מה שכתב בהערה 2 ישנו גאון בקי וכו' - האם כונתו לאביו זצ"ל?
מצאתי שהוא זה שכתב את זה
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו') ע"כ.
מצאתי שהוא זה שכתב את זה
שו"ת יחוה דעת חלק ה הקדמה וכללי השולחן ערוך
נודע שדורשי רשומות אמרו "מרן" ראשי תיבות ממאתים רבנים נסמך, ונראה שנתכוונו על הקבלה שמאתים רבנים סמכו ידיהם על הכלל הנ"ל. (וכן מצאתי בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים דף קו ע"ד, ובשו"ת שואל ונשאל חלק א' חלק אורח חיים סימן ו') ע"כ.
נערך לאחרונה:
לשמור ולעשות
Well-known member
אין הכוונה למרן זיע"א ("אביו זצ"ל"). אף שאתה לא שואל לתומך כמו שאתה מציג, ולא ראוי להתנסח כך.
לעצם הדבר, הרי זה נכתב במפורש בברכי יוסף: ודע שקבלתי מזקני תורה ויראה ששמעו מפה קדוש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"ח אבואלעפיא שקבלה בידו שעל כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלשה עמודי בית ישראל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכו' הסכימו קרוב למאתים רבנים בדורו.
אבל הנידון על ההמשך שכתב: וכן היה מרגלא בפומיה דהרב הנז' כי כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים. שבזה נראה שדיבר בכלליות. וכמו שכתב בפשטות בטהרת הבית ב, תקמז. ג, ריט. ובחזון עובדיה ברכות, קנב.
משתוקק להבין
Member
יותר מסתבר לכאו' ש"כל שיעשה כפסק מרן הנה הוא עושה כמאתים רבנים" היינו עמש"כ לפני"כ שהם הסכימו לכלל הזה של מרן.
לשמור ולעשות
Well-known member
המקור משם, אבל נראה שהשאיל ביטוי זה לכלל הפסקים, שהיה רגיל לומר על כל פסק שהעושה כמרן עושה כמאתים רבנים.
אם הסכמת המאתים רבנים היתה רק על 'הכלל' וכפי שכתב החיד"א בעצמו [וכפי שהבאת] - מנין היה מרגלא בפומיה כי 'כל שיעשה כפסק מרן' עושה כמאתיים רבנים. מהיכן נוצרו רבנים אלו שהסכימו על 'כל' פסק מרן, אם הם עצמם אמרו כן 'רק' על 'הכלל'????????
האם נראה לך שמאתיים רבנים עברו על כל השו"ע והסכימו לכל מה שכתוב שם????
מה צריך יותר ממה שכתב מרן זיע"א ביחו"ד והביא פוסקים מפורשים שכתבו כן??
לשמור ולעשות
Well-known member
חסר לך מושג יסודי בסיסי מהו קבלת הוראות מרא דאתרא.
ושוב, נראה שכן היה רגיל להתבטא על כל פסק, ומ"מ מה שהיה מרגלא בפומיה "מאתים" דוקא, זה אכן מושג מושאל מההסכמה על אותו כלל.
זה אפשרות אחת של דוחק ועוד דוחק ועוד דוחק בשביל מטרה אחת. לקיים דברי..
יש אפשרות פשוטה יותר כפי שכתב מרן זצ"ל ע"פ גדולי הדורות וע"פ השכל הישר שהקבלה הנ"ל היתה על 'הכלל' ולא על 'הפרט'.
כל אחד בוחר את הדרך בה הוא אוחז..
לשמור ולעשות
Well-known member
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לא התעלמתי. כתבתי
מאותה הסיבה שאתה מתעלם מזה
אם יש סתירה בדברי הרב עובדיה - תעמול ליישב אותה. אבל יש פוסקים מפורשים שהוא עצמו הביא שכתבו כן. וגם אותו החכם שכיוון להשיג עליו הביא את הפוסקים לכאן ולכאן ולא התעלם מאף צד, ואעפ"כ העלה ברוב חכמתו וסברתו וגדולתו שהדבר המסתבר הוא כמו השואל ונשאל וסיעתם, ואין עליו שום השגה!
שוב פעם, לחדד את הדברים. מחלוקת זו לא השגה!
השגה זה אומר שמישהו 'טעה'. אותו החכם שהביא פוסקים שאמרו כמותו לא 'טעה'!!
אפשר 'לחלוק' עליו, וזה לגיטימי. אבל אי אפשר 'להשיג' עליו!!. ובפרט שזה לא 'עליו' אלא על 'הפוסקים שהביא'.
לשמור ולעשות
Well-known member
הסברתי את ב' המקומות אל נכון.
אבל אתה טוען שאין חיה כזאת שאמרו כן על כלל פסקי מרן, ואני מראה לך ג' מקומות שמרן זיע"א כתב כן בסתם, ולאו דוקא על כלל זה, ואתה מתעלם. רק מביא מקום אחד שכתב שהוא על אותו כלל [וגם בזה הסברתי לך שאתה טועה כי לא דיבר שם על "המרגלא בפומיה" של מוהרח"א, ובשאר מקומות כן, וכנ"ל דאה"נ זה מושאל מהכלל].
למה אתה מתעלם. אם אתה חושב שעלי מוטלת המלאכה "לעמול ליישב את הסתירה בדברי הרב עובדיה" ולא עליך, כי אתה רק מחפש להקשות עליו ולא ליישב דבריו, לפחות אל תגיד שמרן שליט"א אמר דלא כאביו. לפחות תשתוק.
א.א
Active member
שאלה
האם מ"ש מרן שליט"א [בהערה 5] לענין ברכת הלבנה שאביי אמר שמברכים מעומד היינו כי זה ברכת השבח האם התכוין לפשוטם של דברים או שזה בדרך הדרש
ושוב ראיתי גם בילקי שנראה שמבין שזה ע"פ הפשט
ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן מו - מהלכות ברכות השחר
ואמנם ברכת השבח אפשר לברכה מעומד, וכמו שאמרו בגמרא (סנהדרין מב א) תנא דבי רבי ישמעאל, אלמלא זכו בני ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש, דיים. אמר אביי הילכך נימרינהו מעומד. ופירש רש"י, הואיל ומקבל פני שכינה, מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד השכינה שהוא מקבל. [ויתכן שאם היתה ברכה זו בכלל ברכת הנהנין, לא היה קפידא לברכה מעומד. אבל השתא דאמר רבי ישמעאל שזו הקבלת פני אביהם שבשמים, ממילא הויא בכלל ברכת השבח, ולכן צריך לאומרה מעומד]
ולכאורה לפי פשוטו היינו רק פה שזה הקבלת פני שכינה
אשמח לבאר
האם מ"ש מרן שליט"א [בהערה 5] לענין ברכת הלבנה שאביי אמר שמברכים מעומד היינו כי זה ברכת השבח האם התכוין לפשוטם של דברים או שזה בדרך הדרש
ושוב ראיתי גם בילקי שנראה שמבין שזה ע"פ הפשט
ילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן מו - מהלכות ברכות השחר
ואמנם ברכת השבח אפשר לברכה מעומד, וכמו שאמרו בגמרא (סנהדרין מב א) תנא דבי רבי ישמעאל, אלמלא זכו בני ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחודש, דיים. אמר אביי הילכך נימרינהו מעומד. ופירש רש"י, הואיל ומקבל פני שכינה, מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד השכינה שהוא מקבל. [ויתכן שאם היתה ברכה זו בכלל ברכת הנהנין, לא היה קפידא לברכה מעומד. אבל השתא דאמר רבי ישמעאל שזו הקבלת פני אביהם שבשמים, ממילא הויא בכלל ברכת השבח, ולכן צריך לאומרה מעומד]
ולכאורה לפי פשוטו היינו רק פה שזה הקבלת פני שכינה
אשמח לבאר
נושאים דומים בפורום
