סנדק פוטר מלומר תחנון

[צאלח מנצור]

היה בבכה"נ בהנץ החמה סנדק, והברית היה ב5 בצהריים האם פוטר מלומר התחנון?

 

[ישועה ורחמים]

יום טוב שלו הוא
יש שאומרים שרק אחרי הברית וכמ"ש החיי אדם, אך המנהג להקל כל היום.

 

[צאלח מנצור]

יום טוב שלו הוא
יש שאומרים שרק אחרי הברית וכמ"ש החיי אדם, אך המנהג להקל כל היום.

אפשר מקור?

 

[ישועה ורחמים]

אפשר מקור?

כלל לב סל"ג

 

[אליאב צוף]

מרן זצ"ל כתב ביביע אומר ח"ג סי' יב, שאם עושים את הברית בבוקר גם במנחה אין לומר תחנון אם נמצא אחד מבעלי הברית.
אבל אם מאחרים את המילה עד סמוך למנחה כמו בציור שלכם יש לומר תחנון בשחרית, ורק במנחה הסמוכה אין לומר תחנון, ואם נהגו שלא לומר גם בשחרית אין לשנות מפני המחלוקת.

 

[א.א]

מסה"ק

שעושים הברית בצהרים אם יאמרו תחנון בשחרית שנמצא אבי הבן או הסנדק או המוהל[1]​

מרן החיד"א בברכי יוסף הביא דמהר"י צמח כתב דחתן שנכנס לחופה לא יאמר כל היום תחנון, וראיה ממילה. וכתב מרן החיד"א ומה שהוכיח הרב הנז' מיום המילה אינה הוכחה, דשאניא ההיא כי אין מקום לכבדו כי אם מקמי דעביד המילה, דאף בעלות המנחה הוא טרוד בביתו ולא אתי לבי כנישתא, ואמטול הכין תקון שאין נופלים על פניהם בקהל לפני המילה. ותו דבמילה הנעשית בבקר על הרוב ותפלת השחר סמוכה לה אין נופלים על פניהם, לא כן בחתן דבכמה מקומות נכנס לחופה לערב, אין ראיה מהמילה שלא ליפול בבקר לכבוד החתן אשר יש'א ביום ההוא.

ומנהגנו בארץ הצבי שהנשואין סמוכים לתפלת השחר או לתפלת מנחה, ובתפלה שהנשואין אחריה אין נופלים על פניהם, והוא מילתא מציעתא ומנהג נכון.

[ונראה ביאור דבריו שגם בבוקר לא אומרים כיון שהכבוד הוא לפני המצווה, וגם במנחה לא תמיד נמצא אבי הבן בבית הכנסת כי הוא טרוד לכן לא אומרים גם בבוקר. או שכוונתו דא"א לכבד אחרי המילה כיון שלא נמצא בעלות המנחה לכן מכבדים לפני[2]].

ומה שתירץ כיון שע"פ רוב הברית בבוקר והיא סמוכה לתפלה לכן לא אומרים, יש להסתפק לתירוץ זה באופן שהמילה בצהרים, דאפשר כיון שנתקן שלא אומרים לפני המילה גם בכהאי גוונא לא יאמרו ושונה מחתונה. וא"כ נמצא דעת מרן החיד"א בתירוצו הראשון שאין לומר, ולתירוצו השני יש להסתפק.

ומרן הגר"ע ביבי"א (ח"ג סימן יב) הביא כמה אחרונים שפסקו לא לומר ושיש לנוהגים כן על מה לסמוך, אך מסיק שם שהנכון שיאמרו תחנון.

אולם המנהג בהרבה מקומות לא לומר כל אותו היום. ומלבד שמהר"י צמח דעתו שלא לומר, נראה עוד דהכי פשטות לשון מרן הש"ע שכתב שלא אומרים תחנון בבית הכנסת ביום המילה, ולא חילק כלל מתי תחול המילה [ואף שאפשר לדחות דבזמנם היו מלים בבוקר, מ"מ לא מוכחא מילתא, דאפשר דכך היתה התקנה ולא השתנתה, משא"כ חתן דע"פ רוב מתחתנים לקראת הערב, בבוקר יאמרו].

לכך יש להשאיר המנהג ולא לומר תחנון. וידוע הכלל דספק נפילת אפים להקל כמ"ש מרן החיד"א בברכ"י והאחרונים[3].

וע"ע ביבי"א (שם אות ב) שהביא בשם הזוהר דכל היום בעי להיות בשמחה ע"ש[4]. ושו"ר בספר אשי ישראל (פפויפר עמוד רפב) שהביא בשם כמה אחרונים שכתבו לא לומר גם בשחרית. וכל היום יו"ט שלהם הוא[5]. וע"ע מה שכתבנו לקמן לענין חתן.

ושוב ראיתי בספר ביום חתונתו לרב אפרים שטיין שקיבץ את כל השיטות בזה, וע"ש שהיא מחלוקת גדולה בפוסקים [וזה איירי שמתחתן קודם השקיעה].

אך כיון שדבר זה נפתח בגדולים לענין חופה נביא מדבריהם.

דתרומת הדשן (סימן פ) הביא דביום החופה לא אומר תחנון [והביא דיעה די"א דאף ביום קודם לא אומרים ויצא מבית הכנסת].

וכן הארחות חיים כתב (חלק א הלכות הבדלה אות לג) וביום החופ' ובכל ז' ימי החופ' בבית החופ' ובבית האבל[6].

והרדב"ז (ח"א סימן קעט) כתב שלא ראינו מנהג זה [אולם החתן עצמו פטור מלומר].

אמנם בלקט יושר (עמוד כח ענין ב) כתב שרבו [התה"ד] הביא שרק שהחופה היא אחר התפילה לא אומרים, אך שם בענין כג' כתב שלא אומרים, ולא חילק דווקא שהחתונה סמוכה. ובספר ביום חתונתו הביא מדברי כמה פוסקים שהמנהג כתה"ד ע"ש. ולכן דעביד כמר עביד [והחתן גופיה קיל טפי].

[ועיין בהלכה ובאגדה ברית מילה עמוד 201].

---

[1] נ"ב מרן הגר"ע היה אומר שלושה בעלי ברית אברם.
[2] ואולי צריך לומר דהא בעלות המנחה. ונפ"מ בין פירושים אלו אם מגיע במנחה אם יאמרו תחנון ונראה פירוש שני עיקר. וכן עיקר לדינא עיין יבי"א (שם).
[3] וקיבצם מרן הגר"ע ביבי"א (שם סימן יא אות ח).
[4] ועוד דהא פסק הגרע"י (שם אות י) דאף בשאר המנינים שלפני המילה לא אומרים תחנון וי"ל.
[5] והפוסקים התירו להם בספירת העומר להסתפר אף יום לפני. עיין חזו"ע יו"ט (עמוד רסד).
[6] גם השבלי הלקט כתב וביום החופה, ובברכי יוסף כתב מרן החיד"א לדחות הראיה, דלמנהגינו שלא אומרים תחנון כל השבעה ימים, תסגי לן לומר רק משעה שנכנס לחופה [ויש לדון בדחייתו]. אך דחייתו לא תכון לארחות חיים.

 

[צאלח מנצור]

אין גילוי במרן כלל שסנדק פוטר מתחנון. הידעת?