סיבת הפטור ב"מבטל כיסו של חברו"

[ואזכה לחדש]

קיי"ל דמבטל כיסו של חברו פטור [עי' ירושלמי בריש המקבל בב"מ ובאיזהו נשך ועוד] ומפרשים זאת משום דהוי "מניעת רווח",
ונסתפקתי מהי סיבת הפטור ב"מניעת רווח" האם זה משום דהוי כגרמא בעלמא.
דהרי לא הזיק באופן ישיר ממון אלא רק גרם לכך, שחברו לא יוכל להרויח ממון.
או"ד דסיבת הפטור היא מדין דהא הוי כעין דשלבל"ע, דהרי מבטל כיסו היינו למנוע יכולת רווח עתידית שעדיין אינה קיימת בעולם.
וע"ז לכאו' לא צריכים לשלם ושמא זוהי סיבת פטורו.
אשמח לחו"ד של חברי הפורום,

 

[אד יעלה]

קיי"ל דמבטל כיסו של חברו פטור [עי' ירושלמי בריש המקבל בב"מ ובאיזהו נשך ועוד] ומפרשים זאת משום דהוי "מניעת רווח",
ונסתפקתי מהי סיבת הפטור ב"מניעת רווח" האם זה משום דהוי כגרמא בעלמא.
דהרי לא הזיק באופן ישיר ממון אלא רק גרם לכך, שחברו לא יוכל להרויח ממון.
או"ד דסיבת הפטור היא מדין דהא הוי כעין דשלבל"ע, דהרי מבטל כיסו היינו למנוע יכולת רווח עתידית שעדיין אינה קיימת בעולם.
וע"ז לכאו' לא צריכים לשלם ושמא זוהי סיבת פטורו.
אשמח לחו"ד של חברי הפורום,

הצד השני לא מבואר כ''כ -דבפשטות דשלבל''ע הוא חיסרון בקנינים או בגלל שאין במה לחול הקנין או בגלל חסרון של גמירות דעת אבל במזיק כיון שמזיקו שלא מרוויח מדוע שלא יהיה חייב.
ולכאורה כוונתך לומר שאין חפצא של דבר הניזק כיון שאין בפועל ממון הניזק ומה שעתיד לבוא לא נחשב שקיים.

 

[ואזכה לחדש]

הצד השני לא מבואר כ''כ -דבפשטות דשלבל''ע הוא חיסרון בקנינים או בגלל שאין במה לחול הקנין או בגלל חסרון של גמירות דעת אבל במזיק כיון שמזיקו שלא מרוויח מדוע שלא יהיה חייב.
ולכאורה כוונתך לומר שאין חפצא של דבר הניזק כיון שאין בפועל ממון הניזק ומה שעתיד לבוא לא נחשב שקיים.

לא כתבת מה למעשה דעתך בפועל.

 

[גרינפלד]

לשון הריטב"א מכות ג' ע"א ד"ה מתני' (ה-ב') גרמא בנזקין בעלמא הוא שפטור במילי דנזיקין בעלמא וכמו שאמרו בירושלמי במבטל כיסו של חבירו שהוא פטור, עכ"ל. וכן בב"מ ע"ג ע"ב ד"ה האי מאן: "שאין הזיקו אלא גרמא".​

 

[בן עזאי]

רא"ש מסכת בבא קמא פרק ב סימן ו
סימן ו
ו אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר הוא. פר"י דה"ה נמי בחצר דקיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר דפטור* כיון דלא נהנה אף על פי שגרם הפסד לחבירו כ דאפילו גירש חבירו מביתו ונעל הדלת בפניו אין זה אלא גרמא בעלמא ל ולא מיחייב אלא כשעת הגזילה מ וכן המקבל שדה והובירה אין חייב אלא משום דדרשינן לשון הדיוט. ואומר בירושלמי זאת אומרת המבטל כיסו של חבירו פטור ורב אלפס ז"ל כתב אבל בחצר דקיימא לאגרא צריך להעלות לו שכר ואף על גב דלא עביד למיגר דהא חסריה ממונא. וכדבריו מוכח בשמעתין שלחוה בי רבי אמי אמר וכי מה עשה זה מה חסרו ומה הזיקו משמע הא חסרו והזיקו פשיטא שחייב ומיהו כבר הוכחתי שעל החסרון אין חייב דלא הוי אלא גרמא בעלמא ואי איכא לחיוביה מהאי טעמא איכא לחיוביה משום שאכל חסרונו של זה ולא דמי לנועל ביתו של חבירו ולא דר בו או המוביר שדה של חבירו שלא בא לידו כלום מחסרון חבירו אבל זה אף על גב שלא נהנה שהיה מוצא דירה אחרת בחנם נ מ"מ השתא מיהא קאכל מה שחבירו נפסד וכ"נ**. [דף כא ע"א] אמר רב סחורה אמר רב הונא הדר בחצר חברו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר שנאמר ושאיה יוכת שער מייתי מהך קרא אסמכתא וסעד לדבריו לא מיבעיא שהוא פטור משום דהוה ליה זה נהנה וזה לא חסר אלא אפילו טובה נמי עושה עמו שמנע ביתו מליסתר:


שו"ר שהקדימוני מהריטב"א.

 

[ואזכה לחדש]

מ"מ שמא תרי טעמא ניהו.
דהא א"כ אמאי אמרי' "מבטל כיסו של חברו פטור" הא הוי ס"ה הי"ת של גרמא?