פסקים והלכות 7 לפרשת עקב

[סופר אליהו]

פסקים והלכות 7 לפרשת עקב

 

[סופר אליהו]

פסקים והלכות 8 פרשת ראה

 

[לב העולם אתה]

מה שכתב שיש להחמיר לא לשבת ע"י אביו.
לענד הוא חומרא יתרה ועירעור בחינם על מנהג ישראל קדושים !!!
 ואין אלו אלא דברי נביאות , ואין להם שחר כלל.

 

[השם אנחנו אוהבים אותך!!!]

יש גם מי שרוצה אפשרות לקבל במייל

 

[סופר אליהו]

מה שכתב שיש להחמיר לא לשבת ע"י אביו.
לענד הוא חומרא יתרה ועירעור בחינם על מנהג ישראל קדושים !!!
 ואין אלו אלא דברי נביאות , ואין להם שחר כלל.

בב''י בבדק הבית מחמיר בכל עניין

 

[השם אנחנו אוהבים אותך!!!]

תשאל את המחבר

 

[לב העולם אתה]

בב''י בבדק הבית מחמיר בכל עניין

אמנם בשוע לא הזכיר מזה. וכן לא הובא בשום פוסקים.

 

[סופר אליהו]

אמנם בשוע לא הזכיר מזה. וכן לא הובא בשום פוסקים.

שוב ידידי הגאון רבי יוסף אביטבול שליט''א חזר בו והשיב בזה תשובה לשואל אחר מצורף בזה

 

[לב העולם אתה]

העיקר שהנוסח השתנה והתרכך. ולא יהא בזה הוצאת לעז על ישראל קדושים חס וחלילה.
וחשוב להדגיש שעדין הדברים ממידת חסידות גדולה. שהרי גם הרב באח מעולם לא דיבר בכהג שיושב האבא בראש ואז ניכר החשיבות. וזה פשוט לכל מעיין. ואכמל כרגע

 

[יוסף דהן]

מתוך ידי כהן אסיפת הורים

ישיבה בסמוך לאביו​

כתב מרן הבית יוסף בבדק הבית (סי' רמ) בשם הארחות חיים "אין לבן לישב סמוך לאביו ממש"[1], ויש אומרים שכל זה דוקא כשהוא במסיבה שיש שם אורחים, וכגון בחתונות וכדו', אבל כשהוא בביתו ומיסב על שלחנו עם בני ביתו, אין קפידא בזה אם ישב הבן סמוך לאביו[2]. ולמעשה כתבו פוסקי זמנינו שאין נזהרים בזה כלל ועיקר, וכמה טעמים בדבר[3], וכן פשט המנהג שהבן יושב ליד אביו, אפילו כשיש שם אורחים, ובפרט אם האב מבקש מבנו שישב לידו ויש לו בזה שמחה ועונג, דחייב לשמוע לאביו לשבת לידו גם במסיבות וחתונות[4].

ופשוט שאם היה הבן יושב בסעודה שיש בה אורחים, ובא אביו לישב לצדו, אין לבן לשנות את מקומו[5].

הנ"ל בבית הכנסת ובנסיעה​

מותר לבן לשבת ליד אביו בבית הכנסת או כשהם נוסעים ברכבת או במכונית או במטוס וכדו'[6].

ישיבה במקום אביו בבית הכנסת​

כבר נתבאר לעיל שאסור לשבת על מקומו הקבוע של אביו בבית הכנסת, אך יש אומרים שכל זה כאשר המקום נקבע על פי כבודו ומעמדו של אביו, אבל אם המקום שבבית הכנסת נרכש על ידי אביו בדמים, מותר לבן לשבת במקום אביו[7]. ויש שמחמירים בזה בכל אופן, כל שהוא מקום הקבוע לאביו[8].

הנ"ל כשיש לאביו מקום רק לתפילה אחת​

אם יש לאביו מקום קבוע בבית הכנסת ומתפלל שם רק תפילת שחרית, אסור לבנו לשבת שם בתפילת מנחה או בתפילת ערבית, אף על פי שאביו לא בא למנחה או לערבית כלל, משום שזה מיקרי מקום אביו. וכן בית הכנסת שיש בו שני מנינים, ובמנין הראשון יש מקום קבוע לאביו, ובמנין השני אותו מקום קבוע לאדם אחר, אפילו הכי מיקרי מקום קבוע לאביו ואסור לישב על מקומו.

וכן בימים הנוראים שאין מקומות פנויים בבית הכנסת, ואביו משמש כשליח צבור ומקומו התפנה, אין לבן לשבת במקומו[9].

---

[1] והביא ראיה, כמ"ש בשמואל (א כ) 'ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד'. ופי' רש"י שבכל יום היה דוד יושב בין שאול ליוהונתן כיון שאין דרך הבן להיות מיסב לצד אביו, ועכשיו שדוד לא בא לסעודה, לא היסב יהונתן עד שישב אבנר מצד שאול, ואח"כ ישב יהונתן בצד אבנר. ועיין בדעת תורה (סי' רמ) שבגמרא עירובין (נד ע"ב) מוכח שדוקא בימין האב יש חשש.
[2] בן איש חי (פר' שופטים אות כ).
[3] הרב בית לחם יהודה (סי' רמ) הביא דברי בדק הבית הנ"ל וסיים, ועכשיו לא שכיח לעשות כן. והובאו דבריו בגדולות אלישע (שם אות ה).
גם ערוך השלחן (סי' רמ ס"ק י) העיר שבשו"ע לא הביא דין זה וגם מימינו לא שמענו כן, וכל האחרונים השמיטו דין זה, ש"מ שלא חששו לכך, וה"ט משום דכבוד מלכות שאני, ואין למדים משם, וגם אין המנהג כן, ובתוספתא פ"ז דסנהדרין יש סתירה לדין זה. ע"ש. עכ"ד. וראה בהליכות עולם (ח"ח עמ' קמד) מה שקצת העיר ע"ז.
ועוד טעם כתב בספר יפה ללב (ח"ג סי' רמ ס"ק ה) דהיינו דוקא בזמנם שדרכם היה לאכול כשהם מסובים על המטות, ודוד היה מיסב בין יהונתן לשאול, וכשנפקד מקומו שנעדר משם לא היסב יהונתן במקומו עד שהיסב אבנר מצד שאול, ויהונתן מצד אבנר, אבל בזה"ז שאין דרך להסב, נראה שאין שום איסור לבן שישב אצל אביו, וכמו שפשוט המנהג בין בבהכ"נ ובין בשלחן שהבן יושב אצל אביו. ע"כ.
וכן הורו בנ"ד הגרב"צ אבא שאול זצ"ל הו"ד מורא הורים וכבודם (פרק ב סעי' כא) והגרי"ש אלישיב זצ"ל הו"ד באשרי האיש (יו"ד ח"א עמ' רצד) שהעיקר כדברי הערוך השולחן, אלא שהוסיף הגרי"ש שהרוצה להחמיר כדעת הב"י יחמיר.
[4] ילקוט יוסף כיבוד אב ואם (פרק ה סעי' ט).
[5] ילקוט יוסף כיבוד אב ואם (פרק ה סעי' י) דמסתמא האב מוחל.
[6] שו"ת בנין עולם (יו"ד סי' מז) ואין זה דומה למקום ישיבתו בסוד ועצה, ששם כל אחד יושב לפי כבודו ומעלתו. וכן עמא דבר. ילקוט יוסף כיבוד אב ואם (פרק ה סעי' ט). כיבוד הורים (פרק ט הערה יד).
[7] שו"ת בנין עולם (יו"ד סי' מז).
[8] ילקוט יוסף כיבוד אב ואם (פרק ה סעי' יד) כדמשמע מדברי מרן בשו"ע (סי' רמ סעי' ב) שכתב 'במקום המיוחד לו להתפלל', ומשמע דכל שאותו מקום מיוחד לאביו, אסור לבן לשבת שם, ואין חילוק בזה בין אם קנה את אותו מקום בדמים, או מכח מעמדו. וכן בערוך השלחן (סי' רמ סעי' ט) כתב שמקום המיוחד לאביו לישב בחנותו, אסור לבן לישב שם. ומשמע דלאו דוקא מקום המיוחד לכבוד וחשיבות, אלא כל שהוא מקום קבוע של אביו, אסור לבן לישב שם.
[9] הגרי"ש אלישיב זצ"ל הו"ד באשרי האיש (יו"ד ח"א עמ' רצג). שו"ת רבבות אפרים (ח"ב סי' מח אות נח). ילקוט יוסף כיבוד אב ואם (פרק ה סעי' יט כ).

 

[לב העולם אתה]

ישר כח על הדברים.
ומכאן תמייה למה שכתב הנ"ל להחמיר בסכינא חריפא נגד המנהג הפשוט בעם ישראל. והדר הוא לכל חסידיו.
וכמו שהאיר את עיינו מור זצוקל בספרו הנפלא הליכות עולם חח עמוד קמד. שכן המנהג.

 

[בנימין לוריא]

מתוך עלון "משכן שילה" ראה תשפ"ג.

 

[בנימין לוריא]