יוסף דהן
Well-known member
מי שיש לו בהקדם הגהות או הוספות ותיקוני לשון וכדו' על מה שכתבתי יכול לציינם כדי שתהיה תועלת לרבים.
למשל אשמח לדעת מה המקור ואם בכלל נכון למה שר' חיים שמולאביץ אמר איפה כתוב ששאל זאת
בפרשה מספרת לנו התורה על חלומו של יעקב.
שמעתי שאלה חזקה בשמו של הגאון רבי חיים שמואלבי'ץ זצוק''ל, מה מעלתו של שלמה המלך כמו שמסופר בנביא על כך שביקש חכמה משאר דברים, הרי גם היום כך נמצא רבים מהלומדים שכאשר ישאלום מה מעדיפים עושר או חכמה יבחרו באפשרות השניה? והרי בכך שנשארים בכולל ולא הולכים לעבוד כדי להרויח יותר, אין לך הוכחה גדולה מזו.
והתשובה – ששלמה המלך ביקש את החכמה בחלום, גם אז בשיא הכנות והשאיפה היתה עזה אהבתו לתורה ולחכמה.
והנה ניתן לרמוז זאת במה שחלם יעקב "סולם ראשו ארצה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו". ועפ''י הסוד יעקב הוא מידת תפארת וכנגד עמוד התורה.
ובפסוק ניתן לרמוז חלק מהתנאים הנדרשים כדי לגדול בה:
1. אף בחלום לראות את השמים – והיינו לשאוף לתורה (ידיעתה והבנתה) כמו שהיה אצל שלמה המלך ע''ה.
2. מלאכי אלקים עולים ויורדים בו – יש ללומד לזכור שבלימוד יש עליות וירידות, ואין לו להתרגש כלל אלא כך הדרך ובתחילה קשה מכאן ואילך יערב לכם (רשי בתחילת פרשת יתרו בשם המדרש). צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה. לכן כדאי שתהיה מוכנות מראש לדבר למסור נפש לתורה וללמוד בין בחשק ובין בלי חשק עכ''פ בתחילת הלימוד ואז יבא החשק כידוע ללומדי חן (''על דרך כי לוית חן הם לראשך'').
3. מלאכי אלקים – מכל מלה של תורה נבראים המון מלאכים דתנן (אבות פ''ד) כל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד ובמסכת פאה (פ''א, מ''א) ''ות''ת כנגד כולם'' והגר''א מסביר שם שכל מלה היא שקולה כנגד כל התורה. נמצא שעל ידי דיבור מלה אחת של תורה הקדושה בורא 613 מלאכים(!).
4. סלם מוצב ארצה – אף על פי שאל לו לאדם להרבות בעניני החומר יותר מהנדרש, אך מה שנדרש חובה ואף מצוה, ועל ידי שישן ואוכל טוב זוכה ללמוד טוב. וזהו – וראשו מגיע השמימה – שלימודו איכותי וטוב אך בתנאי שהסלם מוצב ארצה, שומר על בריאותו כמ''ש הרמב''ם (פ''ד מהל' דעות) אי אפשר שיבין האדם דבר מתורת ה' בהיותו חולה. וכן באבות תנן (פ''ו מ''ו) התורה נקנית וכו' במיעוט שינה, תענוג שיחה וכל זה שלא תיטרף דעתו.
5. סלם גימ' צום קול ממון:
א. צום – להתענות כדי להבין. ואף שהיום רצוי להמנע. מכל מקום יוכל לעשות זאת על ידי פרישותו בתענית הראב''ד, וממתקים מיותרים (כמו שכתבו התוס' קד ע''א בכתובות מתוך תנא דבי אליהו) עד שאדם מתפלל שיכנסו ד''ת מתוך מעיו, יכנס שלא יכנסו מעדנים למעיו.
ב. קול – לימוד בקול כמבואר בגמ' עירובין נד ע''א וכו' ועי' בשו''ת יד בתשובה כל מה שליקטנו בזה למעלה מ24 מעלות זוכה האדם שמשמיע לאזנו את לימודו. וכן תפלה על הלימוד שבלי זה אי אפשר עי' נדה ע. ובחזו''א אגרת א.
ג. ממון – להשקיע בלימוד על ידי רב שילמדנו או יקנה את העזרים הנדרשים לו כגון ספרים המאירים עינים, או שאר ספרי לימוד.
6. וראשו מגיע השמימה – תמיד לשאוף למעלה להגיע רחוק להיות אדם גדול, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק וכו'.
7. סלם – תמיד מתקדמים לאט לאט שלב אחר שלב כדי שלא ליפול, שהרי המנסה לקפוץ כמה שלבים מסכן עצמו. כך גם בלימוד ו''קובץ על יד ירבה'' (משלי יג-יא) וה' יזכנו.
8. גם שיורדים בסולם תמיד הראש הוא כלפי המעלה – והיינו אף שקשה ואדם ממעט מלימודו מחמת חולשה ומנוחה יזכור ה' איתו ולא ייאש עצמו אלא יקוה לטוב ולחזור ללימודו בגדול.
למשל אשמח לדעת מה המקור ואם בכלל נכון למה שר' חיים שמולאביץ אמר איפה כתוב ששאל זאת
ויצא
בפרשה מספרת לנו התורה על חלומו של יעקב.
שמעתי שאלה חזקה בשמו של הגאון רבי חיים שמואלבי'ץ זצוק''ל, מה מעלתו של שלמה המלך כמו שמסופר בנביא על כך שביקש חכמה משאר דברים, הרי גם היום כך נמצא רבים מהלומדים שכאשר ישאלום מה מעדיפים עושר או חכמה יבחרו באפשרות השניה? והרי בכך שנשארים בכולל ולא הולכים לעבוד כדי להרויח יותר, אין לך הוכחה גדולה מזו.
והתשובה – ששלמה המלך ביקש את החכמה בחלום, גם אז בשיא הכנות והשאיפה היתה עזה אהבתו לתורה ולחכמה.
והנה ניתן לרמוז זאת במה שחלם יעקב "סולם ראשו ארצה ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו". ועפ''י הסוד יעקב הוא מידת תפארת וכנגד עמוד התורה.
ובפסוק ניתן לרמוז חלק מהתנאים הנדרשים כדי לגדול בה:
1. אף בחלום לראות את השמים – והיינו לשאוף לתורה (ידיעתה והבנתה) כמו שהיה אצל שלמה המלך ע''ה.
2. מלאכי אלקים עולים ויורדים בו – יש ללומד לזכור שבלימוד יש עליות וירידות, ואין לו להתרגש כלל אלא כך הדרך ובתחילה קשה מכאן ואילך יערב לכם (רשי בתחילת פרשת יתרו בשם המדרש). צדיקים תחילתן יסורין וסופן שלוה. לכן כדאי שתהיה מוכנות מראש לדבר למסור נפש לתורה וללמוד בין בחשק ובין בלי חשק עכ''פ בתחילת הלימוד ואז יבא החשק כידוע ללומדי חן (''על דרך כי לוית חן הם לראשך'').
3. מלאכי אלקים – מכל מלה של תורה נבראים המון מלאכים דתנן (אבות פ''ד) כל העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד ובמסכת פאה (פ''א, מ''א) ''ות''ת כנגד כולם'' והגר''א מסביר שם שכל מלה היא שקולה כנגד כל התורה. נמצא שעל ידי דיבור מלה אחת של תורה הקדושה בורא 613 מלאכים(!).
4. סלם מוצב ארצה – אף על פי שאל לו לאדם להרבות בעניני החומר יותר מהנדרש, אך מה שנדרש חובה ואף מצוה, ועל ידי שישן ואוכל טוב זוכה ללמוד טוב. וזהו – וראשו מגיע השמימה – שלימודו איכותי וטוב אך בתנאי שהסלם מוצב ארצה, שומר על בריאותו כמ''ש הרמב''ם (פ''ד מהל' דעות) אי אפשר שיבין האדם דבר מתורת ה' בהיותו חולה. וכן באבות תנן (פ''ו מ''ו) התורה נקנית וכו' במיעוט שינה, תענוג שיחה וכל זה שלא תיטרף דעתו.
5. סלם גימ' צום קול ממון:
א. צום – להתענות כדי להבין. ואף שהיום רצוי להמנע. מכל מקום יוכל לעשות זאת על ידי פרישותו בתענית הראב''ד, וממתקים מיותרים (כמו שכתבו התוס' קד ע''א בכתובות מתוך תנא דבי אליהו) עד שאדם מתפלל שיכנסו ד''ת מתוך מעיו, יכנס שלא יכנסו מעדנים למעיו.
ב. קול – לימוד בקול כמבואר בגמ' עירובין נד ע''א וכו' ועי' בשו''ת יד בתשובה כל מה שליקטנו בזה למעלה מ24 מעלות זוכה האדם שמשמיע לאזנו את לימודו. וכן תפלה על הלימוד שבלי זה אי אפשר עי' נדה ע. ובחזו''א אגרת א.
ג. ממון – להשקיע בלימוד על ידי רב שילמדנו או יקנה את העזרים הנדרשים לו כגון ספרים המאירים עינים, או שאר ספרי לימוד.
6. וראשו מגיע השמימה – תמיד לשאוף למעלה להגיע רחוק להיות אדם גדול, לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק וכו'.
7. סלם – תמיד מתקדמים לאט לאט שלב אחר שלב כדי שלא ליפול, שהרי המנסה לקפוץ כמה שלבים מסכן עצמו. כך גם בלימוד ו''קובץ על יד ירבה'' (משלי יג-יא) וה' יזכנו.
8. גם שיורדים בסולם תמיד הראש הוא כלפי המעלה – והיינו אף שקשה ואדם ממעט מלימודו מחמת חולשה ומנוחה יזכור ה' איתו ולא ייאש עצמו אלא יקוה לטוב ולחזור ללימודו בגדול.
