יצחק משען
Well-known member
כוונתי שבגמ' ברכות סג. מובא שאפשר לדרוש את הפסוק הזה מתחילתו לסופו ומסופו לתחילתו
וכאן הירושלמי מבאר את הפסוק בדרך נוספת
שאם אתה רואה זמן שהפרו תורתך ח"ו, שהתייאשו מהתורה, אז זהו עת לעשות לה', שכל אחד יקח על עצמו את האחריות ויקבל שכר כולם
ויש על זה דברים כדרבנות מהמהר"ל מפראג בספר תפארת ישראל פרק נו:
ואין לדבר הזה תקנה לצאת ממנו, אם לא שיתחברו חבורא קדישא יחד להיות תלמוד תורה שלהם כאשר היה אצל הראשונים, ללמוד מקרא משנה גמרא, ולחזור תמיד על גרסתם, ולא יסורו מזה. ומי ששונה לבנו ללמוד תורה, ילמד אותו עד שהוא בקי במסכתא אחת או שתים, שיהיה שגור מאד בגמרא. ואם הולכים בדרך הזה, ומלמדים לאחרים שילכו גם כן בעקבות הראשונים, בודאי עליהם אמרו בירושלמי (ברכות פ"ט סוף ה"ה) תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר, אם ראית דור שנתייאשו מן התורה, עמוד התחזק בה, ואת מקבל שכר כלם. מאי טעמא, "הפרו תורתך" "עת לעשות לה'" (עפ"י תהלים קיט, קכו), עד כאן. ואין "הפרו תורתך" יותר מזה, כאשר אין התורה נמצא אצל האדם. וכלל הדבר, כל מה שלמד האדם לא יוסר ממנו ולא יאבד מה שטרח וקנה, ובזה יהיה עולה מדרגה אחר מדרגה. לא כמו הטפשים בדור זה, יחשבו כי יקנו התורה במעט זמן, עד שיהיה נחשב כאחד מן החשובים, לבסוף לא נמצא אצלו אף דבר מן התורה. כל זה ראיתי בעוונתי הרבים, ועל עצמי אתאונן ואקונן על חסרוני. והוא יתברך המשלים חסרון ברואיו, ישלים חסרוננו, וימול את ערלת לבבנו במהרה בימינו, אמן.
וכאן הירושלמי מבאר את הפסוק בדרך נוספת
שאם אתה רואה זמן שהפרו תורתך ח"ו, שהתייאשו מהתורה, אז זהו עת לעשות לה', שכל אחד יקח על עצמו את האחריות ויקבל שכר כולם
ויש על זה דברים כדרבנות מהמהר"ל מפראג בספר תפארת ישראל פרק נו:
ואין לדבר הזה תקנה לצאת ממנו, אם לא שיתחברו חבורא קדישא יחד להיות תלמוד תורה שלהם כאשר היה אצל הראשונים, ללמוד מקרא משנה גמרא, ולחזור תמיד על גרסתם, ולא יסורו מזה. ומי ששונה לבנו ללמוד תורה, ילמד אותו עד שהוא בקי במסכתא אחת או שתים, שיהיה שגור מאד בגמרא. ואם הולכים בדרך הזה, ומלמדים לאחרים שילכו גם כן בעקבות הראשונים, בודאי עליהם אמרו בירושלמי (ברכות פ"ט סוף ה"ה) תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר, אם ראית דור שנתייאשו מן התורה, עמוד התחזק בה, ואת מקבל שכר כלם. מאי טעמא, "הפרו תורתך" "עת לעשות לה'" (עפ"י תהלים קיט, קכו), עד כאן. ואין "הפרו תורתך" יותר מזה, כאשר אין התורה נמצא אצל האדם. וכלל הדבר, כל מה שלמד האדם לא יוסר ממנו ולא יאבד מה שטרח וקנה, ובזה יהיה עולה מדרגה אחר מדרגה. לא כמו הטפשים בדור זה, יחשבו כי יקנו התורה במעט זמן, עד שיהיה נחשב כאחד מן החשובים, לבסוף לא נמצא אצלו אף דבר מן התורה. כל זה ראיתי בעוונתי הרבים, ועל עצמי אתאונן ואקונן על חסרוני. והוא יתברך המשלים חסרון ברואיו, ישלים חסרוננו, וימול את ערלת לבבנו במהרה בימינו, אמן.
