כתבתי לך בעניין הגלידה, וחד נידון הוא (לסברא שכתבתי שם).
אמנם לפי החזוע ברכות עכפ איך שהבינו אותו חלק מהתח לא די בסילוק אלא גם תלוי אם לעוגה יש תנאים ולא כל עוגה והראשלצ לא חילק? וצ"עוהוא סילוק שלחן עם הלחם
ע''פ השיעור השבועי גליון 329 הערה 3 שהעלה מזכה הרבים ר' בנימין לוריא ה' ישמרהו ויחזקהו הלאה להפנות ולהמצות בכל התורה ובפרט של מרן הראשלצים שאגב הראשל בעצמו כותב רשלצ (בהסכמה לס' האחרון של הרב ראובן מיארה) וכן בנזר כהן כך כתוב
כתבת לפלפולאכתבתי לך בעניין הגלידה, וחד נידון הוא (לסברא שכתבתי שם).
אין לי 'כח' לאסור כל זמן שלא למדתי את הסוגיא היטב (ואולי גם כל זמן שלא הגעתי להוראה).כמו שר' בנימין צידד לאסור או אסר
ח"ו לחלוקכתבת לפלפולא
אך אני מבין שאם יהיה אולם שיסלקו את השלחן אתה כן תברך שהכל על המים
? ולא התכוונת לחלוק ולומר סבל נגד הרב עובדיה
ולא לומר כמו הלכב שמפה ח"פ לא חשיב סילוק שלחן
עכ"פ לא מצינו חילוק כזה בספרים בין עקירת שלחן בכוונה לבין שנעשתה ללא כוונה ואם מצאנו אשמח שתראה לי אתה או ר' בנימין ובינתים הלכה כראשל שמברך על סילוק שלחן
אלא מה כתב בעלון שם שלגבי ברכה אחרונה נהגו לא לברך ולסמוך על ברכת המזון
אך זה לימוד זכות למה העולם לא מברך נפשות לאחר סילוק המפה על הפירות
ומזה גם רואים שעדין יש קשר מעט לסעודה ואף אם יאכל אחר השקיעה ודאי אם לא מותר יהיה לו לימוד זכות לא כמו שר' בנימין צידד לאסור או אסר
לגבי שתיה אני לא מבין דבריו כי הראשל אמר להדיא שכן מברך כמו שאמר בלוין שהבאתי מבית מרןמתוך המדור של הרב ירון אשכנזי בעלון הידברות, פרשת משפטים תשפ"ד:
הצג קובץ מצורף 17435
הראשל שאמר לברך שהכל על שתיה הביא דוג' של חתונותהוא הביא מקור מהאור לציון ח"ב עמ' ק"ד. וכך נכתב שם:
הצג קובץ מצורף 17442