מתוך ה'מגדלות מרקחים':
האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (טז כב)
הקשה הרמב"ן וז"ל, יש לשאול, אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם, למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע, ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.
ובספר נחלי מים לרבי יעקב מאיר פדווא מבריסק זצ"ל ביאר, שהעונש לכלל ישראל היה על מה שלא מיחו וכמבואר בשבת נה. שגם הצדיקים נענשים בזמן שלא מיחו, והוא עונש על ביטול מצות עשה של מחאה, והנה על עשה עונשים רק בעידן ריתחא כדאיתא במנחות מא. לגבי ביטול מצות עשה של ציצית, וזהו שאמר משה רבינו, האיש אחד יחטא ועל כל העדה "תקצוף", היינו דבשלמא אם הציבור היה חוטא אז גם הצדיקים שלא חטאו היה נחשב עכ"פ עידן ריתחא לגביהם והיו נענשים על עשה, אבל בשביל איש אחד שחטא לא יהיה עידן ריתחא על כל כלל ישראל, עכ"ד.
ובעיקר הדבר שהעונש על מה שלא מיחו הוא ביטול מצות עשה וענשינן ליה רק בעידן ריתחא, כן כתבו גם בפני יהושע שבת שם, והובא בתיבת גומא להפמ"ג בפרשת וירא, וכ"כ בפנים יפות כאן. אמנם יש להעיר על זה, דהנה רבינו יונה בשערי תשובה אות נ"ט ואות ע"ב, שמי שנמנע מלהוכיח עובר בלאו של "לא תשא עליו חטא", דפירושו שבמניעת התוכחה ישא בחטאו של חבירו והוזהרנו שלא יבוא לכך. ועל לא תעשה עונשים גם שלא בעידן ריתחא. אלא שיש להסתפק בלא תעשה שהוא בשב ואל תעשה, האם עונשים עליו גם שלא בעידן ריתחא, או שהוא כמצות עשה, ובפנים יפות משפטים (כב כא) כתב שעל לא תעשה שהוא בשב ואל תעשה אין עונשים אלא בעידן ריתחא, שהעיקר תלוי במה שהוא שב ואל תעשה, ולפי"ז ניחא דאזיל לשיטתו.
עוד יש להעיר, שהעונש על מה שלא מיחו אינו רק בתורת עונש על ביטול מצות עשה של תוכחה גרידא, אלא מדין "ערבות", וממילא כיון שאצל החוטא יש עונש גם בלא עידן ריתחא שהרי הוא חטא בידים, ממילא גם הערב מחויב, ואין זה שייך לשאר עונש על מצות עשה.
האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף (טז כב)
הקשה הרמב"ן וז"ל, יש לשאול, אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם, למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע, ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף.
ובספר נחלי מים לרבי יעקב מאיר פדווא מבריסק זצ"ל ביאר, שהעונש לכלל ישראל היה על מה שלא מיחו וכמבואר בשבת נה. שגם הצדיקים נענשים בזמן שלא מיחו, והוא עונש על ביטול מצות עשה של מחאה, והנה על עשה עונשים רק בעידן ריתחא כדאיתא במנחות מא. לגבי ביטול מצות עשה של ציצית, וזהו שאמר משה רבינו, האיש אחד יחטא ועל כל העדה "תקצוף", היינו דבשלמא אם הציבור היה חוטא אז גם הצדיקים שלא חטאו היה נחשב עכ"פ עידן ריתחא לגביהם והיו נענשים על עשה, אבל בשביל איש אחד שחטא לא יהיה עידן ריתחא על כל כלל ישראל, עכ"ד.
ובעיקר הדבר שהעונש על מה שלא מיחו הוא ביטול מצות עשה וענשינן ליה רק בעידן ריתחא, כן כתבו גם בפני יהושע שבת שם, והובא בתיבת גומא להפמ"ג בפרשת וירא, וכ"כ בפנים יפות כאן. אמנם יש להעיר על זה, דהנה רבינו יונה בשערי תשובה אות נ"ט ואות ע"ב, שמי שנמנע מלהוכיח עובר בלאו של "לא תשא עליו חטא", דפירושו שבמניעת התוכחה ישא בחטאו של חבירו והוזהרנו שלא יבוא לכך. ועל לא תעשה עונשים גם שלא בעידן ריתחא. אלא שיש להסתפק בלא תעשה שהוא בשב ואל תעשה, האם עונשים עליו גם שלא בעידן ריתחא, או שהוא כמצות עשה, ובפנים יפות משפטים (כב כא) כתב שעל לא תעשה שהוא בשב ואל תעשה אין עונשים אלא בעידן ריתחא, שהעיקר תלוי במה שהוא שב ואל תעשה, ולפי"ז ניחא דאזיל לשיטתו.
עוד יש להעיר, שהעונש על מה שלא מיחו אינו רק בתורת עונש על ביטול מצות עשה של תוכחה גרידא, אלא מדין "ערבות", וממילא כיון שאצל החוטא יש עונש גם בלא עידן ריתחא שהרי הוא חטא בידים, ממילא גם הערב מחויב, ואין זה שייך לשאר עונש על מצות עשה.
