה, ואז יהיה לנר שבת.
וכתב לדון דאין לעשות כן משום שלא יוכל לברך, כיון שבעת ההדלקה אין זה נר שבת, וא"כ על ידי זה יפסיד את הברכה, דכל דבר שעתה אינו מקיים המצוה אף שאח"כ יתקיים מאליו, אין מברכין עליו, וכמ"ש הט"ז ביו"ד (סי' ש"ה ס"ק י"ג) דמי שנותן פדיון הבן לפני שלשים יום אינו יכול לברך, דעתה הפדיון לא חל, ע"כ.
ולכאורה נראה דאם עד לאחר חצי שעה אין זה נר של שבת, א"כ לא יצא כלל ידי חובתו, דהא גם בנר שבת הדלקה עושה מצוה, כמ"ש המרדכי בשבת פ' במה מדליקין, וא"כ אי נימא דבשעת ההדלקה אין זה חשוב נר שבת וכל הקיום מתחיל רק לאחר חצי שעה שנהיה מותר להשתמש לאורה, א"כ לא קיים כלל את המצוה.
אלא די"ל דאין חסרון בנר שבת במה שאין ראוי להשתמש לאורה, אלא כשאין ראוי להשתמש כלל, אבל אם ראוי להשתמש בשעת הסעודה כשר לנר של שבת, ומיד הוא חשוב נר כשר, וכמו שבלא"ה כל נר שבת בערב שבת עדיין אינו ראוי דשרגא בטיהרא מאי אהני, ומ"מ כיון שהוא עתיד להיות ראוי לאחר מכן הרי הוא כשר. ולפי"ז י"ל דגם יכולים לברך עליו לאלתר.
[ושמעתי להסתפק אם יברך ברכה אחת להדליק נר של שבת וחנוכה, כמו שמברכין ביו"ט שחל בשבת להדליק נר של שבת ויו"ט, או שיברך ב' ברכות נפרדות, ולא דמי להתם דהכא הוו ב' מצוות נפרדות שאין שייכות ביניהם].
באילת השחר שבת כג: מסתפק, דהנה מבואר בגמ' שם דנר ביתו של שבת קודם לנר חנוכה, משום שלום ביתו, ומבואר דאי אפשר לצאת ידי חובה באותו הנר לשבת ולחנוכה, וביאר הרשב"א כא: משום דנר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולא יוכל להשתמש לצורך סעודתו. ויש להסתפק איך הדין אם סועד את סעודתו לאחר חצי שעה מצאת הכוכבים, האם יכול לתת נר אחד ולשים בו שמן יותר מכשיעור חצי שעה, ויהיה בחצי שעה הראשונה לנר חנוכה, ואחר חצי שעה הרי מותר להשתמש לאורה, ואז יהיה לנר שבת.
וכתב לדון דאין לעשות כן משום שלא יוכל לברך, כיון שבעת ההדלקה אין זה נר שבת, וא"כ על ידי זה יפסיד את הברכה, דכל דבר שעתה אינו מקיים המצוה אף שאח"כ יתקיים מאליו, אין מברכין עליו, וכמ"ש הט"ז ביו"ד (סי' ש"ה ס"ק י"ג) דמי שנותן פדיון הבן לפני שלשים יום אינו יכול לברך, דעתה הפדיון לא חל, ע"כ.
ולכאורה נראה דאם עד לאחר חצי שעה אין זה נר של שבת, א"כ לא יצא כלל ידי חובתו, דהא גם בנר שבת הדלקה עושה מצוה, כמ"ש המרדכי בשבת פ' במה מדליקין, וא"כ אי נימא דבשעת ההדלקה אין זה חשוב נר שבת וכל הקיום מתחיל רק לאחר חצי שעה שנהיה מותר להשתמש לאורה, א"כ לא קיים כלל את המצוה.
אלא די"ל דאין חסרון בנר שבת במה שאין ראוי להשתמש לאורה, אלא כשאין ראוי להשתמש כלל, אבל אם ראוי להשתמש בשעת הסעודה כשר לנר של שבת, ומיד הוא חשוב נר כשר, וכמו שבלא"ה כל נר שבת בערב שבת עדיין אינו ראוי דשרגא בטיהרא מאי אהני, ומ"מ כיון שהוא עתיד להיות ראוי לאחר מכן הרי הוא כשר. ולפי"ז י"ל דגם יכולים לברך עליו לאלתר.
[ושמעתי להסתפק אם יברך ברכה אחת להדליק נר של שבת וחנוכה, כמו שמברכין ביו"ט שחל בשבת להדליק נר של שבת ויו"ט, או שיברך ב' ברכות נפרדות, ולא דמי להתם דהכא הוו ב' מצוות נפרדות שאין שייכות ביניהם].