יש קושיה שמציקה מאד בתפלת נשמת לכל מי שחושב...
אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה' ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הטובות, שעשית...
על כן אברים שפילגת בנו... הן הם יודו ויברכו את שמך ה'.
אם אי אפשר להספיק להודות אפילו על אחת מאלף אלפים, אז איך אנו אומרים אחר כך:
על כן אברים שפילגת בנו - הן הם יודו ויברכו?
אם אי אפשר אז אי אפשר!
משל למלך שמינה יהודי ישר וחכם לשר האוצר,
כנהוג, אחד השרים קינא מאד וניסה להוציא דיבתו רעה.
פעם אחת ערך השר היהודי סעודה לכבוד המלך.
אמר השר המקנא למלך:
הבט בפני המארח. הוא לחוץ ודואג כל המסיבה. נראה שהוא מצטער על כל פרוסה שאתה מכניס לפיך''
המלך אכן הבחין גם הוא בכך, והחליט להעמיד את שר האוצר במבחן.
הוא הטיל עליו לארגן עוד מסיבה, אך הפעם אמר לו שההוצאות יהיו מקופת המלך, והקציב סכום מסויים עבור זה.
ואכן השר ערך מסיבה בטוב טעם, והפעם היה שמח ונינוח.
אמר המלך בלבו ''אכן צדק אותו שר, הוא אכן חס על ההוצאות שהוציא לכבודי'' בכל זאת החליט לבקש מהשר היהודי הסבר.
אמר לו השר:
בסעודה הראשונה חששתי כל העת שכל מה שאני עושה אינו מספיק לפי רום כבודך. אולי הייתי צריך להוסיף עוד ועוד... לכן הייתי לחוץ ודואג.
אך במסיבה השניה, כאשר אתה המלך הקצבת סכום שעלי להוציא, ידעתי שעשיתי בדיוק לפי רצונך, כי השקעתי בסעודה בדיוק את הסכום שאתה נקבת''.
כך אנו אומרים:
אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקים להודות! אך כאשר אנו מודים לך ב''איברים שפילגת בנו'' – אנו עושים זאת בדיוק בכלים שאתה נתת לנו כדי לפארך ולשבחך.
הרב עזרא עטייה ר''י פורת יוסף
אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקין להודות לך ה' ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הטובות, שעשית...
על כן אברים שפילגת בנו... הן הם יודו ויברכו את שמך ה'.
אם אי אפשר להספיק להודות אפילו על אחת מאלף אלפים, אז איך אנו אומרים אחר כך:
על כן אברים שפילגת בנו - הן הם יודו ויברכו?
אם אי אפשר אז אי אפשר!
משל למלך שמינה יהודי ישר וחכם לשר האוצר,
כנהוג, אחד השרים קינא מאד וניסה להוציא דיבתו רעה.
פעם אחת ערך השר היהודי סעודה לכבוד המלך.
אמר השר המקנא למלך:
הבט בפני המארח. הוא לחוץ ודואג כל המסיבה. נראה שהוא מצטער על כל פרוסה שאתה מכניס לפיך''
המלך אכן הבחין גם הוא בכך, והחליט להעמיד את שר האוצר במבחן.
הוא הטיל עליו לארגן עוד מסיבה, אך הפעם אמר לו שההוצאות יהיו מקופת המלך, והקציב סכום מסויים עבור זה.
ואכן השר ערך מסיבה בטוב טעם, והפעם היה שמח ונינוח.
אמר המלך בלבו ''אכן צדק אותו שר, הוא אכן חס על ההוצאות שהוציא לכבודי'' בכל זאת החליט לבקש מהשר היהודי הסבר.
אמר לו השר:
בסעודה הראשונה חששתי כל העת שכל מה שאני עושה אינו מספיק לפי רום כבודך. אולי הייתי צריך להוסיף עוד ועוד... לכן הייתי לחוץ ודואג.
אך במסיבה השניה, כאשר אתה המלך הקצבת סכום שעלי להוציא, ידעתי שעשיתי בדיוק לפי רצונך, כי השקעתי בסעודה בדיוק את הסכום שאתה נקבת''.
כך אנו אומרים:
אילו פינו מלא שירה כים... אין אנו מספיקים להודות! אך כאשר אנו מודים לך ב''איברים שפילגת בנו'' – אנו עושים זאת בדיוק בכלים שאתה נתת לנו כדי לפארך ולשבחך.
הרב עזרא עטייה ר''י פורת יוסף