• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

קיפול כביסה בתשלום במועד

האם מותר לנערה לקפל כביסה בתשלום, דנראה שאין בזה משום מלאכה, ומה שנאסר בשבת (סי' שב ס"ג) הוא מדרבנן משום שנראה כמתקן מנא ורק באופנים מסויימים כגון על ידי שניים ועוד, אך במועד לכאורה ליכא למיסר משום הא, והגם שעושה כן בתשלום מ"מ כיון שהוא כעזרה ליולדת נראה שמותר, דהוי כצורך מצוה.
אשמח לשמוע את דעת חכמי הפורום בזה.​
 
נראה שמותר
כיון דקיפול כביסה אינו אסור במועד
וא"כ הוי כעוזרת בית דעושה דברים המותרים לצורך המועד דמותר לקבל על זה כסף
גם על דברים המותרים במועד אסור לקבל תשלום
כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקמב סעיף א וז"ל:
אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחינם, אבל בשכר, אסור, עכ"ל.
אמנם כל זה דוקא במלאכות שהותרו, אך דבר שאינו מלאכה כלל מותר אף בתשלום, אי ליכא ביה טירחה,
כמש"כ בפסקי תשובות (שם אות ג. ושעדיף בהבלעה, ע"ש), וכנראה לזה התכוונת. יש"כ.
ומ"מ מחשש שיש בזה טירחה תראה לקבל את התשלום בהבלעה, וצעע"ק.​
 
לא ראיתי את זה בהדיא בפסק"ת
אשמח שתציין לי בדיוק היכן המקור
וכן מדוע הוצרך שם בהערה להתיר ביביסיטר מטעם צרכי הגוף ולא מטעם דאין זה מלאכה כלל.
ראיתי אותך רק עתה. כאמור הפס"ת בסימן תקמב אות ג', ז"ל: מ"ב סק"א וכן כמה דברים שאסרו משום טירחא אף שאינה מלאכה ממש.
אבל אם אין בהם לא משום מלאכה האסורה בשבת וגם לא משום טירחא אין איסור לקבל עליהם שכר במועד.
לכן אין איסור קבל שכר עבור שמרטף' בייבי סיטר ושאר אנשי שמירה וכן שכר שדכנות.
אבל עובדי נקיון שהוא עבודה שיש בה טירחא יש לדון האם רשאים לקבל שכר והנכון שיקבלו בהבלעה' על ידי הוצאות צדדיות שיש להם עקב עבודתם נסיעה ברכב וכיוצב"ז או עבור עבודתם קודם ואחרי החג וכדלהלן אות ד.
ומלצרים וטבחים ועובדי נקיון במטבחים רשאים לקחת שכר כי הרי זה לצורך אוכל נפש והותר קבלת שכר לצורכו כדלעיל אות ב'.
וכמו כן אין מניעה מלקבל שכר עבור דרשות ולימוד בישיבות בין הזמנים ולימוד עם תלמידים וחברת תהילים וכיוצא בזה וכן בעלי מנגנים לכבוד שמחת החג כי הרי זה צרכי מצוה וצרכי רבים.
 
נערך לאחרונה:
בחזו״ע יו״ט עמ׳ ר כתב:
מותר לישראל לכבס הבגדים שמותרים לכבסם ובלבד שלא יכול שכר, אלא אם כן הוא עני שאין לו מה יאכל.
ויש מתירים לקבל שכר הואיל והכביסה נעשית לצורך המועד. ונכון להחמיר לבל יעמוד על המקח, אלא לאחר מלאכתו יעניקו לו שכר דרך הענקה ומתנה בעלמא.
 
על מה כת"ר קאי
הנידון הוא על קיפול וזה שאני
בגלל שזה שאני נראה להתיר בזה.
אפילו מלאכות המותרות אינם מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחינם, אבל בשכר, אסור
כי הנידון על מלאכות שהותרו שאסרו בתשלום.

אבל הרב הביא דעות להתיר גם במלאכת כיבוס האסורה ובתשלום, שאת זה לא כתבתם.
אז לפי״ז אולי אפשר להוכיח שמלאכות שאינם מלאכות כלל פשוט שמותר יהיה בתשלום ורק שלא יהיה בזה טירחה יתירה, כמו שמפורש בפסק״ת רק הבאתי את
ההתייחסות של מרן זצ״ל.
 
שם ראיתי
אך לא ראיתי שכותב להדיא דמה שאינו מלאכה מותר
הגם שזה נראה מסברא אך את זה ראית שם או שזה רק מדויק
וז"ל שוב: אבל אם אין בהם לא משום מלאכה האסורה בשבת וגם לא משום טירחא אין איסור לקבל עליהם שכר במועד.
עתה ראיתי את השרשור הבא שלך, ואין זו טירחה כלל.
 
חזור
חלק עליון