מיוסף עד יוסף
New member
מעולם לא שמעתי כדבר הזה , הגיוני?
לא שמענו אינה ראיהלא שמעתי כדבר הזה ,
קרינא דאיגרתא...אולי לפני כל ההערכות למיניהם כדאי לשאול את הרב משה אם היה או לא?
ואז הגיע מלאך ויצאה בת קול ואמרה אשריך רבי עובדיה שקדשת שמיבא רבי משה להגיד לאבא שלו: אבא, מנחה, הציבור הגיע מנחה, מתחילים אבא שלו לא עונה לו מנסה לנער אותו - שקוע...
אמר: טוב, עוד כמה דקות לא נפריע לו. גומרים מנחה, קבלת שבת קורא לאבא שלו שקוע... לא נפריע תלמיד חכם שהוא שקוד להפריע לו זו סכנה... אי אפשר טוב, מתפללים ערבית הרב עוד שקוע אמר: טוב, נעיר את הרב לקידוש מה זה שקוע? לא רדום הוא מעמיק במחשבה שלו בתוך סוגיה. קידוש - אותו דבר ראו ככה אבא ככה יאללה, המשיכו קידוש. סעודה, אחרי הסעודה , חצות לילה - כלום.
שחרית מעירים אותו, מנערים אותו שום דבר.
ספר תורה - כלום
מוסף - כלום
חמין - כלום
צהריים - כלום
סעודה שלישית - כלום
הבדלה
שיעור בלווין הגיע שמונה וחצי מתחיל בלווין הגיע שמונה תראה מה זה כבר 28 שעות שקוע שקוע, שקוע על ה’חתם סופר’.
החלק הזה בסיפור לדעתי דווקא כן היה, יום יום שעה שעה.ואז הגיע מלאך ויצאה בת קול ואמרה אשריך רבי עובדיה שקדשת שמי
ושוב יצאה בת קול ואמרה מרן רבינו עובדיה מזומן לחיי העולם הבא
ידוע שהגאון ר' דוד כדורי סיפר שאביו המקובל הגה"צ מו"ר הגר"י כדורי נגלה אליו בחלום ואמר לו כל הפוסקים הגיעו לקבל את פני מרן ואני לא כי היתי במדור של החסידות. ועל כן הביא צערו כך שמעתי פעםואז הגיע מלאך ויצאה בת קול ואמרה אשריך רבי עובדיה שקדשת שמי
ושמענו קולות וברקים ושמים נפתחו
ויצאה אש ושרפה את כל העופות שהיו מעל רבינו
ושוב יצאה בת קול ואמרה מרן רבינו עובדיה מזומן לחיי העולם הבא
מה מקור?ידוע שהגאון ר' דוד כדורי סיפר שאביו המקובל הגה"צ מו"ר הגר"י כדורי נגלה אליו בחלום ואמר לו כל הפוסקים הגיעו לקבל את פני מרן ואני לא כי היתי במדור של החסידות. ועל כן הביא צערו כך שמעתי פעם
ר' דוד הגיע לנחם את בניו של מרן זצ"ל ואמר זאת שם, כל מי שהיה נוכח ולאחר מכן גם ערוצי התקשורת פרסמו כתבות על זה.מה מקור?
למרן לא היה חברותא כמו שמרן שליט''א אמר אין ספור פעמיים אז סיפור זה הרישא מעיד על הסיפא וד''להיה אחד מהחברותות של הרב עובדיה למד עם הרב עובדיה
עם כל הכבוד לא יפה לדבר על אחד ממזכה הרבים של הדורעינינו ראו ולא זר איך היה ר' משה דואג ורודף אחרי רבינו שלא יפסיד שום ארוחה בזמנה כי הדבר היה משבש את הסוכר ושאר החולאים שהיו לרבינו זיע"א והיה מתווכח ולא מרפה עד שרבינו יאכל בדיוק מה שמותר לו ומתי שצריך לאכול, היעלה על הדעת שביום שבת שהאכילה חובה לכה''פ מדרבנן וכמה היה רבינו מקפיד על מאה ברכות ועל תפילות בזמנן, שיתנו לו להפסיד כל זה?!
ובמחילה מכבוד הרב המספר שכמעט כל החוברות שלו מלאות סיפורי דמיונות כאלה בבקשה יניח לרבינו במנוחה.
מצטרף לכל הדברים האמורים בחפץ לב!החוברות מלאות דברי אמונה וחיזוק נפלאים. אני לא ראיתי בהם שהם מלאים סיפורי דמיונות, יתכן(אינני יודע רק כלפי הטענה אני כותב) ופה ושם אמר סיפורים לא מדויקים כדוגמת זה הנוכחי ככל הנראה כך שמע ולא דקדק בזה כי העיקר זה דברי החיזוק אפשר להתווכח אבל גם כשמעירים צריך לעשות כן בכבוד.
(למותר לציין שיש בגמרא דעה שאיוב לא היה ולא נברא ורק משל היה ואע"פ כן לדעה זו סיפור זה נכנס לכתובים בסתמא לתועלת המסר שבו)