אין הכוונה למרן זיע"א ("אביו זצ"ל"). אף שאתה לא שואל לתומך כמו שאתה מציג, ולא ראוי להתנסח כך.מה שכתב בהערה 2 ישנו גאון בקי וכו' - האם כונתו לאביו זצ"ל?
מצאתי שהוא זה שכתב את זה
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו') ע"כ.
יותר מסתבר לכאו' ש"כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים" היינו עמש"כ לפני"כ שהם הסכימו לכלל הזה של מרן.אין הכוונה למרן זיע"א ("אביו זצ"ל"). אף שאתה לא שואל לתומך כמו שאתה מציג, ולא ראוי להתנסח כך.
לעצם הדבר, הרי זה נכתב במפורש בברכי יוסף: ודע שקבלתי מזקני תורה ויראה ששמעו מפה קדוש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלשה עמודי בית ישראל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו' הסכימו קרוב למאתים רבנים בדורו.
אבל הנידון על ההמשך שכתב: וכן היה מרגלא בפומיה דהרב הנז' כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים. שבזה נראה שדיבר בכלליות. וכמו שכתב בפשטות בטהרת הבית ב, תקמז. ג, ריט. ובחזון עובדיה ברכות, קנב.
המקור משם, אבל נראה שהשאיל ביטוי זה לכלל הפסקים, שהיה רגיל לומר על כל פסק שהעושה כמרן עושה כמאתים רבנים.יותר מסתבר לכאו' ש"כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים" היינו עמש"כ לפני"כ שהם הסכימו לכלל הזה של מרן.
אם הסכמת המאתים רבנים היתה רק על 'הכלל' וכפי שכתב החיד"א בעצמו [וכפי שהבאת] - מנין היה מרגלא בפומיה כי 'כל שיעשה כפסק מרן' עושה כמאתיים רבנים. מהיכן נוצרו רבנים אלו שהסכימו על 'כל' פסק מרן, אם הם עצמם אמרו כן 'רק' על 'הכלל'????????אבל הנידון על ההמשך שכתב: וכן היה מרגלא בפומיה דהרב הנז' כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים. שבזה נראה שדיבר בכלליות
חסר לך מושג יסודי בסיסי מהו קבלת הוראות מרא דאתרא.האם נראה לך שמאתיים רבנים עברו על כל השו"ע והסכימו לכל מה שכתוב שם????
זה אפשרות אחת של דוחק ועוד דוחק ועוד דוחק בשביל מטרה אחת. לקיים דברי..שוב, נראה שכן היה רגיל להתבטא על כל פסק, ומ"מ מה שהיה מרגלא בפומיה "מאתים" דוקא, זה אכן מושג מושאל מההסכמה על אותו כלל.
למה אתה מתעלם מזה:זה אפשרות אחת של דוחק ועוד דוחק ועוד דוחק בשביל מטרה אחת. לקיים דברי..
יש אפשרות פשוטה יותר כפי שכתב מרן זצ"ל ע"פ גדולי הדורות וע"פ השכל הישר שהקבלה הנ"ל היתה על 'הכלל' ולא על 'הפרט'.
כל אחד בוחר את הדרך בה הוא אוחז..
ושוב, נראה שכן היה רגיל להתבטא על כל פסק, ומ"מ מה שהיה מרגלא בפומיה "מאתים" דוקא, זה אכן מושג מושאל מההסכמה על אותו כלל.
שבזה נראה שדיבר בכלליות. וכמו שכתב בפשטות בטהרת הבית ב, תקמז. ג, ריט. ובחזון עובדיה ברכות, קנב.
לא התעלמתי. כתבתילמה אתה מתעלם מזה:
זה אפשרות אחת של דוחק ועוד דוחק ועוד דוחק
מאותה הסיבה שאתה מתעלם מזהלמה אתה מתעלם מזה:
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו') ע"כ.
הסברתי את ב' המקומות אל נכון.לא התעלמתי. כתבתי
מאותה הסיבה שאתה מתעלם מזה
אם יש סתירה בדברי הרב עובדיה - תעמול ליישב אותה. אבל יש פוסקים מפורשים שהוא עצמו הביא שכתבו כן. וגם אותו החכם שכיוון להשיג עליו הביא את הפוסקים לכאן ולכאן ולא התעלם מאף צד, ואעפ"כ העלה ברוב חכמתו וסברתו וגדולתו שהדבר המסתבר הוא כמו השואל ונשאל וסיעתם, ואין עליו שום השגה!
שוב פעם, לחדד את הדברים. מחלוקת זו לא השגה!
השגה זה אומר שמישהו 'טעה'. אותו החכם שהביא פוסקים שאמרו כמותו לא 'טעה'!!
אפשר 'לחלוק' עליו, וזה לגיטימי. אבל אי אפשר 'להשיג' עליו!!. ובפרט שזה לא 'עליו' אלא על 'הפוסקים שהביא'.