ליקוטי הלכות סנהדרין שהאיסור להרבות נשים זה דוקא לאחר שנעשה מלך אבל אם היה לו יותר מי''ח נשים קודם שנעשה מלך אין בעיה והוא מביא לזה ראיה שכה''ג שנשא אלמנה לפני שנעשה לכה''ג ומינו אותו לכה''ג אין בעיה כיון שנשא אותה בהיתר וה''ה כאן
ויש לדון כה''ג גם בסוסים וכסף.
הצפנת פענח דן שזה תלוי שכתוב ולא יסור לבבו ופליגי ר' יהודה ור''ש האם בסתם נשים ואם מסירות את לבבו אפילו באחת אסור דלא דרשינן טעמא דקרא או דוקא במסירות את לבבו והרגטשובער תולה את הנידון הנ''ל שאם זה במסירות את לבבו אולי זה גם אם היו נשואים לו קודם אבל אם זה ססתם נשים מותר.
הרמבם והחינוך מתי עובר החינוך בקידושין וברמב''ם נראה שרק בביאה הוא לוקה וממילא לפי החינוך אין מה לדון כיון שהקידושין הם האיסור וכיון שהיא כבר נשואה לו אין מה לדון אבל לפי הרמבם אפשר שכל ביאה וביאה עובר.
הרמבם שום תשים עליך מלך -ולא מלכה, התוס ' דנים האם כשרה לדיין התוס' ב''ק טו ממעשה דדבורה מצדד ששייך שאשה תהיה דיין ובספר המצוות הרמבם בסוף כותב שידוע שנשים לא מעידות ולא דיינות [וצריך לדעת מאיפה זה ידוע ולמה זה לא כתוב ביד]
שמעתי ממור שליט''א.
ויש לדון כה''ג גם בסוסים וכסף.
הצפנת פענח דן שזה תלוי שכתוב ולא יסור לבבו ופליגי ר' יהודה ור''ש האם בסתם נשים ואם מסירות את לבבו אפילו באחת אסור דלא דרשינן טעמא דקרא או דוקא במסירות את לבבו והרגטשובער תולה את הנידון הנ''ל שאם זה במסירות את לבבו אולי זה גם אם היו נשואים לו קודם אבל אם זה ססתם נשים מותר.
הרמבם והחינוך מתי עובר החינוך בקידושין וברמב''ם נראה שרק בביאה הוא לוקה וממילא לפי החינוך אין מה לדון כיון שהקידושין הם האיסור וכיון שהיא כבר נשואה לו אין מה לדון אבל לפי הרמבם אפשר שכל ביאה וביאה עובר.
הרמבם שום תשים עליך מלך -ולא מלכה, התוס ' דנים האם כשרה לדיין התוס' ב''ק טו ממעשה דדבורה מצדד ששייך שאשה תהיה דיין ובספר המצוות הרמבם בסוף כותב שידוע שנשים לא מעידות ולא דיינות [וצריך לדעת מאיפה זה ידוע ולמה זה לא כתוב ביד]
שמעתי ממור שליט''א.
נערך לאחרונה: