מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (יט יח-יט)
הנה עדים זוממים היינו דוקא כשהעידו עליהם "עמנו הייתם במקום פלוני", ודרשינן לה במכות ה. מדכתיב עד שקר העד, עד שתשקר גופה של עדות, דהיינו גופן של עדים ולא רק שהעידו שהמאורע לא היה, או מדכתיב לענות בו סרה עד שתסרה גופה של עדות, דהיינו שהסירו את העדים מהמקום. והעיר הבה"ח איתי ידגרוב נ"י להסתפק, איך הדין אם המזימים אינם אומרים עמנו הייתם, אלא אומרים שהעדים בשעה שעליה העידו עדיין לא נולדו, האם הוי כמו "עמנו הייתם" שהרי אם לא נולדו עדיין א"כ לא היו שם, ובזה נתקיים שתשקר גוף העדות וכן הסירו גופה של עדות.
ובשו"ת מהרי"ט ח"ב סי' ל"ז כתב, שאם העדים אינם אומרים עמנו הייתם במקום אחר, אלא מעידים שהעדים לא היו במקום הזה, ג"כ הוי הזמה, שהרי העדות היא על העדים ולא על המעשה. וכן מצדד מהר"ם שיף בסנהדרין ט: דמאי שנא אם אומרים עמנו הייתם במקום פלוני, או לא הייתם במקום שאתם אומרים. ומבואר ד"עמנו הייתם" לאו דוקא, אלא כל שהעדות של האחרונים היא על גופן של עדים הראשונים שלא היו שם, הוי הזמה. אך רבינו הגר"ד לנדו שליט"א צידד שאפילו אם התם הוי הזמה, מ"מ הכא כשמעידין שעדיין לא נולדו אין זו הזמה.
ויתכן דהזמה היא רק כאשר העדים הם עדים בשעה שעליה מעידים, אלא שלא היו שם, אבל היכא שמעידים שעדיין לא נולדו, הוי כמו שמעידים עליהם שהיו פסולי עדות או קטנים, שלא היו עדים כלל, דאין זו הזמה, וגם אין צריך לחידוש התורה של הזמה אלא השניים נאמנים כמו כשאומרים שהיו קטנים.
ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (יט יח-יט)
הנה עדים זוממים היינו דוקא כשהעידו עליהם "עמנו הייתם במקום פלוני", ודרשינן לה במכות ה. מדכתיב עד שקר העד, עד שתשקר גופה של עדות, דהיינו גופן של עדים ולא רק שהעידו שהמאורע לא היה, או מדכתיב לענות בו סרה עד שתסרה גופה של עדות, דהיינו שהסירו את העדים מהמקום. והעיר הבה"ח איתי ידגרוב נ"י להסתפק, איך הדין אם המזימים אינם אומרים עמנו הייתם, אלא אומרים שהעדים בשעה שעליה העידו עדיין לא נולדו, האם הוי כמו "עמנו הייתם" שהרי אם לא נולדו עדיין א"כ לא היו שם, ובזה נתקיים שתשקר גוף העדות וכן הסירו גופה של עדות.
ובשו"ת מהרי"ט ח"ב סי' ל"ז כתב, שאם העדים אינם אומרים עמנו הייתם במקום אחר, אלא מעידים שהעדים לא היו במקום הזה, ג"כ הוי הזמה, שהרי העדות היא על העדים ולא על המעשה. וכן מצדד מהר"ם שיף בסנהדרין ט: דמאי שנא אם אומרים עמנו הייתם במקום פלוני, או לא הייתם במקום שאתם אומרים. ומבואר ד"עמנו הייתם" לאו דוקא, אלא כל שהעדות של האחרונים היא על גופן של עדים הראשונים שלא היו שם, הוי הזמה. אך רבינו הגר"ד לנדו שליט"א צידד שאפילו אם התם הוי הזמה, מ"מ הכא כשמעידין שעדיין לא נולדו אין זו הזמה.
ויתכן דהזמה היא רק כאשר העדים הם עדים בשעה שעליה מעידים, אלא שלא היו שם, אבל היכא שמעידים שעדיין לא נולדו, הוי כמו שמעידים עליהם שהיו פסולי עדות או קטנים, שלא היו עדים כלל, דאין זו הזמה, וגם אין צריך לחידוש התורה של הזמה אלא השניים נאמנים כמו כשאומרים שהיו קטנים.