• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

ראשי תיבות הג"ה

מה מוכר הגהת המחבר מן המחבר עצמו איך הלשון מסתדר לך? אני מתפלא אם משהו נתפס באיזה טעות כמה קשה לו להשתחרר מזה...
אני יותר מתפלא עליך, ובתרתי, א. מרוב החזקת הדעה העצמית ואהבת הויכוח, שכחת מה כתבת. כי כבודו אמר שעשה חיפוש וראה ביש"ש ועוד הג"ה מן המחבר עצמו. ועתה תעמוד ותשאל את עצמך, "איך הלשון מסתדר לך, הג"ה מן המחבר על המחבר עצמו". כי הרי גם אתה מוכרח להודות שיש כזה דבר הגהה של המחבר ממחבר עצמו, כמו שאתה ציטטת לנכון מחיפוש שעשית, רק מה מפריע לך, לומר שזה הפירוש של הר"ת. ובכן, בין אם זה הפירוש ובין אם לא, זה ודאי הכוונה היחידה, שהמחבר עשה הג"ה על דבריו. מעתה מה כ"כ מפריע לך לומר שזה כן ר"ת, אחר שאין נ"מ, כי ודאי שיש כזה דבר.
ובפרט אחר שמצא לנו הרב לשמור ולעשות להדיא, בספר לפני 250 שנה:
1743147044805.png
תתיישב בדבר בניחותא.
אין אנו דנים כאן באיזה ענין מהותי כ"כ. אבל בגלל שאני רואה שזה מעסיק אותך, כתבתי לפרש לך דברים פשוטים.
עלה והצלח!
 
הגהת המחבר מן המחבר עצמו איך הלשון מסתדר לך?
וכי הבית יוסף לא כתב הגהות על ספרו?
הבעיה היא, שאם "הג"ה" יכול להיות גם "הגהת המחבר" וגם הגהה סתם, הרי שהדבר יכול להביא לבלול כיון שיש נפק"מ בכך, אז מה הועיל בכך שצויין (לפי דעתו) שזה מהמחבר, הרי לא כולם יודעים זאת ואפשר להבין אחרת.
 
אלו דברי הרב יוסף חיים מזרחי:
כמו כן גם בלשון הקודש ישנו הרגל - ואיני יודע סיבה לזה - שכותבים עם גרשיים פנימיים (לא תמיד אבל הרבה פעמים) כמו תיבת הגה"ה או מר"ן או ודו"ק היטב ואנו השמטנו את הגרשיים הללו. (מבוא לבן איש חי מהדורת סאלם עמ' 54)
 
תתיישב בדבר בניחותא.
אין אנו דנים כאן באיזה ענין מהותי כ"כ. אבל בגלל שאני רואה שזה מעסיק אותך, כתבתי לפרש לך דברים פשוטים.
עלה והצלח!
כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן. משל לאדם אחד שאמר: יכול אני לרוץ שלש פרסאות לפני הסוסים, בין בצעי המים. נזדמן לו רגלי אחד, רץ לפניו שלשה מילין ביבשה ונלאה. - אמרו לו: ומה לפני רגלי כך, לפני הסוסים - על אחת כמה וכמה. ומה שלשת מילין כך, שלש פרסאות - על אחת כמה וכמה. ומה ביבשה כך - בין בצעי המים על אחת כמה וכמה! (סנהדרין צו.)

מה שכואב לי אם על דבר כזה פשוט אנו לא מצליחים לחשוב ולעיין כראוי איך נגיע לרמה של לפסוק הלכה בסברא נכונה ולכוון לאמת...
 
וכי הבית יוסף לא כתב הגהות על ספרו?
הבעיה היא, שאם "הג"ה" יכול להיות גם "הגהת המחבר" וגם הגהה סתם, הרי שהדבר יכול להביא לבלול כיון שיש נפק"מ בכך, אז מה הועיל בכך שצויין (לפי דעתו) שזה מהמחבר, הרי לא כולם יודעים זאת ואפשר להבין אחרת.
אמת.
הענין די פשוט. אם הספר יצא תחת ידי המחבר בלבד כמו חזו"ע (בבסיס של ההלכות), וכן ילקו"י וכד'. הרי שהגה זאת מן המחבר עצמו. אבל אם נכתב בהקדמה שיש מאן דהוא שההדיר, או עשה הגהות, הרי שאין זה מן המחבר עצמו. וכן כמובן אם נכתב להדיא מי בעל דברים של ההגהות
 
חזור
חלק עליון