ערבה שנשרו רוב עליה לשאר הימים

[abc123]

מדוע בילקו"י הביא בהלכה למעלה שערבה שנשרו רוב עליה פסולה ולא חילק בין יום ראשון לשאר ימים.
אולם בהערות מיד הביא מה הדין בשאר הימים, אבל לכאורה זו לא דרכו של מרן שליט"א להחסיר או אולי לגרום לטעות לכאורה לציבור שלומד רק את הלמעלה.
שהרי למטה זו לא תוספת או חקירה בעניין אחר. למעלה כתב בפירוש פסול. ולמטה הביא מה הדין בשאר הימים, והלומד למעלה יכול לטעות שדין זה נאמר כל שבעה.

 

[abc123]

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

 

[אהרן כהן]

לא הבנתי כוונתך, הרי הילקו"י כתב בסוף ההערה שם (סוף עמ' רלט) שאין חילוק בזה בין יו"ט ראשון לשאר ימים, ותמיד פסול אם נשרו רוב עליה.

 

[abc123]

אה. אני הבנתי מדבריו בקריאה ראשונה שאומנם הש"ע לא חילק, אבל כן אנחנו פוסקים כך. אבל אולי כבודו צודק.

 

[abc123]

בהלכה ובאגדה סוכות כתב
"אִם נָשְׁרוּ מִקְצָת עֲלֵי הָעֲרָבָה, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה. אַךְ אִם נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי פְּסוּלָה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה 'הָדָר'. אֲבָל לִשְׁאָר הַיָּמִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשָּׁאֵר לְפָחוֹת עָלֶה אֶחָד בָּעֲרָבָה"
ובמקורות כתב גם את חזו"ע סוכות שיח.
מישהו יכול לצלם את העמ' הנ"ל בחזו"ע?
כמו כן. מישהו יודע בהלכה ובאגדה סוכות החדש כתב על זה בדרך שונה?

 

[בנימין לוריא]

כמו כן. מישהו יודע בהלכה ובאגדה סוכות החדש כתב על זה בדרך שונה?

כך נכתב במהדורה החדשה:
אִם נָשְׁרוּ מִקְצָת עֲלֵי הָעֲרָבָה, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה. אַךְ אִם נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי פְּסוּלָה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה 'הָדָר'. אֲבָל לִשְׁאָר הַיָּמִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשָּׁאֵר לְפָחוֹת עָלֶה אֶחָד בָּעֲרָבָה, בְּצֵרוּף דַּעַת הָעִטּוּר שֶׁדַּי בְּעָלֶה אֶחָד לְכַתְּחִלָה. (עיין שו"ע סימן תרמז ס"ב, וסימן תרמט ס"ה. ומשנ"ב סימן תרמז סק"י ושער הציון ס"ק יא. ד קסג. שיח)

 

[abc123]

כך נכתב במהדורה החדשה:
אִם נָשְׁרוּ מִקְצָת עֲלֵי הָעֲרָבָה, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה. אַךְ אִם נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי פְּסוּלָה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה 'הָדָר'. אֲבָל לִשְׁאָר הַיָּמִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשָּׁאֵר לְפָחוֹת עָלֶה אֶחָד בָּעֲרָבָה, בְּצֵרוּף דַּעַת הָעִטּוּר שֶׁדַּי בְּעָלֶה אֶחָד לְכַתְּחִלָה. (עיין שו"ע סימן תרמז ס"ב, וסימן תרמט ס"ה. ומשנ"ב סימן תרמז סק"י ושער הציון ס"ק יא. ד קסג. שיח)

פלא דלא כהילקו"י הנ"ל.
מישהו יודע אם ה'שי"ח' זה מחזון עובדיה או מהספר השני שהוא מצטט של ארבעת המינים?

 

[אהרן כהן]

מישהו יודע אם ה'שי"ח' זה מחזון עובדיה או מהספר השני שהוא מצטט של ארבעת המינים?

בחזו"ע סוכות עמ' שיח כתוב: ערבה שנשרו רוב עליה פסולה, בין אם נשרו מאליהם, בין אם נשרו על ידי אדם. עכ"ל. ולא דן (גם בהערה) בעניין שאר הימים. וצ"ע.

 

[בנימין לוריא]

בחזו"ע סוכות עמ' שיח כתוב: ערבה שנשרו רוב עליה פסולה, בין אם נשרו מאליהם, בין אם נשרו על ידי אדם. עכ"ל. ולא דן (גם בהערה) בעניין שאר הימים. וצ"ע.

אה"נ אז הפלא הוא על הרב נקי. (אא"כ מהמקורות האחרים יתברר אחרת), שכן בילקו"י הביא שאמנם יש שמקילים, אבל מחמת שלא משמע כן מהשו"ע, גם בכל הימים פסולה. (ולכן פשוט שלא חילק בהלכה למעלה).

 

[abc123]

אה"נ אז הפלא הוא על הרב נקי. (אא"כ מהמקורות האחרים יתברר אחרת), שכן בילקו"י הביא שאמנם יש שמקילים, אבל מחמת שלא משמע כן מהשו"ע, גם בכל הימים פסולה. (ולכן פשוט שלא חילק בהלכה למעלה).
הצג קובץ מצורף 5440

כן את זה הבנתי שלכן לא חילק בהלכה למעלה.

 

[abc123]

מישהו יכול לבדוק עם הרב נקי שליט"א למה כאן סטה מדרכו של מרן שליט"א?

 

[אהרן כהן]

וע"ע במצורף

 

[abc123]

אה"נ אז הפלא הוא על הרב נקי. (אא"כ מהמקורות האחרים יתברר אחרת), שכן בילקו"י הביא שאמנם יש שמקילים, אבל מחמת שלא משמע כן מהשו"ע, גם בכל הימים פסולה. (ולכן פשוט שלא חילק בהלכה למעלה).

המקור שלו זה אותו מקור של הילקו"י שציטט, רק שנראה שהילקו"י לא סמך למעשה נגד הש"ע.
המקור פרי עץ הדר.

 

[abc123]

וע"ע במצורף

אכן גם שם ציין שמותר בשאר ימי החג.