'עם הארץ'

[יי"ש]

שלום רב,
כרגע בדף היומי (שלהי מס' חגיגה פרק חומר בקודש) אוחזים בסוגית נאמנות עם הארץ בשעת הרגל. וחשבתי מהו גדר "עם הארץ" שמובא בתלמוד, לכאורה זה לא עם הארץ שכיום אנו קוראים לשאינם בני תורה ויש צדדים לכאן ולכאן והייתי שמח אם יש מי מחו"ר הפורום שיוכל להביא מקורות להגדרת עם הארץ שנתכוונה הגמ'.
[אגב, אנקדוטה מענינת קראתי בעבר במעשה שהיה עם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (כמדומני) שאמר כיו"ב אם רצית לדעת מהו דעת תורה לך לך אל הרחוב תשאל עם הארץ מהו אומר בזה וככל שיאמר אליך תעשה בדיוק ההיפך....]

 

[אושרי רביב]

אנקדוטה מענינת קראתי בעבר במעשה שהיה עם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (כמדומני) שאמר כיו"ב אם רצית לדעת מהו דעת תורה לך לך אל הרחוב תשאל עם הארץ מהו אומר בזה וככל שיאמר אליך תעשה בדיוק ההיפך....]

עי' סמ"ע סי' ג ס"ק יג. ובשו"ת מהרי"ו סי' קמו.

 

[יי"ש]

עי' סמ"ע סי' ג ס"ק יג. ובשו"ת מהרי"ו סי' קמו.

יש לכבודו אפשרות להעלות את הדברים כקובץ?

 

[יצחק משען]

ועיין שו"ע אור"ח ריש סימן קצט ובנו"כ

 

[אושרי רביב]

יש לכבודו אפשרות להעלות את הדברים כקובץ?

שו"ת מהר"י וייל סי' קמו:
שו"ת מהר"י ווייל סימן קמו

ליחרב ביתך וליתב אושפיזך ולבלבל פתורך אהובי מה"ר שלמה י"ץ. מהודענא למר שהקהל בברע"סל שלחו לי ציר מיוחד ועל כל תלונתך שיש לך עליהם השיבו תשובה נכונה. ועל עיקר תלונתך הסכימו עמהם גברי רברבי דסמיכי וטעמם וסברתם ונימוקם בידם. וכיון דהכי הוא מה יש לך לזעוק עליהם ולהשיאם שם רע כנגד רבותינו. ואותם שכנגדך עדיין הם עומדים בדיבורם הראשונים שאינם רוצים לקבלך עליהם לא לקצין לא לשופט לא לדיין עליהם ונתנו טעם לדבריהם. וכאשר כתבתי לך כבר שתבא עמהם לסוויי"רניץ כו' הנה כתב לי האלוף מהר"ף י"ץ דלא ניחא ליה להכניס ראשו ביניכם לא בפשרה ולא בדין בעסק זה שעתה ביניכם ונתן טעם לדבריו ומסתבר טעמיה. ומיום שהותחל הקטט ביניכם משכתי ידי מלכתוב לכם דעתי מה שנראה לי מדינא וכתבתי לשני הצדדים לא גיליתי לשום צד דעתי. ואמרתי אל לבי שמא מעצמם ימצא תרף ותעלה או האלוף מהר"ף י"ץ ובעלי תריסין דעימוהי ימצאו דרך שיסירו שנאתם וקנאתם וקיויתי לטוב ולשלום ואין מרפא. והנה מתוך מחלוקת זה המדינה משובשת ומבולבלת ואין שלום ליוצא ולבא ואין סדר להקהלה ויש לחוש לכמה תקלות שיצאו מתוך מחלוקת זה. וכיון שתמיד אתם שולחים לי רץ אחר רץ ומשני הצדדים אתם צועקים אלי מעתה קצת הדבר תלוי בי. לכן את חצני ניערתי להיות נקי מהשם ומישראל לתקן מה שבידי לתקן ואכתוב דעתי דקלישא. ובוחן לבבות יודע שכל כוונתי בשביל האמת והשלום והדן אותי לכף זכות כך ידין אותו המקום לזכות. בפ"ק דסנהדרין ת"ר דיני ממונות בג' ואם היה מומחה לרבים דן ואפילו יחיד כו'. וכתב האשירי וז"ל ומומחה לרבים דהיינו גמיר וסביר והכי שדר רב שרירא גאון ז"ל יחיד מומחה דחשיב כרב נחמן בדורו דפקיע במשנה ובתלמוד ופקיע נמי בשקול הדעת ומעיין בדינים כמה שני ומנסו ליה רבנן זימנין סגיאין לא חזו ליה טעותא כגון האי הוה מומחה לרבים. ועיקר לשון מומחה מנוסה כדתנן יוצאין בקמיע מומחה ומפרש בגמרא היינו דאיתמחי קמיע, הילכך בעינן דיין מומחה שמנוסה לרבים וחכמתו גלויה ומפורסמת לרבים דן אפילו יחידי ויכול לדון את האדם אפילו בעל כרחו עכ"ל האשירי. ועתה בזמן הזה בעו"ה נתקלקלו הדורות ונתמעטו הלבבות ונתעוותו הדיינים לא אשכחן שום למדן בעולם שהוא מומחה לרבים שהוא ראוי לכך שיהא נקרא מומחה לרבים. וכה"ג כתב האגודה בפ"ק דחולין אהא דקאמר האי טבחא דלא סר סכינא לחכם משמתינן ליה. וכתב האגודה וז"ל ועתה בזמן הזה הת"ח מוחלין על זה ועוד שאין ת"ח שיודע אפילו מסכת כלה, עכ"ל. ואותו שתיקן האגודה היה קודם הגזירות ואפילו הכי כתב שבאותו זמן אין ת"ח שיודע אפילו מסכת כלה כ"ש בזמן הזה שאין אנו נחשבין כנגדם וצפורן שלהם היתה רחבה מכריסינו. ומזה הטעם כת' רבינו מהר"י מולין ז"ל שבזמן הזה אין דנין דין ת"ח על שום למדן המבזה ת"ח לקנוס אותו ליטרא זהב, ועוד יות' ראיות שהביא על זה ואין כאן מקומו. וכן בכל המקומו' שעברתי לא ראיתי ולא שמעתי שום למדן שהיה דן על שום אדם בעל כרחו אף על פי שמקצתם היו גדולי הדור כגון מהר"ז רונקיל ז"ל מהר"י מולין ז"ל. ואפילו בימי האמוראים היו מונעים עצמם מלדון כדאיתא פ"ק דסנהדרין רב הונא כדאתא דינא לקמיה הוה מכניף בי עשרה רב כי אזיל לדינא אמר ברעות נפשי לקטלא אזיל כו'. מהני טעמא נראה ששורת הדין נותן שאין לך כח לדון על שום אדם בעל כרחו ובפרט על קהל ברעסלא כיון דלא ניחא להו לקבל דעתך כאשר ידוע דלא קריבן דעתם לגבך ואין דעתך נוח מהם וכן דעתם אין נוח ממך ואין לך להקפיד על זה. דידעת כמה עונש גדול תלוי במאן דדאין דינא כדאיתא פ"ק דסנהדרין ואמרו חכמים החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל כו'. ותיתי לי שכל ימי לא דנתי על שום אדם בעל כרחו ותמיד אני מונע את עצמי מן הדין בכל מאמצי כחי אפילו כששני הבעלי דינין מתרצין לדון לפני מרצון נפשם. ואם תשמ' לעצתי ולדידי צייתת לא תשב אצל הקהל בשום דין דידעת שפסקי בעלי בתים ופסקי לומדים שני הפכים הם. ואמרו פרק זה בורר כך היו נקיי הדעת בירושלים עושין לא היו יושבין בדין אא"כ שיודעין מי ישב עמהם. ונאה לתלמיד חכם שלא יכניס עצמו בעסק הבעלי בתי' אלא ישגה באילת יעלת אהבים ובזה תמצא חן ושכל טוב וגו', נאם הקטן יעקב וויילא.
סמ"ע חו"מ סי' ג סקי"ג:
עד שידע עם מי יושב. בתשובת מהרי"ו סימן קמ"ו כתב למהר"ש ז"ל, ואם תשמע לעצתי לא תשב אצל הקהל בשום דין, דידעת שפסקי הבעלי בתים ופסקי הלומדים הם שני הפכים, ואמרו בפרק זה בורר [סנהדרין כ"ג ע"א] כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, לא היו יושבין בדין אא"כ היו יודעין מי ישב עמהם כו', ע"ש.