בספרי (במדבר פיסקא קסא, הובא באוצר המדרשים) אמרו ש"ושב עד ה' אלוקיך" קאי על החזרה מגלות אדום [ואולי הכוונה גם על זה, וצ"ע]. וכן נראה מרש"י שפירש (בפי' ב) שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו כענין שנאמר ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל, ע"כ. ולכאורה הכוונה לגלות הזו שהתפזרו למקומות רבים.
וכן במדרש אגדה (הובא שם) אמרו שהפסוק "והיטיבך והרבך מאבותיך" רומז לכמה דברים שהגלות האחרונה תהיה יתרה על הראשונה, שהיא תהיה גם למתים, וגם שלא יהיה לאחריה שעבוד, וגם שישמעו את דברי ה' מפיו.
וכ"ה ברמב"ם בהלכות מלכים (פי"א ה"א), וז"ל, המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה', ע"כ. וכן מבואר בפיה"מ (סנהדרין פ"י, היסוד שנים עשר) שכתב שבפרשה זו מבואר ביאת המשיח.
אמנם בירושלמי (שביעית פ"ו ה"א, הובא בר"ש שם) איתא, רבי יוסי בר חנינא אמר מדבר תורה נתחייבו הדא הוא דכתיב (דברים ל, ה) "והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה", הקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך מדבר תורה אף ירושתך מדבר תורה. "והטיבך והרבך מאבותיך", אבותיך פטורים היו ונתחייבו ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם, אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות ואתם אע"פ שיש עליכם עול מלכות, אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה שנה שבע שכיבשו ושבע שחילקו אבל אתם כיון שנכנסתם נתחייבתם, אבותיכם לא נתחייבו עד שעה שקנו כולה אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב, ע"כ.
ולכאורה מבואר שפסוקים אלו קאי על הגאולה מבבל בבית שני. ולכאורה זו מחלוקת. ואולי זה רק כעין דרש.
וכן במדרש אגדה (הובא שם) אמרו שהפסוק "והיטיבך והרבך מאבותיך" רומז לכמה דברים שהגלות האחרונה תהיה יתרה על הראשונה, שהיא תהיה גם למתים, וגם שלא יהיה לאחריה שעבוד, וגם שישמעו את דברי ה' מפיו.
וכ"ה ברמב"ם בהלכות מלכים (פי"א ה"א), וז"ל, המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה', ע"כ. וכן מבואר בפיה"מ (סנהדרין פ"י, היסוד שנים עשר) שכתב שבפרשה זו מבואר ביאת המשיח.
אמנם בירושלמי (שביעית פ"ו ה"א, הובא בר"ש שם) איתא, רבי יוסי בר חנינא אמר מדבר תורה נתחייבו הדא הוא דכתיב (דברים ל, ה) "והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה", הקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך מדבר תורה אף ירושתך מדבר תורה. "והטיבך והרבך מאבותיך", אבותיך פטורים היו ונתחייבו ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם, אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות ואתם אע"פ שיש עליכם עול מלכות, אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר ארבע עשרה שנה שבע שכיבשו ושבע שחילקו אבל אתם כיון שנכנסתם נתחייבתם, אבותיכם לא נתחייבו עד שעה שקנו כולה אבל אתם ראשון ראשון קונה ומתחייב, ע"כ.
ולכאורה מבואר שפסוקים אלו קאי על הגאולה מבבל בבית שני. ולכאורה זו מחלוקת. ואולי זה רק כעין דרש.