• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עצות מעשיות לתקיעת שופר

צורת אחיזת השופר צריכה להיות בצורה כזאת
שיד ימין מחזיקה את השופר סמוך לפה והיד השניה תומכת בבטן השופר, ובצורה זאת יש יציבות לשופר.
וע"י כך ניתן לתקוע בקלות וללא שינוי תנוחת השופר כמצ"ב:
הצג קובץ מצורף 25525

ולא בצורה כזו:
הצג קובץ מצורף 25526

כמובן שכל אחד כפי הרגלו אבל שמעתי מכמה בעלי תקיעה שצורה הזאת מומלצת ביותר.
מעניין...
אני קראתי בשני ספרים הדרכה הפוכה בדיוק שיש לתפוס השופר כמו הצורה השניה משום שבצורה הראשונה נגרם לחץ חזק מדי ומיותר על השפתיים והן עלולות להיפצע
 
מעניין...
אני קראתי בשני ספרים הדרכה הפוכה בדיוק שיש לתפוס השופר כמו הצורה השניה משום שבצורה הראשונה נגרם לחץ חזק מדי ומיותר על השפתיים והן עלולות להיפצע
מעניין מאוד, אולי תוכל לעלות צילום מתוכם.
כי ההיגיון הפוך הוא שבתפיסה ביד אחת לוחצים יותר על השפתיים ובשתי ידיים יש תמיכה ולא לוחצים יותר.
וכן המציאות בכל אופן אצלי מעידה.
 
ובעניין של נתינת ארק בתוך השופר, בעלי תקיעה הוותיקים אכן משתמשים בשיטה זו וכן ראיתי למעשה בבעל תוקע ותיק של עשרות שנים
שמונח בצדו חצי כוס ארק, וכשהשופר מצטרד מכניס הארק ומצחצחו כנ"ל.
אמנם שמעתי מממוחה שופר רבים שסבורים שאדרבה הארק והאלכוהול עוזרים בטווח הקצר, אך מזיקים לשופר לטווח הארוך
וסבורים להפך שיש לנקות את השופר אך ורק במים ולייבשו היטב מיד לאחמ"כ בשמש חזקה, או ע"י פן חם מידית,
ולא להשאירו לייבוש רגיל כי גורם לריקבון וכדו'.
העירוני כמה מבעלי תקיעה מומחים שאין ליייבש בפן חם אלא אך ורק בפן קר.
 
חזור
חלק עליון