נסתפק הגרד"ל שליט"א בדין קנאין פוגעין בו, אם מותר להורגו ביום טוב, דהוצאת נשמה מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, או"ד דהוי כמו עונש ואין עונשין ביום טוב, ואי"ז מצווה דיומא, עכ"ד.
והנה היה מקום לדמות לנידון כיסוי הדם, שהשער המלך נוקט שכיון שיתכן שעד הלילה ייבלע באדמה, נחשב צורך היום. ובעיקר הדבר כן נקטו כמה אחרונים, וכן משמע בהגר"ז הובא במשנ"ב סי' תצח (סק"ע) שנראה מדבריהם שכל האיסור לשחוק עפר הוא משום שטחינה לא הותרה ביום טוב [עכ"פ מדרבנן], ועי' לשון הביאור הלכה סי' תקיח (ס"א ד"ה וספר תורה) שמשמע שכל דבר שלא יכל לעשות קודם נחשב צורך היום, וכן נקט החזו"א (או"ח סי' קכד לדף מז, ב). ולפי"ז לכאורה הוא הדין כאן, שנחשב צורך היום ויהיה מותר.
אמנם ברא"ה (ביצה ז, ב) כתב שכיסוי הדם אינו נחשב צורך היום, כיון שלא שייך ליום [והצל"ח (ביצה ז, ב) נסתפק בזה]. ולכאורה פשטות דבריו גם אם יבלע עד הלילה, עיין שם. ולפי דבריו לכאורה יהיה אסור להורגו.
והנה היה מקום לדמות לנידון כיסוי הדם, שהשער המלך נוקט שכיון שיתכן שעד הלילה ייבלע באדמה, נחשב צורך היום. ובעיקר הדבר כן נקטו כמה אחרונים, וכן משמע בהגר"ז הובא במשנ"ב סי' תצח (סק"ע) שנראה מדבריהם שכל האיסור לשחוק עפר הוא משום שטחינה לא הותרה ביום טוב [עכ"פ מדרבנן], ועי' לשון הביאור הלכה סי' תקיח (ס"א ד"ה וספר תורה) שמשמע שכל דבר שלא יכל לעשות קודם נחשב צורך היום, וכן נקט החזו"א (או"ח סי' קכד לדף מז, ב). ולפי"ז לכאורה הוא הדין כאן, שנחשב צורך היום ויהיה מותר.
אמנם ברא"ה (ביצה ז, ב) כתב שכיסוי הדם אינו נחשב צורך היום, כיון שלא שייך ליום [והצל"ח (ביצה ז, ב) נסתפק בזה]. ולכאורה פשטות דבריו גם אם יבלע עד הלילה, עיין שם. ולפי דבריו לכאורה יהיה אסור להורגו.
