פרשת ראה - בנים אתם לה'

[מרפסן איגרי]

בנים אתם לה'​

איתא בגמרא קידושין דף לו - בנים אתם לה' אלהיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה. רבי מאיר אומר בין כך ובין כך אתם קרוים בנים, שנאמר (ירמיה ד, כב) בנים סכלים המה, ואומר (דברים לב, כ) בנים לא אמון בם, ואומר (ישעיהו א, ד) זרע מרעים בנים משחיתים, ואומר (הושע ב, א) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. מאי ואומר (מדוע הביא ר' מאיר ארבעה פסוקים)? וכי תימא, סכלי (שיש להם שטות) הוא דמקרי בני, כי לית בהו הימנותייהו (רשעים) לא מיקרו בני, ת"ש, ואומר: בנים לא אמון בם. וכי תימא, כי לית בהו הימנותא הוא דמיקרו בנים, כי פלחו לעבודת כוכבים לא מיקרו בנים, ת"ש, ואומר: זרע מרעים בנים משחיתים (מלשון פן תשחיתון ועשיתם פסל). וכ"ת, בנים משחיתים הוא דמיקרו, בני מעלייא לא מיקרו, ת"ש, ואומר: והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי. עד כאן דברי הגמרא.

ביאר המהר"ל בספר נצח ישראל (פרק יא) וזה לשונו -
ובארו בזה כי לדעת רבי יהודה כיון שבשם "בנים" הצירוף היותר (הקשר של עם ישראל לה') שיש לישראל אל אביהם שבשמים, אם אין עושים מעשה בנים אין ראויים הם לשם הזה, שכבר בטל השם הנכבד הזה.
ולדעת רבי מאיר אינו כך, כי שם "בן" נאמר על שהוא יתברך אב ועִלה (סיבה ומסובב, וכן הפירוש בהמשך) לישראל, ואם ישראל סרו ופרשו מן אביהם - זהו מצד העִלול עצמו, אבל מה שהוא יתברך עלה להם - לדבר זה אין הסרה כלל, כי אין ההסרה שלהם רק מצד העלול עצמו, ולא מצד העלה. לכך בכל ענין נקראו בנים. ע"כ.

עוד הוסיף המהר"ל להאריך ביסוד זה, וכתב שכל בחירת הקב"ה באבות אינו מצד צדקתם אלא מצד זרעם, עם ישראל. ואף אם יגרע דביקות עם ישראל בה' מכל מקום עצם הדביקות הכללי עומד ולא תשתנה לעולם.

וכך פירש המהר"ל קושית הראשונים על הציווי של 'לך לך מארצך' וכו' מדוע לא הקדימה התורה צדקת אברהם אבינו ע"ה כמו שמצינו בנח שהקדים לומר צדקת נח.

לזה ביאר המהר"ל, שאצל נח ה' בחר בו בחירה פרטית בגלל צדקו. אך באברהם הוא בחירה כללית בזרעו באומה הישראלית. ולכן לא הזכיר את צדקת אברהם, שאם כן היה משמע בשביל צדקתו בחר בו והיתה האהבה תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה.
והוסיף, שה' לא כתב את מעשיו הטובים של אברהם קודם בחירתו, להורות שאין לומר שה' יתברך בחר באברהם ובזרעו אחריו בשביל מעשיהם, רק אם עושים מעשים טובים יקראו בניו, אך אם אינם עושים רצונו של מקום ה' ימאס בהם. דבר זה אינו, רק שה' בחר בעם ישראל מצד עצמם. ועם ישראל ישארו בניו גם אם ישחיתו מעשיהם.

שמעתי מפי המגיד מישרים הרב יוסף יצחק ג'קובסון שליט"א מעשה ברב אחד שנשאל מיהודי מתבולל בתפוצות, שסיפר לו שאינו מקיים שום דבר ממצוות התורה, אף לא כיפור ולא כשרות ואף חי עם גויה רח"ל.
שאלו האם יש איזה טקס או נוסח תפילה שיש לומר כדי לצאת מהיהדות, שהרי בין כה וכה אינו משתייך כלל לעם ישראל?
ענה הרב ואמר לו, שאין שום דרך ושום אפשרות בעולם לא להיות יהודי!
גם אם אמור יאמר שאינו מאמין בכלום, כופר הוא בעיקר, גם אם יבגוד בעם היהודי וילך לעבוד אלהות אחרת. לנצח ישאר יהודי ולא יוכל להפסיק את קשר הקיימא הזה לעד.
והסביר לו הרב הדברים ע"פ המהר"ל הנ"ל.

אשרינו שזיכה אותנו השי"ת בדור יתום זה להכיר את בורא עולם ולעבוד אותו ברצון.
שתמיד נזכה לילך בדרך ה' בשמחה ובאהבה לה' ולתורה בכל הדורות!