• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

שאלה בדיני מזוזה - בקשת חוות דעת של חכמי הפורום בעניין

נשאלתי אודות א' שהיה שוכר דירה מיהודי בחו"ל, וקבע מזוזות כדת וכדין שוכר שחייב לאחר ל' יום. ולאחר כמה זמן קנה דירה לעצמו, ועוקר דירתו מהמקום שהיה שוכר לדירה הקנויה לו. ונפשו עתה בשאלתו האם מותר לו לקחת את המזוזות שקבע בבית השכור, או שעליו להשאירם שם עבור השוכר הבא שג"כ יהיה יהודי. ומציין שאין שוכר עתידי עדיין, ואפשר שתישאר דירה זו פנויה כמה חדשים עד שימצאו הבעלים למי להשכירה.

אשמח מאוד שיחוו דעתם רבותינו שבאתרא הדין. על עצם השאלה ועל מה שכתבנו בנושא לענ״ד.
 

קבצים מצורפים

  • ‎⁨שאלה - דיני מזוזה⁩.pdf
    114.6 KB · צפיות: 8
בקצרה :
א. הסתמכות אל דברי מרן ביביע אומר שמתיר לקחת את המזוזה על מנת לקבוע אותה בבית אחר.
ב. דיוק מדברי השטמ״ק שביאר את דברי התוס׳ שהאיסור הוא רק כאשר יש חשש שהשני לא ימצא מזוזה.
ג. דיון בשיטת הריטב״א שסובר להקל כשלא תסתלק השכינה בבית.
ד. דיון האם בכה״ג מותר לבטל מצווה דרבנן בכדי לקיים מצווה מן התורה.
ה. הוספת סניף תוך כדי הדברים שלא ברור שיגיע שוכר אחר מייד לאחר מכן.
 
הבעיה שלי היא שהרבה אחרונים נקטו לחומרא מאוד מאוד, ומשום שחמירא סכנתא מאיסורא.
וזה פלא לפי מה שכתבנו. ולכן צריך אני חוו״ד הציבור כאן.
(ואם אפשר לשלוח שאלה זו למרן הראשל״צ הגרי״י אשמח מאוד, אבל אין לי את המייל שלו. אשמח לקבלו.)
 
אצלינו מורים שיקח את המזוזות לבדיקה וישאיר אחרות פשוטות במקומם
אפשר להשיג מזוזות פשוטות בחינם בבתי הוראה וכדו'
נכון, וכ"פ מרן ביב"א. אבל מאחר שראיתי בהרבה פוסקים שהחמירו מאוד מאוד בדבר ומשום חמירא סכנתא מאיסורא. (וציינתי שם את דברי הבירור הלכה של הרב זילבר שהביא להקת פוסקים להחמיר, וחלק מהם לא הובאו בדברי מרן גאו"ע היבי"א)
 
נכון, וכ"פ מרן ביב"א. אבל מאחר שראיתי בהרבה פוסקים שהחמירו מאוד מאוד בדבר ומשום חמירא סכנתא מאיסורא. (וציינתי שם את דברי הבירור הלכה של הרב זילבר שהביא להקת פוסקים להחמיר, וחלק מהם לא הובאו בדברי מרן גאו"ע היבי"א)
אולי אני ישמע קצת נאיבי אבל זה המוטו שלי בחיים, שאם הרב שלי פסק במשהו שהוא מותר מבחינתי אין כאן שום סכנה ושום חשש, וזו המציאות שנקבעה לכל הפחות ביחס אלי מהשמים ואין לי שום צורך לחשוש משום דעה אחרת [ואם אינך חושב כך עליך לחשוש לכל צוואות ר' יהודה החסיד. בכבוד...]
 
[ואם אינך חושב כך עליך לחשוש לכל צוואות ר' יהודה החסיד. בכבוד...]
כידוע זו טעות די נפוצה לייחס סכנה זו לספר חסידים, כאשר הדבר מבואר לפי הרבה ראשונים בגמ׳ בבא מציעא (קב.). עי׳ בתוס׳ שם, ובשבת כב. ובמנחות מא:
וכבר דחה מרן החיד״א בברכ״י (סי׳ רצא סעי׳ ב) את דברי הבית לחם יהודה ששגה בזה וכתב שהוא מדברי רבי יהודה החסיד.
 
כידוע זו טעות די נפוצה לייחס סכנה זו לספר חסידים, כאשר הדבר מבואר לפי הרבה ראשונים בגמ׳ בבא מציעא (קב.). עי׳ בתוס׳ שם, ובשבת כב. ובמנחות מא:
וכבר דחה מרן החיד״א בברכ״י (סי׳ רצא סעי׳ ב) את דברי הבית לחם יהודה ששגה בזה וכתב שהוא מדברי רבי יהודה החסיד.
לא דיברתי על ענין המזוזה בדוקא, שהוא אכן סוגיא מפורשת בב"מ, אלא כוונתי שאם אתה חושש לכל הסכנות שנזכרות בספרים, בעוד שרבך [ובמקרה דידן מרן רבינו עובדיה] פסק שלא לחוש, לא תגמור לחוש לכל הסכנות הללו
 
בכ״א קשה קצת לומר שזוהי ההלכה הרווחת, מכיון שיש בזה הערמה להוריד את המזוזה ׳לבדיקה׳, כאשר היא בחזקת כשרה, וקנה אותה לפני לא הרבה זמן וכו׳, וא״כ שוב יש מקום גדול לכלל של חמירא סכנתא אם לא שנמצא סניפים נוספים ומבוססים להקל.
 
חזור
חלק עליון