יוסף דהן
Well-known member
פרשת צו שנה ראשונה
הלכות פסחהאם מותר לבדוק לאור נר אבוקה[1]?
בן איש חי: לא.מרן הרב עובדיה: לאhttps://forum.moreshet-maran.com/#_edn1.
מי שיש לו זמן לימוד תורה קבוע בכל ערב האם יבדוק קודם חמץ ורק לאחר מכן ילמד את השיעור הקבוע?
בן איש חי: לא מצאנו דעתו בזה.מרן הרב עובדיה: לא, אא''כ ברור שלאחר הבדיקה יחזור לשיעור[ii].
אם בני הבית משתתפים ביחד עם בעל הבית בבדיקת חמץ האם רשאי כל אחד לברך לעצמו?
בן איש חי: לא (ויברך בעל הבית לבדו והם יצאו ידי חובה). לא מצאנו דעתו בזה.מרן הרב עובדיה: לא (ויברך בעל הבית לבדו והם ישמעו ממנו ויצאו ידי חובה[2]).
האם קיים מנהג בסוף הניקיונות בערב פסח להחביא עשרה פתיתים של חמץ ולחפש אחריהם?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן (וטוב שסך כל הפתיתים יגיעו לכזית[3] אבל כל אחת מהם תהיה פחות מכך[4]).
האם צריך בסוף האכילה בערב פסח לנקות שיניו בקיסם?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן, ובפרט מי שיש לו נקבים בשיניו ויש חשש שמא נכנסו שם פירורי חמץ[5].
האם נדרש במכירת החמץ למכור גם את הכלים שמונח בהם החמץ?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: לא (שאם ימכרם לגוי יצטרך להטביל את הכלים שנית אך ללא ברכה).
האם מועילה ליבון של כלי נחושת בבדיל מהותך ולאחר מכן הגעלת הכלי להכשירו לפסח?
בן איש חי: לא.מרן הרב עובדיה: כן.
האם רשאי להשהות הכלי בתוך מי ההגעלה?
בן איש חי: לא.מרן הרב עובדיה: רק אם משהה טרם זמן איסור חמץ רשאי[6].
האם נדרש לעשות לכלי זכוכית עירוי כשמתשמש בהם בצונן?
בן איש חי: כן[7].מרן הרב עובדיה: לא, אלא די להם בשטיפה בעלמא[8].
האם נדרש ללוש את המצות במים שלנו לילה שלם קודם הלישה?
בן איש חי: כן[9].מרן הרב עובדיה: כן.
האם שיעור הקמח החייב בהפרשת חלה הוא חמש מאות ועשרים דרהם (כ- 1560 גרם)?
בן איש חי: לא, השיעור הוא תשע"ז דרהם (777): כ 2.5 ק"ג).מרן הרב עובדיה: כן[iii].
האם ניתן לברך על הפרשת חלה "להפריש חלה תרומה"?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: יש אומרים שמברך להפריש חלה, ויש אומרים שמברך להפריש תרומה, ויש אומרים שמברך להפריש חלה תרומה, ולכל אחת מהנוסחאות הנזכרות יש לו על מה שיסמוך. ומנהגינו לומר להפריש חלה תרומה[iv].
אם מצא חיטה חיה שאינה מבוקעת בתוך המצה האם מותר ליטול כדי נטילת מקומה מן המצה ושאר המצה תהיה מותרת?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן.
אם היה בסעודת מצוה ואכל בערב הפס ימשיך לצום תענית בכורות?
בן איש חי: כן[10].מרן הרב עובדיה: לא.
דיני ערב פסח
האם מותר לאכול מצה בליל ערב פסח (כלומר הלילה שלפני פס?
בן איש חי: לא.מרן הרב עובדיה: כן[11].
האם נדרשת זהירות יתירה בבדיקת המרור והכרפס ואו חזרת מתולעים?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן.
האם נדרש לשתות רביעית[v] יין של ארבע כוסות תוך כדי שיעור של רביעית?
בן איש חי: כן[12].מרן הרב עובדיה: כן ובדיעבד אם שתה תוך כדי שיעור אכילת פרס יצא.
האם קיים מנהג לאכול ביצה שלוקה אחר הקידוש בליל פסח?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן (ויש לברך בורא נפשות רבות לאחר האכילה[13]).
האם מותר לצלות את הזרוע שמניח בקערת הסדר בליל פסח אם שכח לצלות מבעוד יום?
בן איש חי: כן (אף שאין כוונתו לאוכלו ביו''ט).מרן הרב עובדיה: כן (בתנאי שכוונתו לאוכלו ביו''ט למחרת)[14].
האם צריך לברך "בורא נפשות רבות" אם אכל בטעות כזית כרפס?
בן איש חי: לא[15].מרן הרב עובדיה: לא[16].
האם צריך להכניס את שני הכזיתות של המצה בבת אחת בפיו בכדי שיאכלם בבת אחת?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: לא (ובלבד שלא ישהה מתחילת האכילה ועד סופה יותר מכדי אכילת פרס).
האם קיימת מצוה מן המובחר לאכול שני כזיתים מן האפיקומן?
בן איש חי: כן, זכר לקורבן הפסח ולמצה הנאכלת עמו.מרן הרב עובדיה: כן. ומספיק לאכול כזית אחד.
האם נוהגים לומר את כל פסוקי קריאת שמע למרות שהרמ"א אומר לקרוא רק פרשת שמע משום שזה ליל שימורים?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן[17].
מי שמחמיר שלאכול אורז בפסח בעצמו האם יכול לבשל אורז ליהודי שאוכל אורז בפסח?
בן איש חי: לא[18].מרן הרב עובדיה: כן.
האם מותר לשתות חלב בפסח מבהמה של גוי (החשש הוא שמא האכילה חמץ)?
בן איש חי: לא.מרן הרב עובדיה: כן[19].
האם כשחל ערב פסח ביום שבת צריכים הבכורים להתענות ביום חמישי?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: המנהג להקדים את התענית ליום ה' ומ''מ המיקל שלא להתענות במקום צורך יש לו ע''מ לסמוך[20].
האם יש נוהגים שלאכול ביצים בערב פסח בגלל שבליל פסח אוכלים ביצה זכר לקורבן חגיגה?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: אף שחלק נהגו כן, אין למנהג זה יסוד על פי ההלכה ורשאים לבטלו אף בלא התרת נדרים.
האם שיוצא ערב פסח בשבת נכון יותר לעשות סעודה שלישית במצה מטוגנת או מבושלת?
בן איש חי: לא (ויעשנה בפירות ועדיף בפרות שמברך עליהם מעין שלוש).מרן הרב עובדיה: כן[21].
האם מותר להקדים ולערוך את השולחן של ליל הסדר בזמן בין השמשות של מוצאי שבת?
בן איש חי: לא.הרב עובד בן איש חי: כן.
יה: לא, ואם יש צורך גדול להכין כשלון וכליו קודם צאת הכוכבים כגון שהמקום רחב ידים ובני הבית מרובים יכולים להקל בבין השמשות דמוצאי שבת.
האם יצא ידי חובה אם עשה עירוב תבשילין בערב שבת שהוא יום טוב בכזית תבשיל?
בן איש חי: לא (צריך לערב בפת של 59 גרם ו36 תבשיל).מרן הרב עובדיה: די בכזית לכתחילה.
האם רשאי בעל הבית לברך על העירוב כאשר שלוחו אומר "בדין עירובא יהא שרי לנא.."
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן[22].
האם לכתחילה נדרש לבשל ביום טוב לצורך סעודת שבת בעוד היום גדול?
בן איש חי: כן.מרן הרב עובדיה: כן יש להשתדל, (אך אם נתעכב מפני איזה אונס מעיקר הדין רשאי לבשל עד השקיעה).
[1] וכתב בכה''ח (תלג כא) שכל שאורו גדול ושלהבתו גדולה קרי אבוקה בן משאוה בין מעצים.
[2] ואם לא עמדו אצלו בשעת ברכה אינם רשאים לברך בעצמם, לפיכך אין ראוי שיבדקו, שנמצאים עושים המצוה בלא ברכה (חזו''ע פסח עמ' מח).
[3] חזו''ע (עמ' לו).
[4] כדי שאם לא ימצא אחת מהם יוכל לסמוך על הביטול שעושה.
[5] ומ''מ בדיעבד אין לחוש אם לא עשה כן שבודאי נפגם ונסרח טעם השאריות שבין השינים אחר שעבר כמה שעות.
[6] ויש נוהגים להחמיר שלא להגעיל כלי בן יומו אפי' קודם זמן איסור חמץ.
[7] וכן כ' בשו''ת רב פעלים ח''ג חאו''ח (סי' כט). שהמנהג בבגדד להצריכם עירוי ג' ימים.
[8] ואף כלי זכוכית הנקראים פיירקס ודורלקס שמבשלים בהם די להם בשטיפה והדחה בלבד ונכון להדיחם שלוש פעמים.
[9] בין למצת מצוה ובין לשאר מצות (פ' צו סעי' יח). עוד כתב שם שאם מוכרח בערב פסח מחמת הריבוי ללוש קודם עלות השחר, רשאי בתנאי שישאבם בבין השמשות של ליל י''ג אבל אם שאבם בבין השמשות של ליל י''ד אין ללוש בם.
[10] כתב בס' בן איש חי וקיים (עמ' קלו): יג עיין רב פעלים ח"ד תשובה לה שמותר לאכול רק בסעודת מצוה אבל אח"כ אסור להם להמשיך לאכול בביתם דלא פקע מהם התענית ועיין בספר אדרת יעקב על הבא"ח והמ"ב סימן תע עמוד נו שרצה לחלק שזה הוראה דוקא למקומם, וצ"ב.
[11] ולקטן שאינו מבין בסיפור יציאת מצרים מותר אף בערב פסח להאכילו מצה.
[12] ואף אם הפסיק כמה פעמים בשתיתו יצא י''ח כל שלא ישהה מתחילת השתיה עד סופה כדי שתיית רביעית.
[13] וע''ע בשו''ת הראשון לציון (ח''ב סי' עג) שהרחיב בזה.
[14] ועיין בשו''ת יחוה דעת ח''ז (סי' עח) שכתב שמנהג זה של הבאת דוקא זרוע לקערת ליל הסדר אינו מן הדין ולכן כשיש חשש בכשרות הזרוע או אם המחירים מופקעים, אפשר לקחת כל בשר בהמה ואפשר גם בכנף של עוףייי.
[15] עוד יוסף חי צו אות יז. וחזר בו מהבא''ח שכתב לברך נפשות.
[16] וראה בשו"ת הראשון לציון (שם). החילוק בין כרפס לביצה.
[17] בפרט אם התפלל ערבית מוקדם שאז מדינא חייב לחזור על קריאת שמע של ערב כדי לצאת ידי חובתו.
[18] ואע''פ שבעל הבית נוהג היתר, כתב הבא''ח להחמיר.
[19] cראה בחזו''ע פסח (עמ' קטו) שבריוח הקל בזה.
[20] ובכל אופן רשאים להשתתף בסעודת מצוה לפטור עצמם ואם מתענה בשביל בנו הקטן א''צ בשנה זו לצום.
[21] ואם לא יכול יעשנה במצה עשירה מעט יותר מכביצה ויברך מזונות ועל המחיה, או תבשיל אחר כבשר ודגים.
[22] ומצוה אף לעשות כן לזכות אחרים.
https://forum.moreshet-maran.com/#_ednref1 ואף בדיעבד אם בדק בו צריך לחזור ולבדוק בנר הכשר לבדיקה אך ללא ברכה.
וז''ל שם בחזו''ע (עמ' מב – מד) ובשו''ת יביע אומר (ח''א סי' נב) ובשו''ת יחו''ד (ח''ב סי' נט) ובהליכות עולם (ח''א עמ' ערב והלאה, וכ''כ בילקו''י פסח כרך א עמ' שב): אבל שיעור הנאמר ברבים בכל יום בערב, אפשר לקיימו גם בליל י"ד קודם הבדיקה, אף על פי שנמשך שעה או יותר, משום שהרבים מזכירים זה את זה ואין לחוש שישכחו לבדוק כשילכו לבתיהם. ומכל מקום טוב שעם סיום השיעור, יכריז ויזכיר השמש שהמשתתפים בשיעור ילכו לבדוק החמץ. אלא שגם ברבים לא התירו אלא פסקי הלכות, או דף יומי, או שיעור משניות, בלי פלפול, כנהוג בזה לבעלי בתים, אבל פלפול לא, שמא ימשכו אחרי הפלפול, וישכחו לבדוק. ואם יודעים בבירור שאין חשש ביטול תורה, וכולם חוזרים אחר הבדיקה, עדיף טפי להקדים הבדיקה. ע''כ לשונו. אמנם בשו''ת יבי''א חי''א (סי' עד אות ה) כתב לענין דין הדלקת נרות חנוכה בלשון שונה מעט: אם נראה למגיד השיעור שרוב ככל יחידי הקהל יחזרו לשיעור לאחר שידליקו נרות חנוכה בביתם וכו'
[iii] ובס' השיעור השבועי ח''ב (תשע''ו פ' צו הערה ה) כתב שמ1404 גרם יפריש בלי ברכה, ואם יש 1560 גרם יפריש בברכה. אך דעת הגאון הרב שמעון ללוש שליט''א להורות שרק מ1660 גרם יברך ופחות מכך יפריש בלא ברכה. וזו לשון הרה''ג ללוש שליט''א בענין זה של שיעור הכזית כך: ב"השלום וברכה, בשנת תשע"ו עדין לא עסקנו בנושא כלל וממילא עדין לא דיברנו בזה עם מרן שליט"א,ולכן בודאי דברי מרן שליט"א באותה שנה אינם משנה אחרונה, מאידך היו כמה פעמים שמרן שליט"א אמר לי באופן אישי שאמנם הוא יותר משוכנע שצריך להיות 3.2, אלא שאינו מחליט בזה את ההלכה, וחושש לשנות ממה שהכריע מרן זצ"ל ושינה בספריו, לכן לכל היותר הוא יסכים לחוש לזה לחומרא.הוא גם הוסיף לי באחת הפעמים שאני אמנם יורה כפי שיצא לי, אבל הוא לא מעדיף להורות כך אחרת ממה שכתב מרן זצ"ל בספריו, אולם למעשה גם אנכי הקטן לא מסוגל להורות אחרת כל עוד שמרן שליט"א לא יסמוך ידיו על הוראה זו להלכה ולמעשה, ולכן גם אנכי הקטן הנני מורה ובא כדרך שהורה מרן שליט"א במוצש"ק פרשת ויצא, שהיות ודברי הגרא"ח נאה זצ"ל נראים יותר, נכון לחוש לדבריו לחומרא, ולפ"ז אני מורה בשיעורים, שלכתחילה לא יכנס לשיעור שבין 3 גרם ל3.2 גרם, ואם נכנס, כגון שאכל בין 27 גרם ל30, לא יברך ברכה אחרונה, אלא יחוש לחומרא, וכן אם אכל בין 216 גרם ל230 גרם לא יברך בהמ"ז אלא על המחיה, לחוש לחומרא לברכה לבטלה, וכן בפדיון הבן לשער ליתן שווי של כמאה גרם כסף טהור ולא פחות, וכן בהפרשת חלה בין 1560 ל1660 גרם קמח להפריש בלא ברכה, וביותר מזה בברכה.אלם הא ודאי שאינני חושש כלל וכלל לשיעור הקטן 2.83, שזה שיעור שיסודו באנשי מחקר שמיאנו וזלזלו להדיא במסורת רבותינו כשמונה מאות שנה דור אחר דור להסתמך על הדרהם, והם טענו שכ"ז היה טעות חלילה, לפי שלטענתם הדרהם היה משתנה מדור לדור ואף באותו דור עצמו ממטבע למטבע ולא היה מעולם ניתן להסתמך עליו, רק לשיטתם יש לסמוך על משקל הדינר מימי הגאונים שמשקלו היה יציב 4.25 גרם לדעתם, ולהוריד ממנו שליש ע"מ להגיע למשקל דרהם אחד, שזה עולה למשקל 2.83, רחמנא לצלן מהאי דעתא כלפי ענקי הדורות, וכבר מחו לטענה עדינה מזו מאה עוכלי בעוכלא הרב ישכיל עבדי, הגרא"ח נאה, ומרן רבנו הגדול, זכר צדיקים לברכה, כמבואר בשו"ת יחו"ד ח"ד, וק"ו ב"ב של ק"ו אילו היו רואים ושומעים טענתם הנלוזה של אנשי המחקר, שהיו דוחים ומוקיעים דבריהם ודרכם בנזיפה. וכבר השבתי על כל דבריהם בהרחבה במכתב למרן שליט"א שנדפס בקובץ ב"י, וביותר במו"מ עם הרב מרגולין שניתן לקבלו ולעיין בו ולהיווכח. דעת מרן זצ"ל שלא לחוש לשיעור הקטן כלל ועיקר!!! ולהוי ידוע שמה שהיה נראה כאילו התחדש משהו אחר פטירת מרן זצ"ל שבסיבתו הגיעו למשקל 2.83, ושכאילו אילו מרן זצ"ל היה יודע מזה היה מסיק כעת 2.83 גרם לפי דרכו ששינה על פיהם לשלוש גרם, הנה כל זה ודאי אינו נכון בעליל, שהרי לא נתחדש כלום, ודבריהם היו כתובים מאז ומעולם בקונטרס רביעית הלוג שהיה לפני מרן זצ"ל, (וצירפתיו כאן לפני המעיין), שאליו ציין בספריו מאור ישראל והליכות עולם ועוד, ולא נסתר ממנו מאומה, אלא שלא קיבל בשום אופן שיטתם והגיגיהם שסברו שלא לסמוך על הדרהם, אלא כן דעתו לסמוך על הדרהם, אלא שקיבל את הנתונים בדבריהם שהדרהם בזמן הרמב"ם היה לכל היותר 3 גרם, ולפ"ז שינה לשלוש גרם, אבל את המהלך שלהם שלא לסמוך על הדרהם אלא על הדינר, ולכן להגיע ל2.83, ראה נכוחה בדבריהם ולא קיבל כלל ועיקר. ואדרבא דחה שיטה זו מכל וכל והוכיח באותו ומופתים שמשקל הדרהם הוא הבר סמכא העיקרי ועליו יש לסמוך כראי מוצק. ושוב כתב אלי הגרש"ז רווח שליט"א (בתאריך י"ח תמוז תשפ"ב) בזה"ל: אולם חשוב שכבודו ידע שאני שאלתי להדיא את מרן [והבאתי כך בספרי תבואת השדה במהדורה ראשונה שכתבתי עובר לעשייתו לפי בקשתו], האם בפחות להפריש ללא ברכה והשיב לי שלא! אבל במהדורה החדשה של הספר כתבתי להחמיר ללא ברכה, מחמת משקלי הנפח של הקמחים השונים כפי שבדקתי אצלינו במעבדה כל קמח ונפחו, שזה העיקר להלכה הקובע כשיש לי וודאות נפח שונה, וכמבואר שם. עכ"פ ביחס למשקל הדרהם, כשנאמר לו (למרן זצ"ל) שכך נבדק וכך נמצא ולכל היותר 3, חשש רק לזה ולא לפחות מזה. ולא רצה שיפרישו אפילו ללא ברכה. עכ"ל.ואתה דע לך... ולכן לענ"ד אין כל ענין לחוש למשקל הקטן 2.83 ואפילו לא לחומרא, לפי שהוא קולא וזלזול נורא בכל רבותינו דור אחר דור שסמכו על הדרהם, אלא יש להחמיר שלא להתחשב בו כלל ועיקר, ובזה להינצל מזלזול בדברי רבותינו, וגם לחזק אצלנו אמונת חכמים כראי מוצק ותו לא מידי.
[iv] אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס"ה, (עמוד תרעא). חזון עובדיה פסח (תשס"ג עמוד קעח). וכתב לי בזה הרה''ג ר' שמעון ללוש שליט''א:. לגבי נוסח ברכת הפרשת חלה, אין כאן סתירה, רק שבהליכות עולם דיבר מצד הדין, שכל נוסח מאלו י"ל ע"מ שיסמוך, ואילו באוצר דינים מצד הדין וגם מצד המנהג שנתפשט למעשה, שמברכים להפריש חלה תרומה.
[v] כך ראוי לשתות לכתחילה רביעית שלימה, אך אם שתה רוב רביעית (41 גרם). יצא. וכשהכוס גדולה ישתדל לשתות את רוב הכוס. ובכוס הראשונה מהארבע כוסות ישתדל יותר לשתות רביעית כדי שתחשב לו כסעודה סמוך לקידוש. אך אין זה מעכב משום כי סיפור יציאת מצרים לא נחשב הפסק כי הוא לצורך הסעודה (חזו''ע פסח טז - יז).
