קצת מילתא דבדיחותא לכבוד פורים

[אהרן כהן]

קצת מילתא דבדיחותא לכבוד פורים.
[מתוך מאגר נפשנו, עוד חומרים הלכתיים בנושא הצניעות ניתן לראות במאגר נפשנו - כאן, וע"ע כאן].

• מתארגנת קבוצה ל "ראשית הגז" בהודו... לפרטים: ועד הכשרות לענייני פאות...
• פסק דין: אסור לבעל להשתחוות לאשתו בזמן שהיא לובשת פאה!
• מתארגנת "חבורה" לייצור פאות שמורה משעת קצירה...
• על פי פסק הרבנים: אין לזרוק את הפאות למדורות ל"ג בעומר שמא יצא מזה עגל...
• כל הכועס כאילו חבש פאה נכרית...
• בעיה חדשה: הפלומבות לאישור הפאות עשויות מעגילים של הודים!
• אסור לאכול בשר מהודו,
  אסור לחבוש פאה מהודו,
  אסור להתחיל את התפלה מהודו.
• "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו". עכשיו גם אמותינו...
• התימנים שמחים, כשהם הגיעו לארץ גזזו להם את הפאות, עכשיו גוזזים לאשכנזים את הפאות...
• סערה בגאולה, 'בריסקער' שרף את אשתו כי היא בסיס לדבר אסור.

 

[איש תם]

ייש"כ.

יש לדון היאך מקיימים בני בריסק את משנכנס אדר מרבים בשמחה, והא לדידהו הסרת ארשת הרצינות שקולה כנגד ג' עבירות חמורות.
ובשלמא מצוות שמחת החג בשאר חגים, מקיימים בהאי גופא שעוטים על פניהם ארשת רצינות, דשמחים בזה טובא.
אולם "מרבים בשמחה" צ"ב היאך מקיימים, דלהשאר עם הארשת הרצינות אינה ריבוי שמחה, ולהסיר מעט את ארשת הרצינות אינם יכולים, דחמורה הסרת ארשת הרצינות, מהסרת הטבעת. וצ"ע.
ואודה למי שיישב זאת.

 

[גואל]

יש לשאול המן היה שמן או רזה?
מחד גיסא והמן נדחף אל ביתו משמע שלא יכל לעבור בדלת..... ומאידך איש צר ואויב צר משמע רזה.
אלא פה לפני הטבעת (ניתוח טבעת להצרת קיבה) ופה לאחר הטבעת......
פורים שמח....

 

[גואל]

ייש"כ.

יש לדון היאך מקיימים בני בריסק את משנכנס אדר מרבים בשמחה, והא לדידהו הסרת ארשת הרצינות שקולה כנגד ג' עבירות חמורות.
ובשלמא מצוות שמחת החג בשאר חגים, מקיימים בהאי גופא שעוטים על פניהם ארשת רצינות, דשמחים בזה טובא.
אולם "מרבים בשמחה" צ"ב היאך מקיימים, דלהשאר עם הארשת הרצינות אינה ריבוי שמחה, ולהסיר מעט את ארשת הרצינות אינם יכולים, דחמורה הסרת ארשת הרצינות, מהסרת הטבעת. וצ"ע.
ואודה למי שיישב זאת.

ידוע שלעבור על ג' עבירות החמורות - ייהרג ובל יעבור, אז הם מעדיפים לחיות עם קצת שמחה מאשר לאבד עצמם לדעת...

 

[אושרי רביב]

ידוע שלעבור על ג' עבירות החמורות - ייהרג ובל יעבור, אז הם מעדיפים לחיות עם קצת שמחה מאשר לאבד עצמם לדעת...

כמו כן, מיד כשהם עולים לארץ הם הולכים לתלות כביסה, בהיות ואלו מצוות "התלויות" בארץ...

 

[איש תם]

כמו כן, מיד כשהם עולים לארץ הם הולכים לתלות כביסה, בהיות ואלו מצוות "התלויות" בארץ...

בזמן האחרון מאוד נכנס שם מחשבים, בגלל שכל פעם שמכניסים אונקי כתוב נמצאה "חומרא" חדשה...

 

[איש תם]

אחר העיון זה מה שהעליתי בחכתי:

נסתפקתי היאך מקיימים בני בריסק את משנכנס אדר מרבים בשמחה, והא לדידהו הסרת ארשת הרצינות שקולה כנגד ג' עבירות חמורות.

ובשלמא מצוות שמחת החג בשאר חגים, מקיימים בהאי גופא שעוטים על פניהם ארשת רצינות, דשמחים בזה טובא. אולם את "מרבים בשמחה" צ"ב היאך מקיימים, דלהשאר עם הארשת הרצינות אינה ריבוי שמחה, ולהסיר מעט את ארשת הרצינות אינם יכולים, דחמורה הסרת ארשת הרצינות, מהסרת הטבעת. וצ"ע.

ומתרצים האחרונים שבני בריסק נוהגים לשמוח בשיטת "וגילו ברעדה" שהיינו שהם שמחים ברעדה (היינו הנערוון והחומרות), ובחודש אדר מרבים בשמחה ע"י שמוסיפים ברעדה. ובזה מדוייקים דברי רש"י (תענית כט.) שפירש "משנכנס אדר - ימי נסים היו לישראל פורים ופסח", והיינו שהיה נס לבריסרערס שאחרי פורים יש את פסח, וכך הם יכולים להתחיל את החומרות של פסח מתחילת אדר, ובזה הם מרבים בשמחה.

ויש אומרים שבני בריסק יוצאים יד"ח "מרבים בשמחה", בהסרת ארשת הדאגה מפניהם, דלדידם זהו ריבוי בשמחה. ושבפורים שיש מצוות שמחה הותר להם לחייך. ואף שמזה גופא שצריכים להסיר ארשת הדאגה מפניהם נגרם להם עצב, אין בזה חשש, דהא מצוות לאו להנות ניתנו...

והמנהג פשוט כשיטה הראשונה.

ומאידך יש לדון לגבי בני ברסלב ודומיהם הרגילים לפזז כל השנה, איך ירבו בחודש אדר בשמחה, והרי כל השנה נוהגים לשמוח בשמחה המירבית. ויש לבאר דבעת לשמוח אפשר לשמוח בשמחה רבה יותר משאר השנה. ועוד י"ל דמפרשים דמרבים בשמחה היינו מרבים בשמחה לאחרים, ע"י רכבי המוזיקה והריקודים. ותול"מ.

 

[בנימין לוריא]

עלון דברי פי חכם חן - פורים

 

[מאנ"ש]

ייש"כ.

יש לדון היאך מקיימים בני בריסק את משנכנס אדר מרבים בשמחה, והא לדידהו הסרת ארשת הרצינות שקולה כנגד ג' עבירות חמורות.
ובשלמא מצוות שמחת החג בשאר חגים, מקיימים בהאי גופא שעוטים על פניהם ארשת רצינות, דשמחים בזה טובא.
אולם "מרבים בשמחה" צ"ב היאך מקיימים, דלהשאר עם הארשת הרצינות אינה ריבוי שמחה, ולהסיר מעט את ארשת הרצינות אינם יכולים, דחמורה הסרת ארשת הרצינות, מהסרת הטבעת. וצ"ע.
ואודה למי שיישב זאת.

יש דין שמחה ומקיימים בעצמם דין שמחה...

 

[ע"ה ס"ט]

קיבלתי:
הנה ידוע המחלוקת בענין זמן הפורים ברמות, ולכאו' יש לדון אם ה"תלמוד ירושלמי" היה מתחבר בשכונת רמות האם עדיין היה נקרא תלמוד "ירושלמי", או שהיה נקרא רק תלמוד "המערב".

וי"ל דאינו תלוי במחלוקת הנ"ל, כי כל המחלוקת היא בגלל שיש הסוברים שאין "חיבור" מרמות לי-ם. וא"כ אם הירושלמי היה "מתחבר" ברמות, לכו"ע "חיבור" עצום כזה נחשב "חיבור"...

 

[ע"ה ס"ט]

המשך:
שמעתי שהטוש"ע סיימו דיני פורים בסימן תרצ"ז לרמוז דתעשה את כל מצוות היום כולל חייב איניש לבסומי, אבל תגיע עד תרצז ולא תמשיך ל"תרצח". (ולצורך זה איחדו את דיני סעודת פורים ומשלוח מנות בסי' תרצה ולא חילקו לב' סימנים, כי סעודת פורים אשמה בזה, ואוי ל.. ולשכינו...).

והצעתי את הדברים הנ"ל לפני מרן הראש"ל שליט"א והסכים עמי בחיוך מלא.

 

[מאנ"ש]

קיבלתי:
הנה ידוע המחלוקת בענין זמן הפורים ברמות, ולכאו' יש לדון אם ה"תלמוד ירושלמי" היה מתחבר בשכונת רמות האם עדיין היה נקרא תלמוד "ירושלמי", או שהיה נקרא רק תלמוד "המערב".

וי"ל דאינו תלוי במחלוקת הנ"ל, כי כל המחלוקת היא בגלל שיש הסוברים שאין "חיבור" מרמות לי-ם. וא"כ אם הירושלמי היה "מתחבר" ברמות, לכו"ע "חיבור" עצום כזה נחשב "חיבור"...

כידוע כשהגר"ב שרייבר עבר דירה מב"ב לרמות אמר בדרך צחות שעובר מט"ו לי"ד...

 

[געציל אלבז]

ומתרצים האחרונים שבני בריסק נוהגים לשמוח בשיטת "וגילו ברעדה" שהיינו שהם שמחים ברעדה (היינו הנערוון והחומרות), ובחודש אדר מרבים בשמחה ע"י שמוסיפים ברעדה.

נכנס תלמיד אצל רבו בפורים, ומצאו יושב ודואג. תמה התלמיד: "לדאגה מה זו עושה? הלא פורים היום". השיב לו רבו: "וכי למה לא תבין, הלא יום הפורים הוא "יום הדין" על שמחה!

 

[יבי]

ייש"כ.

יש לדון היאך מקיימים בני בריסק את משנכנס אדר מרבים בשמחה, והא לדידהו הסרת ארשת הרצינות שקולה כנגד ג' עבירות חמורות.
ובשלמא מצוות שמחת החג בשאר חגים, מקיימים בהאי גופא שעוטים על פניהם ארשת רצינות, דשמחים בזה טובא.
אולם "מרבים בשמחה" צ"ב היאך מקיימים, דלהשאר עם הארשת הרצינות אינה ריבוי שמחה, ולהסיר מעט את ארשת הרצינות אינם יכולים, דחמורה הסרת ארשת הרצינות, מהסרת הטבעת. וצ"ע.
ואודה למי שיישב זאת.

כבר ידוע ומפורסם שכדי שגם הם ישמחו יש פסוקים שקוראים במגילה במנגינת איכה
וא"ת למה לא קוראים כך את כל המגילה?
וי"ל שאם יקראו כך את כל המגילה זה כבר יהיה הוללות ועל זה לא נצטווינו.

 

[געציל אלבז]

כבר ידוע ומפורסם שכדי שגם הם ישמחו יש פסוקים שקוראים במגילה במנגינת איכה
וא"ת למה לא קוראים כך את כל המגילה?
וי"ל שאם יקראו כך את כל המגילה זה כבר יהיה הוללות ועל זה לא נצטווינו.

כמו שציינת בתחילת הדברים - בדיחה עם זקן ארוך.
השאלה הגדולה היא, איך התירו להם לקרוא את מגילת איכה בניגון איכה, בעיצומו של ט' באב. וכי התירו להם הוללות בתשעה באב?! אתמהה

 

[בנימין לוריא]

מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל במילתא דבדיחותא

 

[יצחק כהן הי"ו]

מאת שר השמחה:

 

[יצחק כהן הי"ו]

מאת שר השמחה:

 

[יצחק כהן הי"ו]

מקובץ יחד