שלום עליכם.
לצורך הוצאת דף הדרכה לציבור בקהילתינו למצב המורכב בו יחולו שני ימים טובים של ר"ה ושבת סמוכה להם (כגון השנה),
רציתי לברר עם חברי הפורום, ולבקש תורה מפיהם, בסוגיות מסויימות שראשי ורובי בהן ואשמח שתחוו דעתכם ותצרפו אליה סימוכין דקשוט.
(בדגש על דעת מרן הגרע"י זצ"ל, ויבלח"ט מר בריה דרבינא הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א).
אשמח להיתייחסותכם, אפילו על חלק מהסעיפים. וכל פרט יעזור לי.
1. לגבי אמירת תשליך לנשים? האם עדיף שלא יאמרו כלל, או שמא רק מחשש פריצות לא יאמרו, אך בביתן וודאי שכדאי שיאמרו או שאם אין חשש פריצות, כגון שיש הפרדה מלאה כדאי שיאמרו.
2. בעניין תשליך, המנהג בקהילות רבות, שפותחים מים זורמים, ועליהם אומרים את התשליך- ונדמה לי שדבר זה אינו חובה, אלא מספיק דלי עם מים (ללא זרימה) האם יש חשש בל תשחית בכך שנותנים למים לזרום בחינם.
3. למי שנוהג בד"כ להוציא את השבת כשיטת רבנו תם, היאך יינהג לגבי צאת היו"ט הראשון של ראש השנה? האם שייך בזה להוציא כרבנו תם? דהרי בישול ומלאכת אוכל נפש בכל מקרה מותרת בין ביום הראשון ובין בשני, וכל ההכנות הינם רק דרבנן שבכל מקרה מקילין בזה.
4. לגבי אמירת הרחמן בברכת המזון- יש לנו שלושה "הרחמן" שמתאימים לר"ה- "יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה" , "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב", "הרחמן הוא יגיענו למועדים אחרים..."- מה מהם הנכון להגיד, האם מקצתן או כולן או אחד מהן?
תודה רבה ושכמ"ה.
לצורך הוצאת דף הדרכה לציבור בקהילתינו למצב המורכב בו יחולו שני ימים טובים של ר"ה ושבת סמוכה להם (כגון השנה),
רציתי לברר עם חברי הפורום, ולבקש תורה מפיהם, בסוגיות מסויימות שראשי ורובי בהן ואשמח שתחוו דעתכם ותצרפו אליה סימוכין דקשוט.
(בדגש על דעת מרן הגרע"י זצ"ל, ויבלח"ט מר בריה דרבינא הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א).
אשמח להיתייחסותכם, אפילו על חלק מהסעיפים. וכל פרט יעזור לי.
1. לגבי אמירת תשליך לנשים? האם עדיף שלא יאמרו כלל, או שמא רק מחשש פריצות לא יאמרו, אך בביתן וודאי שכדאי שיאמרו או שאם אין חשש פריצות, כגון שיש הפרדה מלאה כדאי שיאמרו.
2. בעניין תשליך, המנהג בקהילות רבות, שפותחים מים זורמים, ועליהם אומרים את התשליך- ונדמה לי שדבר זה אינו חובה, אלא מספיק דלי עם מים (ללא זרימה) האם יש חשש בל תשחית בכך שנותנים למים לזרום בחינם.
3. למי שנוהג בד"כ להוציא את השבת כשיטת רבנו תם, היאך יינהג לגבי צאת היו"ט הראשון של ראש השנה? האם שייך בזה להוציא כרבנו תם? דהרי בישול ומלאכת אוכל נפש בכל מקרה מותרת בין ביום הראשון ובין בשני, וכל ההכנות הינם רק דרבנן שבכל מקרה מקילין בזה.
4. לגבי אמירת הרחמן בברכת המזון- יש לנו שלושה "הרחמן" שמתאימים לר"ה- "יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה" , "הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב", "הרחמן הוא יגיענו למועדים אחרים..."- מה מהם הנכון להגיד, האם מקצתן או כולן או אחד מהן?
תודה רבה ושכמ"ה.
