סוגיות מעניינות בגמרא ובהלכה

[שמעון פ.]

אשכול זה מיועד לשיתוף סוגיות מענינות בהלכה ובגמרא
מחכה לכם!

 

[שמעון פ.]

.

 

[ציון ש]

מה כונתך?

 

[ע"ה ס"ט]

כל התורה מעניינת.

 

[ציון ש]

האומר שמועה זו נאה וכו'

 

[יצחק משען]

נראה לי שהבנתי כוונתו
אתמול למדנו עם הבחורים סוגיא מאוד מעייפת על דיני טומאה וטהרה עד שהם אמרו שהם שמחים שנגמר, ולי כאב שנגמרה הסוגיא
אז כל אחד ישתף את הסוגיא שהוא נהנה ממנה ומוצא בה טעם לפי נטיית ליבו

 

[ציון ש]

המתנה לאחר אכילת בשר בספקות ובשעה חמישית​

בשולחן ערוך מתבאר שכל מי שאכל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל אחר כך גבינה עד שיחכה שש שעות. וכתב הש"ך בשם מהרש"ל שכן ראוי לעשות לכל מי שיש בו ריח תורה והוסיף בפרי מגדים שכן המנהג ואין לפרוץ גדר (שפתי דעת סעיף קטן ח' סימן פט סעיף א')

• שאלה: אכלתי בשר ועברו רק חמש שעות האם ניתן להקל בפחות משש שעות לאכול מאכלי חלב?
• תשובה:

לשון הרמב"ם הוא שצריך להמתין כמו שש שעות וכן דייקו בלשון המאירי בחולין (ק"ה.) שכתב שש שעות או קרוב לזה וכן מדוייק באורחות חיים ובאגור ועל פי זה כתב הדעת קדושים שיש להקל בקרוב לשש שעות

מאידך הרבה פוסקים כתבו שצריך שש שעות שלמות וכפשטות לשון השו"ע "עד שישהה שש שעות" (גינת ורדים) והטעם שלא נתנו דבריהם לשיעורים (דרכי תשובה בשם חמודי דניאל)

מעשה שהיה​

• מעשה שהיה שהחתם סופר נטה להקל באכילת מאכלי חלב בפחות משש שעות מאכילת בשר ובתנאי שישן באמצע בצירוף הסברא שבשינה נגמר העיכול מהר יותר. ועשה מעשה שרצה לשתות חלב בבוקר בזמן שלא עברו שש שעות מלאות מאכילת הבשר מכיון שרצה לסמוך על העיכול שבשינה, ונפל כוס החלב ונשבר ואמר שרואה שלא הסכימו בשמיים להוראתו. (הובא בזיכרון למשה דף עט)

ההוראה למעשה​

• ביביע אומר (חלק א' יו"ד סס"ד) כ' להקל בשעת הדחק אחר חמש וחצי שעות.

וכ' בילקו"י שלצורך סדרי הישיבה וכדו' יש להקל בזה, וכן הורה הגר"א קוטלר לישיבת לייקווד להקל להמתין חמש וחצי שעות לצורך סדרי הישיבה וכן הביא בצמח יהודה שנהגו לפעמים בבריסק (יו"ד סי' י')

מאידך האול"צ (י"ט א') אסר בכל גווני והביא שהגר"ע עטיה זצ"ל הורה שאין להקל לצורך סדרי הישיבה וכן מטו משמיה דהגרש"ז אוירבך זצ"ל והגר"ש וואזנר זצ"ל (פסקים ותשובות)

ספק עבר הזמן​

• יש לעיין בספק האם עברו שש שעות האם רשאי להקל לאכול מאכלי חלב מכיוון שכל האיסור הוא רק מדרבנן וספק דרבנן לקולא. (ועיין באריכות בבדי השולחן)

ויש לדון בזה מכמה סיבות ונרחיב מעט בהן:

א. דבר שיש לו מתירים.​

ביד יהודה כתב שאין להקל בזה מדין ספק דרבנן כיוון שהוא דבר שיש לו מתירין כלומר כיוון שיכול להמתין עד שיעברו שש שעות בוודאי וכך ימלט מן הספק.

מאידך ניתן לדמות זאת לסברת הצל"ח (ביצה ג':) שלא שייך דין דבר שיש לו מתירים אלא רק בדבר שניתן לעשותו פעם אחת כגון ביצה ביו"ט שניתן לאוכלה פעם אחת. ועוד שכאן הספק הוא על הזמן ולא על החפץ. (דרכי תשובה סק"ה)

ב. חזקת איסור.​

מכיוון שבוודאי נכנס לאיסור לאכול מאכלי חלב וספק האם יצא מהאיסור, מוטלת עליו חזקת איסור עד שיוודע לו שבוודאי עברו שש שעות.

אך מאידך הוי חזקה העשויה להשתנות שנחלקו הראשונים האם הויא חזקה (עיין שב שמעתתא ש"ג), ובפרט שיש לה זמן קבוע שבו תפקע שהיא חזקה קלה יותר.

ג. האם שייך כאן ספק ספיקא.​

לכאורה יש כאן ס"ס, שמא הלכה כדעת המתירין לאחר המתנת שעה אחת כמו שכתב הרמ"א ואם תימצי לומר שההמתנה היא ו' שעות בדווקא שמא עברו אותם ו' שעות. (דלתי תשובה פ"ט סק"ב)

אך מאידך ספק בדבר התלוי בחסרון ידיעה יש מחמירין (דולה ומשקה עמ' רנ"ז).

ועוד דדשיל"מ חמור יותר שלדעת הרמ"א אין אומרין ס"ס בדבר שיש לו מתירין ואילו לשו"ע אמרינן (יו"ד ק"ח ז-ח).

ועוד שאם יש כאן חזקת איסור יש אומרים שלא עבדינן ס"ס נגד החזקה (ש"ך ק"י כללי הספיקות כ"ז) ויש אומרים שעבדינן (פר"ח כללי הס"ס כלל ט"ז)

ד. האם החיוב להמתין הוא מדין נדר.​

החיוב להמתין ו' שעות הוא מדין מנהג. וכ' לחדש באור לציון שמנהג כוחו כמו נדר ואפשר דהוי איסור דאוריתא (י"ט י"א) ולפי"ז יש להחמיר בספק שהרי ספק דאורייתא לחומרא.

אלא שדין זה מחודש מאוד וכבר נחלקו עליו בזה. (ועין יבי"א ח"ב יו"ד ס"ה,)

• ולהלכה י"א שהמסופק האם עברו ו' שעות רשאי להקל ולאכול מאכלי חלב. אם אינו יכול לברר. (ילקוט יוסף פ"ט ט"ז) ויש אומרים שאינו רשאי (יד יהודה)

אכל מאכל שהוא ספק בשרי:​

• שאלה:
• אכלתי מאכל בצהרים ואינני יודע האם הוא בשרי או לא, ואינני יכול לברר, האם עלי להמתין 6 שעות?
• תשובה: בספק האם בכלל אכל מאכל בשרי לא שייך הרבה מהסברות הנ"ל להחמיר ואם אי אפשר לברר מותר בקינוח והדחה בלבד לאכול מאכלי חלב. ובתנאי שהספק הוא שקול. (הוראה ברורה איש מצליח פ"ט סק"ד) אך אם אפשר לברר אין לסמוך היתר זה כלל.

ולכן למסקנה:

• א. נחלקו האחרונים האם ניתן להקל לאכול מאכל חלב בשעה החמישית, שיש אומרים שבשעת הדחק ניתן להקל לאכול לאחר חמש וחצי שעות (יבי"ע) וי"א שאין להקל בכל גווני (אול"צ)
• ב. המסופק האם עברו שש שעות מעת אכילת הבשר אם אינו יכול לברר יכול להקל ולאכול מאכלי חלב שספק דרבנן לקולא ואם ודאי עברו חמש וחצי שעות אין צריך קינוח והדחה. (ילקו"י) ויש אחרונים שהחמירו בזה (יד יהודה)
• ג. המסופק האם אכל בשר או לא ואינו יכול לברר יכול לאכול מאכלי חלב ע"י קינוח והדחה בלבד ואינו צריך להמתין כלל. (הוראה ברורה-איש מצליח)

 

[שמעון פ.]

נראה לי שהבנתי כוונתו
אתמול למדנו עם הבחורים סוגיא מאוד מעייפת על דיני טומאה וטהרה עד שהם אמרו שהם שמחים שנגמר, ולי כאב שנגמרה הסוגיא
אז כל אחד ישתף את הסוגיא שהוא נהנה ממנה ומוצא בה טעם לפי נטיית ליבו

יכול לשתף את הסוגיא?

 

[פשוט]

וכן הורה הגר"א קוטלר לישיבת לייקווד להקל להמתין חמש וחצי שעות לצורך סדרי הישיבה

מה המקור לזה?
ייש"כ על סיכום הנידון בטוטו"ד.

 

[דוד א]

קיום המצוות על ידי האבות והשבטים הקדושים.
ידוע הוא שהרבה מקומות אנו רואים שהאבות הקדושים לא קיימו בדיוק את מצוות התורה,
מאידך גיסא ידועים דברי חז"ל שאברהם אבינו קיים אפילו עירובי תבשילין.
וכבר האריכו בזה רבותינו
הרמב"ן, הנפש החיים ועוד
סוגיא מרעננת את המחשבה לחפש בפסוקי התורה ובמדרשים מעשים שונים של האבות והשבטים ולדון בהם,
כמו שמעון שנשא את דינה, וכו'

 

[ציון ש]

מה המקור לזה?
ייש"כ על סיכום הנידון בטוטו"ד.

מתיבתא על בשב''ח

 

[פשוט]

קיום המצוות על ידי האבות והשבטים הקדושים.
ידוע הוא שהרבה מקומות אנו רואים שהאבות הקדושים לא קיימו בדיוק את מצוות התורה,
מאידך גיסא ידועים דברי חז"ל שאברהם אבינו קיים אפילו עירובי תבשילין.
וכבר האריכו בזה רבותינו
הרמב"ן, הנפש החיים ועוד
סוגיא מרעננת את המחשבה לחפש בפסוקי התורה ובמדרשים מעשים שונים של האבות והשבטים ולדון בהם,
כמו שמעון שנשא את דינה, וכו'

יש בזה גם בספרו של המשנל"מ פרשת דרכים, וגם הפמ"ג כתב בזה. ועוד ועוד.