• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שיאים תורניים - עובדות מיוחדות ומעניינות במקורות היהדות

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
הספר הארוך ביותר בתנ"ך: ספר תהילים. (150 פרקים, כ-2,530 פסוקים, כ-19,500 מילים וכ-79,000 אותיות). [מלבד ספר דברי הימים שמחולק לשני חלקים].
הספר הארוך ביותר בתנ"ך במילים: ספר ירמיהו. (כ-21,000 מילים).
הספר הקצר ביותר בתנ"ך: ספר עובדיה. (פרק אחד ו-21 פסוקים). [מלבד פרשת "ויהי בנסוע הארון" (במדבר י', ל"ה), שמבואר בגמ' (שבת קטז.) שהיא כספר בפני עצמו (2 פסוקים בלבד)].
ספר בתנ"ך שיש בו את שם ה' הכי הרבה פעמים: ספר ירמיהו. (כ-730 פעמים).
ספר בתנ"ך שאין בו את שם ה': שיר השירים ואסתר.
ספר בתנ"ך שנקרא ע"ש אשה: אסתר ורות.
החומש הארוך ביותר: בראשית. (50 פרקים, כ-1,530 פסוקים, למעלה מ-20,500 מילים ולמעלה מ-78,000 אותיות).
החומש הקצר ביותר: ויקרא. (27 פרקים, 859 פסוקים, כ-12,000 מילים וכ-45,000 אותיות).
הפרשה הארוכה ביותר בתורה: פרשת נשא. (176 פסוקים). [וכשמחוברות: מטות-מסעי (244 פסוקים)].
הפרשה הקצרה ביותר בתורה בפסוקים: פרשת וילך. (30 פסוקים).
הפרשה הקצרה ביותר בתורה במילים ואותיות: פרשת וזאת הברכה: כ-510 מילים וכ-1990 אותיות.
הפרשה עם הכי הרבה מצוות: פרשת כי תצא. (74 מצוות).
פרשה שאין בה את המילה "לאמר": פרשת משפטים ופרשת תצווה.
פרשה שאין סימן למספר פסוקיה: פרשת פקודי.
פרשה שיש טעות בסימן למספר פסוקיה: פרשת צו.
פרשה בתורה שנקראה ע"ש אנשים: נח, יתרו, קרח, בלק, פנחס, [חיי שרה].
פרשה שאין בה פרשיות פתוחות וסתומות: פרשת ויצא ופרשת מקץ.
פרשה שיש בה הכי הרבה פרשיות פתוחות וסתומות: כי תצא. (44 פרשיות).
פרשה שאין סופה פתוחה או סתומה: פרשת ויגש.
הפעם היחידה שכתוב פסוק "וידבר ה' אל משה לאמר" לא בתחילת פרשיה (פתוחה או סתומה): ויקרא ז', כ"ב.
העלייה הארוכה ביותר בקריאת התורה: עליית שישי בפרשת כי תבא. (63 פסוקים, 933 מילים ו-3629 אותיות).
עליית מפטיר שהיא בדיוק כמו שביעי: בפרשת עקב ובפרשת ניצבים.
קריאת התורה הארוכה ביותר הנקראת בשני וחמישי: פרשת עקב.
הפרק הארוך ביותר בתורה: במדבר פרק ז'. (89 פסוקים).
הפרק הקצר ביותר בתורה: ויקרא פרק י"ב. (8 פסוקים).
הפרק הארוך ביותר בתנ"ך: פרק קי"ט בתהילים. (176 פסוקים).
הפרק הקצר ביותר בתנ"ך: פרק קי"ז בתהילים. (2 פסוקים).
הפסוק הארוך ביותר בתורה [במילים]: שמות ל"ב, א'. (34 מילים). [ובטעם עליון - הפסוק של "אנכי ה' אלוקיך" (59 מילים)].
הפסוק הארוך ביותר בתורה [באותיות]: דברים י"ג, ו'. (127 אותיות).
הפסוק הקצר ביותר בתורה: בראשית מ"ו, כ"ג. (3 מילים ו-10 אותיות). [ובטעם עליון - הפסוקים של לא תרצח, לא תנאף ולא תגנוב].
הפסוק הארוך ביותר בתנ"ך: אסתר ח', ט'. (43 מילים ו-193 אותיות).
הפסוק הקצר ביותר בתנ"ך: דברי הימים-א', א', א'. (3 מילים ו-9 אותיות).
פסוק בתנ"ך בעל הגימטרייא הגדולה ביותר: דברי הימים-ב', כ"ב, י"א. (בגימטרייא 13,639).
פסוק בתורה בעל הגימטרייא הקטנה ביותר: "ובני פלוא אליאב". (במדבר כ"ו, ח').
הפסוק הארוך ביותר בתורה בלי אתנח: דברים ה', כ"ג. (14 מילים).
הפסוק הארוך ביותר בנביאים בלי אתנח: ירמיהו י"ג, י"ג. (27 מילים).
הפסוק הארוך ביותר בכתובים ובתנ"ך כולו בלי אתנח: דברי הימים-א', כ"ח, א'. (31 מילים).
פסוק בתנ"ך שיש בו הכי הרבה פעמים את האות ת': דברי הימים-ב', כ"ב, י"א. (24 פעמים).
המילה הארוכה ביותר בתורה: המילה "ובמשארותיך". (שמות ז', כ"ח).
המילה הקצרה ביותר בתורה: "ה". (דברים ל"ב, ו').
הדיברה הארוכה ביותר בעשרת הדיברות: "זכור את יום השבת" וכו'.
המילים היחידות בתורה בארמית: המילים "יגר שהדותא". (בראשית ל"א, מ"ז).
הפעם היחידה שאונקלוס מתרגם מספר חודש לשמו: שמות י"ב, י"ח. במדבר ט', ה'.
המילה הארוכה ביותר בתנ"ך: "והאחשדרפנים" (אסתר ט', ג'), "וכעלילותיכם" (יחזקאל כ', מ"ד), "ובתועבותיהן" (יחזקאל ט"ז, מ"ז).
המילה עם הגימטרייא הגדולה ביותר בתורה: המילה "תשתרר". (במדבר ט"ז, י"ג).
המילה עם הגימטרייא הגדולה ביותר בתנ"ך: המילה "לארתחששתא". (עזרא ד', ח').
המספר הגדול ביותר בתנ"ך: אלף אלפים ומאה אלף. (דברי הימים-א', כ"א, ה').
המילה המופיעה בתנ"ך הכי הרבה פעמים: המילה "את". (מעל 9,000 פעמים).
מילה בתנ"ך שיש בה שלוש פעמים את אותה אות ברצף: "כככבי" (נחמיה ט', כ"ג), "מממלכה" (תהילים ק"ה, י"ג), "חננני" (תהילים ט', י"ד), "ומממלכה" (דברי הימים-א', ט"ז, כ').
מילה בתנ"ך שיש בה גם אות גדולה וגם אות קטנה: "ויזתא" (אסתר ט', ט'), "בשפרפרא" (דניאל ו', כ').
מילה המופיעה בתנ"ך שלוש פעמים ברצף: "קדוש" (ישעיהו ו', ג'), "ארץ" (ירמיהו כ"ב, כ"ט), "עוה" (יחזקאל כ"א, ל"ב), ["היכל ה' " (ירמיהו ז', ד')].
מילה בתנ"ך בת שלוש אותיות שבכולם יש דגש (מפיק): "כפה" (דברים כ"ה, י"ב ומשלי ל"א, כ'), "תלה" (ירמיהו ל', י"ח), "כדה" (בראשית כ"ד). [ובמילה "פנו" (ישעיהו מ', ג' ושם נ"ז, י"ד ושם ס"ב, י') יש שורוק].
אמצע התורה בתיבות: "אל יסוד המזבח". (ויקרא ח', ט"ו).
אמצע התורה באותיות: "הוא". (ויקרא ח', כ"ח).
אמצע התורה בפסוקים: "וישם עליו את החושן". (ויקרא ח', ח').
פסוק בתורה שיש בו את כל אותיות הא"ב לא כולל אותיות מנצפ"ך: שמות ט"ז, ט"ז. דברים ד', ל"ד.
פסוק בתנ"ך שיש בו את כל אותיות הא"ב כולל אותיות מנצפ"ך (ושם ה'): צפניה ג', ח'.
מילה בתורה עם 4 קמצים רצופים: "הרחמה". (דברים י"ד, י"ז).
מילה בתורה עם 4 פתחים רצופים: "הקדחת". (ויקרא כ"ו, ט"ז).
6 סגול רצופים בתורה בלי הפסק ניקוד אחר באמצע: בראשית כ"ד, מ"ט.
6 קמצים רצופים בתנ"ך בלי הפסק ניקוד אחר באמצע: שמות ל"ב, ל"א. שמות ל"ו, ל"ד. שמואל-א', ב', י"א.
האות שמופיעה הכי הרבה פעמים בתורה: האות י'. (כ-31,530 פעמים).
האות שמופיעה הכי קצת פעמים בתורה: האות ט'. (כ-1,800 פעמים). [או האות ף'. (כ-830 פעמים)].
פסוק בתורה שאין בו אות ו' ואות י': שמות כ', י"ג. במדבר ז', י"ד וכו' שם (בפסוקים כ', כ"ו, ל"ב, ל"ח, מ"ד, נ', נ"ו, ס"ב, ס"ח, ע"ד, פ').
אותיות שלא נמצאות בתורה בסמיכות ישר והפוך: גט, גק, זט, זצ, זס, חע, סצ, עע.
אותיות שלא נמצאות בתורה בסמיכות ישר (כפי שהם מוצגות): בף, גט, גכ, גק, גצ, גץ, גס, דז, דט, דס, דצ, דץ, הף, הץ, זט, זס, זף, זצ, זץ, זש, חא, חע, טג, טז, טכ, טצ, טץ, טק, כץ, מף, סז, סט, סצ, סץ, סש, עח, עע, עף, פב, צז, צס, צש, קג, קז, שצ, שץ.
חמש מילים בתנ"ך ברצף בנות שתי אותיות: בראשית ה', ל"ב. בראשית ל"ה, י"ז. שמות י"ז, ט"ז. שמואל-א', כ', כ"ט. מלכים-א' ג', כ"ו. נחמיה ב', ב'.
מילה בתנ"ך שבאמצעה יש מ"ם סופית: המילה "לםרבה". (ישעיה ט', ו').
מילה בתנ"ך שבסופה יש מ"ם רגילה: המילה "המ". (נחמיה ב', י"ג).
מילה בתנ"ך שיש בה אות ף' מנוקדת בשווא ודגש: המילה "תוסף". (משלי ל', ו').
פסוק בתורה שיש בו נו"ן הפוכה: במדבר י"א, ל"ה-ל"ו.
הפעם היחידה שכתוב בתנ"ך "שאול המלך": שמואל-א', י"ח, ו'.
הפעם היחידה שכתוב בתורה "וידבר משה אל ה' לאמר": במדבר כ"ז, ט"ו.
הפעם היחידה שכתוב בתורה "וידבר ה' אל אהרן לאמר": ויקרא י', ח'.
הפעם היחידה שהקב"ה מכונה בתורה "השם": ויקרא כ"ד, י"א. דברים כ"ח, נ"ח.
פרק בתורה שאין עליו רמב"ן: בראשית פרק נ'. ויקרא פרק ו'.
הפעם היחידה שכתוב בתנ"ך "זבולון" (מלא): שופטים א', ל'.
ספר שיש בו הכי הרבה שינוים בין הקרי והכתיב: ספר ירמיהו. (140 שינויים).
פסוק שיש בו הכי הרבה שינויים בין הקרי והכתיב: ירמיהו נ"א, ל"ד. (5 שינויים).
האדם שכתוב בתורה שחי הכי הרבה שנים: מתושלח, 969 שנים. (בראשית ה', כ"ז).
האדם בתנ"ך עם הכי הרבה שמות: משה, 10 שמות. (ויקרא רבה א', ג'), יתרו, 7 שמות. (רש"י שמות י"ח, א' בשם מכילתא), שלמה, 7 שמות. (קהלת רבה א', ב').
תאריך הפטירה היחידי בתורה: תאריך פטירתו של אהרן הכהן. (במדבר ל"ג, ל"ח).
השם הארוך ביותר בתנ"ך: שמו של חזקיהו המלך: "פלא יועץ אל גיבור אבי-עד שר-שלום". (ישעיהו ט', ה').
השם הבודד הארוך ביותר בתנ"ך: נבוכדראצור. (ירמיהו מ"ט, כ"ח).
השם שנזכר הכי הרבה פעמים בתנ"ך: דוד [או דויד]. (למעלה מ-1000 פעמים).
השם שנקראו בו הכי הרבה אנשים בתנ"ך: זכריה [או זכריהו].
השם שנקראו בו הכי הרבה נשים בתנ"ך: מעכה. (שמואל ב' ג', ג'. מלכים-א', ט"ו, ב'. דה"י-א', ז', ט"ו. דה"י-א', ח', כ"ט. דה"י-ב', י"א, כ'. [בראשית כ"ב, כ"ד]. [מלכים-א', ב', ל"ט]).
התפילה הארוכה ביותר בתורה: תפילת אברהם. (בראשית י"ח, כ"ג-ל"ב).
התפילה הארוכה ביותר בתנ"ך: תפילת שלמה המלך בעת חנוכת ביהמ"ק. (מלכים-א', ח').
השירה הארוכה ביותר: שירת האזינו. (דברים ל"ב, א'-מ"ג).
השירה הקצרה ביותר: שירת הבאר. (במדבר כ"א, י"ז-כ').
12 מילים בתנ"ך שמתחילות באותה אות: ישעיה כ"ד, ב'. (האות כ').
12 מילים בתנ"ך שמסתיימות באותה אות: ירמיהו נ"ב, י"ט. (האות ת').
המלך שמלך על ישראל הכי הרבה שנים: מנשה, 55 שנה. (מלכים-ב', כ"א, א). [מלבד יוסף שמלך 80 שנה במצרים].
המלך שמלך הכי קצת שנים: זמרי, 7 ימים. (מלכים-א', ט"ז, ט"ו).
ההפטרה הארוכה ביותר שנקראת בשבת: הפטרת פרשת בשלח. (שופטים פרק [ד' ופרק] ה' - שירת דבורה). [מלבד הפטרת יום כיפור שזה כל ספר יונה].
ההפטרה הקצרה ביותר: הפטרת פרשת כי תצא [והפטרת פרשת נח, לספרדים]. (רני עקרה).
הפטרה שנקראת פעמיים בשנה [בשתי פרשות]: רני עקרה. (בפרשת נח ובפרשת כי תצא).
הסדר הגדול ביותר בש"ס: סדר טהרות. (126 פרקים ו-982 משניות).
הסדר הקטן ביותר בש"ס: סדר נשים. (71 פרקים ו-573 משניות).
המסכת הארוכה ביותר בש"ס משניות: מסכת כלים. (30 פרקים). [וגם ב"ק, ב"מ וב"ב למאן דאמר שהם מסכת אחת הם 30 פרקים, (ובעבר גם כלים היתה חלוקה לשלוש)].
המסכת הקצרה ביותר בש"ס משניות: מסכת קנים. (3 פרקים ו-15 משניות).
הפרק הארוך ביותר בש"ס משניות: כלים פרק י"ז.
הפרק הקצר ביותר בש"ס משניות: שבת פרק ד'. (2 משניות ו-111 מילים).
המשנה הארוכה ביותר [במילים]: עדיות ו', ג'. (317 מילים).
המשנה הארוכה ביותר [באותיות]: סוטה ט', ט"ו. (1239 אותיות).
המשנה הקצרה ביותר: אבות ה', כ"ג. (7 מילים ו-22 אותיות).
המשנה הארוכה ביותר המובאת בגמ': זבחים קי"ב ע"א. (כ-450 מילים).
המשנה הקצרה ביותר המובאת בגמ': נזיר ה' ע"א. (4 מילים).
משנה בש"ס משניות שסימנה כשתי משניות: כלאים פרק ז' משנה ד'-ה'.
שתי משניות זהות בדיוק במלואם: פרה פרק ח' משנה ח' ומקוואות פרק ה' משנה ד', כתובות פרק ז' משנה ז' וקידושין פרק ב' משנה ה', תמורה פרק ד' משנה א' ומעילה פרק ג' משנה א'.
שתי משניות זהות (מלבד שתי מילים) שנמצאות באותו מספר פרק ובאותו מספר משנה אך במסכתות שונות: שביעית וגיטין פרק ה' משנה ט'.
פרק בש"ס משניות שאין בו מחלוקת: מעשר שני פרק א', יבמות פרק ט', זבחים פרק ה', שבועות פרק ח', מעילה פרק ב', תמיד פרק א', פרק ב', פרק ד' ופרק ו'.
מקום ששונה סדר הפרקים בין המשנה לגמ': מגילה ג'-ד', סנהדרין י'-י"א, מנחות ו'-י'.
המסכת הארוכה ביותר בש"ס [בדפים]: מסכת בבא בתרא. (175 דפים).
המסכת הארוכה ביותר בש"ס [במילים ובאותיות]: מסכת שבת.
המסכת הקצרה ביותר בש"ס: מסכת תמיד. (8.5 דפים). [או הוריות. (12.5 דפים)].
המסכת הארוכה ביותר בירושלמי: מסכת שבת.
המסכת הקצרה ביותר בירושלמי: מסכת מכות.
הפרק הארוך ביותר בש"ס: פרק א' בקידושין - האשה נקנית. (39 דפים).
הפרק הקצר ביותר בש"ס: פרק ח' בשבועות - ארבעה שומרין. (פחות מדף אחד).
פרק בגמ' שמתחיל ומסתיים באותן שתי מילים: פרק ב' במסכת סנהדרין - "כהן גדול".
העמוד הקצר ביותר בש"ס: ב"ק ע"ז ע"א. [ואח"כ יומא נ"ו ע"א].
עמוד בש"ס ללא גמ' כלל: נזיר ל"ג ע"ב.
מסכת שאינה מתחילה בדף ב': מסכת תמיד. (שמתחילה בדף כ"ה ע"ב).
מסכת שמתחילה בעמוד ב': מסכת תמיד.
מסכת שיש גמרא רק על חלקה: מסכת תמיד. (רק על פרקים א', ב' ו-ד').
המימרא שנזכרה הכי הרבה פעמים בש"ס: "דברה תורה כלשון בני אדם". (32 פעמים).
המימרא בש"ס שנאמרה בשם הכי הרבה אנשים: בנדרים ח' ע"ב.
האמורא שמופיע בש"ס הכי הרבה פעמים: רבא (4738 פעמים). [ואחריו רבי יהודה (4184 פעמים)].
האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו דף בש"ס: ר' יוסי, בגיטין דף ע"ב. (29 פעמים).
האמורא שמופיע הכי הרבה פעמים באותו עמוד בש"ס: ר' יהושע, בפסחים ע"ז ע"ב. (23 פעמים).
מספר האמוראים שמופיעים רק פעם אחת בכל הש"ס: 709 אמוראים.
מסכת שבכל עמוד בה מופיע שם של תנא או אמורא מלבד עמוד אחד: שבת (טז.), פסחים (קה:), יומא (טו:), סוכה (לו:), הוריות (ז.), ערכין (ג:), מעילה (יח:).
מספר כל התנאים והאמוראים המוזכרים בש"ס: 82,983.
44 מילים בש"ס ברצף שמסתיימים באותה אות: שבת ק"ג ע"ב.(אות ן').
צמד מילים שכתוב בש"ס שלוש פעמים ברצף: "עובד כוכבים". (גיטין ל"ח ע"א).
מי נקרא בש"ס ב-8 שמות שונים? יוסף איש הוצל, יוסף [יוסי] הבבלי, איסי [יוסי] בן יהודה, איסי בן גור אריה, איסי בן מהללאל, איסי בן עקיבא [עקביה], יוסי קטונתה [אבא יוסי בן קטונתא] (ע"פ יומא נ"ב ע"ב, פסחים קי"ג ע"ב וירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז).
מישהו בש"ס שאמר על אדם אחר שאין לו מח בקדקדו: רבי אמר כן ללוי. (יבמות ט' ע"א ומנחות פ' ע"ב).
תנא שאמר פלפול בבית הכסא: ר' אלעזר ברבי שמעון. (זבחים ק"ב ע"ב).
הפעם היחידה שכתוב בש"ס את המילה "לכאורה": כתובות נ"ד ע"א.
השינה הארוכה ביותר: שינת חוני המעגל - 70 שנה. (תענית כ"ג ע"א).
הצום הארוך ביותר: צום אדם הראשון שישב בתענית 130 שנה. (עירובין י"ח ע"ב).
הדיבור המתחיל הקצר ביותר ברש"י: שבת ס"ו ע"ב ד"ה "ה' ". (אות אחת).
הדיבור המתחיל הארוך ביותר ברש"י: מגילה ל"ב ע"א ד"ה "וידבר משה". (24 מילים).
הרש"י הארוך ביותר בש"ס: יבמות ט' ע"ב ד"ה "והאמר רב יהודה". (817 מילים).
מקום שרש"י כותב בש"ס "לא ידעתי": שבת ס"ו ע"ב, שבת צ' ע"ב, ר"ה י"ג ע"ב, יומא י"ט ע"א, יומא נ"ג ע"ב, סוכה נ"ב ע"ב, ביצה כ"ה ע"ב, מגילה ל"ב ע"א, כתובות ע"ז ע"א, זבחים קט"ו ע"ב, מנחות ק"ח ע"ב. [וכתב לשון "איני יודע" ב-שבת נ"ב ע"ב, שבת פ"ב ע"א, שבת קל"ח ע"ב, ב"ב ט"ו ע"א, מנחות נ"א ע"א, מנחות ק"ד ע"ב, מנחות ק"ו ע"ב, חולין נ' ע"ב, חולין קל"ה ע"ב, נדה ס"ט ע"ב].
המקום היחיד שרש"י מזכיר בפירושו על הש"ס את אביו: עבודה זרה ע"ה ע"א ד"ה "ולא פליגי".
התוספות הארוך ביותר בש"ס: נזיר מ"ט ע"א ד"ה "ומשני".
התוספות הקצר ביותר בש"ס: מועד קטן כ"ח ע"א ד"ה "מה בגדי כהונה מכפרין".
תוספות שמברך מישהו באלוקים ובשם המיוחד: ביצה י"ד ע"א סוף ד"ה "איכא בינייהו".
תוספות שקורא למישהו בשם "הקדוש" (מלבד "רבינו הקדוש"): ר' יעקב מקורבייל הקדוש (שבת כ"ז ע"א ד"ה "שכן" [וכן בשבת ס"א ע"א]), ר' יום טוב הקדוש (יומא מ"ח ע"א ד"ה "מי יליף" [וכן בכריתות י"ד ע"ב]), ר' אליהו מאברוויקא הקדוש (זבחים י"ד ע"ב ד"ה "שאני פרה"), רבינו מנחם הקדוש (חולין י"א ע"ב ד"ה וכי תימא).
תוספות שמזכיר את הרמב"ם: ברכות ל"ח ע"א ד"ה "מר זוטרא", ברכות מ"ד ע"א ד"ה "על העץ", ביצה ל"א ע"ה ד"ה "ונפחת", מנחות מ"ב ע"ב ד"ה "תפילין", [כתובות פ"ו ע"א ד"ה "לאשה"].
תוספות שמזכיר את האבן עזרא: ר"ה י"ג ע"א ד"ה "דאקריבו", קידושין ל"ז ע"ב ד"ה "ממחרת", [תענית כ' ע"ב ד"ה "בהכינתו"].
הגיליון הש"ס הארוך ביותר בש"ס: ברכות כ"ה ע"ב.
הספר הארוך ביותר ברמב"ם: טהרה. (144 פרקים ו-1808 הלכות).
הספר הקצר ביותר ברמב"ם: הפלאה. (43 פרקים ו-809 הלכות).
ההלכה הארוכה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק י"ט הלכה ד'. [ואח"כ הל' קידוש החודש פרק י"ב הלכה ב'].
ההלכה הקצרה ביותר ברמב"ם: הל' סנהדרין פרק ה' הלכה ו'. (3 מילים ו-13 אותיות).
הפעם היחידה שמוזכר ברמב"ם את המילה "אמנם": בהל' תשובה פ"ב ה"ה.
הברכה הארוכה ביותר בתפילה העמידה: ברכת ההודאה.
הברכה הארוכה ביותר: ברכת יוצר המאורות.
המילה הארוכה ביותר בתפילת ערבית: "במשמרותיהם".
תפילת העמידה הארוכה ביותר: תפילת מוסף של ראש השנה.
ברכת המזון הארוכה ביותר: ר"ח טבת [שהוא גם חנוכה] שחל להיות בשבת. (ברכות נא. תוס' ד"ה "שמאל").
אות שאינה נמצאת בתפילת שמונה עשרה: האות ף'.
אות שאינה נמצאת בברכת המזון: האות ף'. [מלבד ב"על הניסים" בפורים, וכן ב"הרחמן" לפי נוסח הספרדים במילים "ורפואת הגוף"].
המצווה הארוכה ביותר: ספירת העומר. (נפש דוד להאדר"ת).
הפרק הארוך ביותר במסילת ישרים: פרק י"א.
סימן בטור שמורכב משני נושאים שונים [עם כותרת שונה באמצע הסימן]: יו"ד סי' ס"ה (הלכות דם, ובאמצעו הלכות ניקור), חו"מ סי' קע"ה (הלכות שותפים בקרקע, ובאמצעו הלכות מצרנות), חו"מ סי' קפ"ב (הלכות שותפין ובאמצעו הלכות שלוחין).
הסעיף הקצר ביותר בשו"ע (סעיף עם שתי מילים): יו"ד סי' ס"ה סעיף ו': "נוהג בכוי", אהע"ז סי' קכ"ו סעיף מ"ב: "מותרת בוי"ו".
הסעיף הארוך ביותר בשו"ע [או"ח]: סי' רנ"ג סעיף א'. (למעלה מ-500 מילים).
הסימן הארוך ביותר בשו"ע: יו"ד סי' של"א. (146 סעיפים).
הסימן הקצר ביותר בשו"ע: או"ח סי' תי"ט. (סעיף 1, 5 מילים ו-22 אותיות).
הכותרת הארוכה ביותר בשו"ע: בחו"מ סי' רט"ז. [או בחו"מ סי' רל"א].
סימן אחד בשו"ע שמורכב משני סימנים: יו"ד סי' קס"ח-קס"ט, אהע"ז סי' נ"ב-נ"ג.
שני סימנים בשו"ע עם סימן אות זהה: יו"ד סי' רצ"ז.
סימן בשו"ע שאין לו כותרת: או"ח סי' כ"ב, כ"ט, ת"ל, תקצ"ח, תקצ"ט, תר"ג, תרכ"ה.
סעיף בשו"ע שכתוב בארמית: או"ח סי' מ"ב סעיף ג', או"ח סי' ק"ל סעיף א', או"ח סי' שס"ג סעיף ה', או"ח סי' תפ"ד סעיף א', או"ח סי' תקנ"א סעיף ח', או"ח סי' תרנ"ג סעיף ב', או"ח סי' תרצ"ה סעיף ב', יו"ד סי' מ"ז סעיף ד', יו"ד סי' ק"צ סעיף כ"א, יו"ד סי' ש"פ סעיף ח', אהע"ז סי' קכ"ו סעיף כ"ח.
סעיף בשו"ע שרובו בלשון מדבר (בגוף ראשון): או"ח סי' תרכ"א סעיף ה', יו"ד סי' של"ח סעיף ב'.
סעיף בשו"ע שרובו בלשון נוכח (בגוף שני): או"ח סי' ק"ע סעיף כ"ב.
סעיף בשו"ע שכולו רק מראה מקום לנושא אחר בשו"ע: יו"ד סי' קכ"א סעיף ג', אהע"ז סי' י"ד סעיף א', אהע"ז סי' ע"ב סעיף א', [או"ח סי' תק"כ סעיף א'].
סעיף בשו"ע שכולו רק ביאור של פסוק בתורה: או"ח סי' ס"א סעיף ב'.
סעיף בשו"ע שמובא בו מעשה שאירע עם שלושה מגדולי הדור בשמותם: או"ח סי' קמ"א סעיף ח'.
סעיף בשו"ע שהוחלף בו לשון זכר ונקבה ע"פ לשון המשנה: או"ח סי' ש"ה סעיף י"ד (ע"פ המשנה בשבת פרק ה' משנה ג'), יו"ד סי' ע"ג סעיף א' (ע"פ המשנה בתרומות פרק י' משנה י"א)
סעיף שהשו"ע פוסק בו כדעת חכמי האשכנזים, והרמ"א פוסק כדעת חכמי הספרדים: או"ח סי' תע"ד ס"א. (השו"ע פסק כדברי הטור בשם הרא"ש, והרמ"א פסק כדברי הרמב"ם בפרק ח' מהל' חמץ ומצה הלכה ה' והלכה י' וכדברי הרי"ף בפרק ערבי פסחים), או"ח סי' תרע"א ס"ב. (השו"ע פסק כדברי התוס' בשבת כא: ד"ה "והמהדרין", והרמ"א פסק ע"פ דברי הרמב"ם בפרק ד' מהל' מגילה וחנוכה ה"א). [וכן לעניין צורת כתיבת האותיות בסת"ם].
הביאור הלכה הארוך ביותר בשו"ע: סי' של"ב ס"ק ב', או סי' ל"ב ס"ק ע"ג. או סי' ש"מ ס"ק ד'.
הבאר היטב הארוך ביותר בשו"ע: סי' ל"ב ס"ק נ"ג. (כ-870 מילים).
השערי תשובה הארוך ביותר בשו"ע: סי' תמ"ח ס"ק ג'.
פוסק שהביא בשו"ת שלו תשובה שאמרה אשה: שו"ת התשב"ץ ח"ג סי' ע"ח.
פוסק שהביא פסק שפסק פוסק אחר בשם אמו: המג"א בסי' רס"ג ס"ק י"ב בשם אמו של הדרישה.
מחבר ספר שנתן הסכמה על ספרו שלו: האדר"ת (ר' אליהו דוד רבינוביץ-תאומים) כתב הסכמה לספרו "אחרית השנים".
פוסק שנתן הסכמה לספר שחולק עליו ומבלי שראה כלל את הספר: החיד"א נתן הסכמה לספר "מאמר מרדכי" של ר' מרדכי כרמי. [גם בעל ה"נודע ביהודה" כתב הסכמה לספר "תוספת שבת" של ר' רפאל מייזליש מבלי לראות את הספר, אך שם לא מצינו שחלק עליו].
הסימן הארוך ביותר בשו"ת יביע אומר: חלק י' או"ח סי' נ"ה. (125 עמודים).
התשובה הארוכה ביותר [בנושא אחד] בשו"ת יביע אומר: חלק ד' או"ח סי' ל"ד. (מעל 28 עמודים).
המילה בעלת הכי הרבה משמעויות: המילה "כרים". (ה"תפארת ישראל" בסוף סדר זרעים מביא 11 פירושים למילה זו, ובספר "אסף המזכיר" בקונטרס ילידי הענק (שהובא בסוף מערכת יו"ד) מערכת כ' הביא פירוש נוסף, סה"כ 12 משמעויות).


*מי שיש לו הוספות או תיקונים, אשמח שיכתוב כאן.
 
נערך לאחרונה:
התנא שמוזכר רק פעם אחת בש"ס: רבי יוסי בן החוטף אפרתי. [כלאים פרק ג' מ"ז].
כמדומני שיש הרבה תנאים או אמוראים שהוזכרו רק פעם אחת... (פעם מצאתי ספר באוצה"ח שכותב כמה פעמים מוזכר בש"ס כל רב).
 
לא מדוייק
מסכת ברכות הוא הארוכה ביותר במילים ואותיות
כן ידוע בשם הגר"א מובא בכמה ספרים
ידוע בשם הגר"א, אבל למעשה זה לא נכון. בדקתי את זה בעצמי! גם בבבלי וגם בירושלמי במסכת שבת יש יותר מילים [וכמדומני גם אותיות] ממסכת ברכות!
גם נכתב כך כאן: (לדופקי בתשובה ח"ב סי' תתע"ט)
1684320000796.png
ובאוצר החכמה תוכל לראות עוד שכתבו שמה שידוע בשם הגר"א אינו מכוון עם המציאות.
עכ"פ, לא סמכתי על זה ובדקתי בעצמי...
 
כמדומני שיש הרבה תנאים או אמוראים שהוזכרו רק פעם אחת... (פעם מצאתי ספר באוצה"ח שכותב כמה פעמים מוזכר בש"ס כל רב).
יש גם בכל מסכת בגמ' אמורא שלא נזכר באף מסכת אחרת. כמדומה שדרך זה גילו שהירושלמי על קדשים מזוייף.
 
יש הרבה אותיות שלא נמצאות סמוכות זל"ז. ראה בס' משנת הגט ברכה סי' קכ ס"ק א, ובס' משפט הגט אוחנה שם ס"ק ג. שהאריכו בזה מד' הפוס'.
ידוע, וכפי שהביא לעיל רבי בנימין, אך הגרח"ק ז"ל אמר שהצירוף הראשון לפי סדר אותיות א' ב' שאינו, הינו גט, וכעת שנתגלה לנו צירוף שקודם לגט והיינו בף, קצ"ע מדוע גט נקרא גט ולא בף.
 
תוספת קטנה שציינתי לעצמי בעבר

יש עמוד אחד בש"ס שאין לו גמרא כלל, כולו רק תוספותים. העמוד נמצא במסכת נזיר (לג:) ראשי תיבות "ללא גמרא". אחריו, יש עמוד עם שורה וחצי: במס' בבא קמא (עז.).

ישנם שלושה תוספותים הכי גדולים בש"ס. 1- במס' נזיר (מט.:). 2- במס' בבא מציעא (נ.:). 3- במס' בבא קמא (קז.) ולאחריו בדף (עז.).

בש"ס ישנם 2711 דפים.

ברש"י מוזכר 3571 כלומרים. הראשון שבהם מוזכר בדף הראשון בש"ס. בברכות (ב:) ד"ה קא סלקא דעתך.

בש"ס ישנם 1177 הוויות אביי ורבא (כן מצא בעל כנסת חקקי ישורון). בספר תולדות אמוראים (עמ' קנד) כתב שבדק ומצא שכמעט בכל ג' דפים מהש"ס הוזכר בו מהוויות אביי ורבא. ומייחסים דבר זה לגאון מוילנא.

המסכת הגדולה ביותר בש"ס במספר דפים: מסכת בבא בתרא (176 דפים – גם פרשת נשא היא הפרשה הגדולה ביותר ויש בה 176 פסוקים – גם פרק קי"ט בתהילים הוא הארוך ביותר ויש בו 176 פסוקים. הגאון רבי מאיר מאזוז הביא לכך רמז מפסוק בתהילים פרק י"ט 'ומתוקה מדבש ונופת צופים – כי נפת ראשי תיבות: נ- נזיקין (בבא בתרא מסדר נזיקין) פ- פרשה ת- תהילים. שכל אחד מהם יש בו מספר 176 כמנין "צוף", הרי 'נפת צופים). [אבל האמת שבמסכת בבא בתרא יש רק 175 דפים כי המסכת מתחילה בדף ב']. המסכת השניה בגודלה היא מסכת שבת (157 דפים).

המסכת הגדולה במספר מילים: ידוע משמו של הגאון מוילנא, שמסכת ברכות היא הגדולה ביותר. ויש שהעירו שהמונה וסופר תיבות כל מסכת ברכות, יראה שאין הדבר כן אלא מסכת שבת יש בה מספר מילים יותר ממסכת ברכות, ולכן מסכת שבת היא המסכת הגדולה בש"ס במספר מילים. ויש אומרים שמסכת סנהדרין היא הגדולה ביותר בש"ס במספר מילים. [אפשר לבדוק בפרוייקט השו"ת, התוכנה סופרת מילים ואותיות]. לאחר זמן מצאתי בירחון 'אור תורה' (תמוז תשס"ו עמ' תשפד) שהיו אנשים שספרו את המילים שבמסכתות הש"ס, ומצאו שבסדר המסכתות לפי כמות מספר המילים הן: שבת, סנהדרין, חולין, בבא בתרא, בבא מציעא, יבמות, בבא קמא, פסחים, כתובות, ורק אח"כ ברכות.

המסכת הכי קצרה: מסכת תמיד מתחילה בדף כה: והולכת עד דף לג: = סה"כ 8 וחצי דפים בלבד.

המשנה הגדולה ביותר בש"ס היא במסכת זבחים (מתחיל מדף קיב. והולך עד קיג. – 66 שורות). המשנה השניה הגדולה בש"ס היא במסכת סנהדרין (תחילת המסכת ב.- מתחיל מדף ב. והולך עד ב:).

המסכתות הפרקים והדפים הכי קשים בש"ס: 1- עירובין. 2- נידה. 3- יבמות. וסימנך: ענ"י בדעת. (המקור לסימן זה הוא, בשיירי כנסת הגדולה יו"ד סי' רמה ס"ג). [ויש לציין, כי מסכת עירובין ונידה אינן קשות כלל..] ויש אומרים שהאות י' מתייחסת למסכת יום טוב (מסכת ביצה) ולא למסכת יבמות, והטעם לכך הוא שמסכת זו משלימה את מסכת שבת ומסתמכת עליה, וקשה ללמוד אותה אם לא למדת היטב מסכת שבת. יש לציין שגם מסכת נזיר קשה מאוד. הגר"ח קנייבסקי אומר שמסכת כתובות היא המס' הקשה ביותר בש"ס.

כמו כן יש דפים מאוד קשים בש"ס: כגון דף יא:-יב. במסכת ראש השנה. העולם אומרים שהפרק הקשה ביותר הוא פרק איזהו נשך או פרק הזהב. אמנם הגר"ח קנייבסקי אמר בשם החזו"א שפרק כירה (פרק שלישי ממסכת שבת מדף לו: עד דף מז:) הוא הפרק הקשה ביותר בש"ס.

במשניות המסכת הקשה ביותר: היא מסכת כלאים [כן אמר החזו"א]. והגר"ח קנייבסקי אמר: מסכת אהלות. אכן כך מבואר במס' חגיגה (יד. מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות, עי' פרש"י שם – וכן בפרש"י במס' סנהדרין סז:) ובמס' בבא מציעא (נט.) ועוד.
 
התנא שמוזכר רק פעם אחת בש"ס: רבי יוסי בן החוטף אפרתי. [כלאים פרק ג' מ"ז].
יש 37 תנאים שנזכרו רק פעם אחת במשנה..

מתוך פירוש המשניות להרמב"ם בסוף ההקדמה:

"ויש מהם מי שלא נכתבה לו במשנה אלא הלכה אחת בלבד, ולא הוסיפו לשנות שמו בדבר ממשפטי המצוות, והם שבעה ושלושים איש. נחום הלבלר, ורבי מיאשא במס' פאה (פ"א מ"ו) בלבד, ולא נשנה להם דבר שני בשום פנים במקום אחר. וחנניה בן חכינאי, ורבי יוסף בן החוטף אפרתי בכלאים (פ"ג מ"ז ופ"ד מ"ח) בלבד. ורבי אלעזר חסמא, ורבי יוסי בן משולם בתרומות (פ"ג מ"ה ופ"ד מ"ז) בלבד. ורבי חוצפית בשביעית (פ"י מ"ו). ורבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא, ודוסתאי איש כפר דמאי (נ"א יתמא) בערלה (פ"א מ"ד ופ"ב מ"ה) בלבד. נחום המדי בשבת (פ"ב מ"א) בלבד. ורבי אלעזר (אלעאי), ורבי דוסתאי ברבי ינאי בעירובין (פ"ב מ"ו ופ"ה מ"ד). ורבי שמעון בן הסגן, ובן כברי בשקלים (פ"א מ"ד ופ"ח מ"ה) בלבד. ויהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח, ויוסי בן יועזר, ויוסי בן יוחנן, ונתאי הארבלי, ויהושע בן פרחיה בחגיגה (פ"ב מ"ב) בלבד. ושמעון התימני, ונחמיה איש בית דלי ביבמות (פ"ד מי"ג ופט"ז מ"ז) בלבד. ורבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ורבי יהושע בן הורקנוס בסוטה (פ"ה מג"ה) בלבד. ידוע הבבלי במציעא (פ"ז מ"ט) בלבד. רבי שמעון בן יהודה בשבועות (פ"א מ"ה) בלבד. ורבי שמעון בן בתירא, ורבי נחוניא בן אלנתן איש כפר הבבלי, ורבי יוסי הכהן, ורבי יקים איש חדיד, ומנחם בן סגנאי בעדיות (פ"ו מ"ב פ"ז מה"ח פ"ח מא"ב) בלבד. ושמעון אחי עזריה, ויוסי בן חוני בזבחים (פ"א מ"ב) בלבד. ורבי אלעזר ברבי שמעון בתמורה (פ"ד מ"ד) בלבד. ורבי יעקב בנגעים בלבד. רבי אלעזר בן פאבי במסכת טהרות (פ"ז מ"ט) בלבד. ורבי יוחנן בן ישוע בן חמיו של רבי עקיבא בידים (פ"ג מ"ה) בלבד. אלה האנשים כולם הספורים אין לאחד מהם בכל דיני המשנה אלא הלכה אחת במסכתא אשר זכרנו."
 
יש 37 תנאים שנזכרו רק פעם אחת במשנה..

מתוך פירוש המשניות להרמב"ם בסוף ההקדמה:

"ויש מהם מי שלא נכתבה לו במשנה אלא הלכה אחת בלבד, ולא הוסיפו לשנות שמו בדבר ממשפטי המצוות, והם שבעה ושלושים איש. נחום הלבלר, ורבי מיאשא במס' פאה (פ"א מ"ו) בלבד, ולא נשנה להם דבר שני בשום פנים במקום אחר. וחנניה בן חכינאי, ורבי יוסף בן החוטף אפרתי בכלאים (פ"ג מ"ז ופ"ד מ"ח) בלבד. ורבי אלעזר חסמא, ורבי יוסי בן משולם בתרומות (פ"ג מ"ה ופ"ד מ"ז) בלבד. ורבי חוצפית בשביעית (פ"י מ"ו). ורבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא, ודוסתאי איש כפר דמאי (נ"א יתמא) בערלה (פ"א מ"ד ופ"ב מ"ה) בלבד. נחום המדי בשבת (פ"ב מ"א) בלבד. ורבי אלעזר (אלעאי), ורבי דוסתאי ברבי ינאי בעירובין (פ"ב מ"ו ופ"ה מ"ד). ורבי שמעון בן הסגן, ובן כברי בשקלים (פ"א מ"ד ופ"ח מ"ה) בלבד. ויהודה בן טבאי, ושמעון בן שטח, ויוסי בן יועזר, ויוסי בן יוחנן, ונתאי הארבלי, ויהושע בן פרחיה בחגיגה (פ"ב מ"ב) בלבד. ושמעון התימני, ונחמיה איש בית דלי ביבמות (פ"ד מי"ג ופט"ז מ"ז) בלבד. ורבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ורבי יהושע בן הורקנוס בסוטה (פ"ה מג"ה) בלבד. ידוע הבבלי במציעא (פ"ז מ"ט) בלבד. רבי שמעון בן יהודה בשבועות (פ"א מ"ה) בלבד. ורבי שמעון בן בתירא, ורבי נחוניא בן אלנתן איש כפר הבבלי, ורבי יוסי הכהן, ורבי יקים איש חדיד, ומנחם בן סגנאי בעדיות (פ"ו מ"ב פ"ז מה"ח פ"ח מא"ב) בלבד. ושמעון אחי עזריה, ויוסי בן חוני בזבחים (פ"א מ"ב) בלבד. ורבי אלעזר ברבי שמעון בתמורה (פ"ד מ"ד) בלבד. ורבי יעקב בנגעים בלבד. רבי אלעזר בן פאבי במסכת טהרות (פ"ז מ"ט) בלבד. ורבי יוחנן בן ישוע בן חמיו של רבי עקיבא בידים (פ"ג מ"ה) בלבד. אלה האנשים כולם הספורים אין לאחד מהם בכל דיני המשנה אלא הלכה אחת במסכתא אשר זכרנו."
הנה החוט השני (בכרך, סי' כ) כ' דאשתמיטתי' להרמב"ם בסוף הקדמתו לפיה"מ (ד"ה הפרק העשירי) דברי ר' חנינא בן חכינאי במכות פ"ג. ראשית קשה לומר כאן דנעלמו מעיני הרמב"ם כל התנאים שמנה החוט השני, ובפרט שהרמב"ם נחית להאי דינא לומר דאין הם נזכרים כי אם במקום אחד בש"ס.
וכבר עמדו בזה רבינו המאירי בהקדמתו לאבות, (אלא שעדיין היה ספון בכת"י ולכן לא ראוהו), ובעל ספר יוחסין (מאמר ראשון, וכמו שהזכיר החיד"א שם).
אולם יסוד הדבר הוא שהרמב"ם ביאר בתחילת דבריו שם, בזה"ל "ומהם שלא נזכרה לו במשנה אלא שמועה אחת בלבד, ולא נכפל שמו בשום דבר מדיני התורה". וכוונתו מבוארת שלא אמר שלא נזכר שמם כלל בש"ס לבד מאותו מקום, אלא שלא נזכר בשמם עוד דין מדיני התורה. וע"ע במש"כ בזה הגר"ר מרגליות בקובץ "סיני" כרך עשירי עמ' קפג והלאה ומשם בארה. (וע"ע בפיה"מ להר"מ מהדו' קאפח, וברמב"ם לעם חלק ההקדמות). ועיין עוד בהקדמת הספר אמרי צרופה.
 
פרשה שאין סימן למספר פסוקיה: פרשת פקודי.
מן הראוי לציין להברקה של הרבי מחב"ד:
בקיץ תשי"ג, שלח רב בתל אביב, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין ז"ל, מחבר הספר 'הלקח והלבוב', מכתב אל כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש, ובו שאל שאלה זו.
הרבי השיב במכתב מיום י"ד אלול תשי"ג: בהערתו, מדוע לא סימנו בסוף פרשת פקודי סכום פסוקי הסדרה, הנה יש לחפש בדפוסים הראשונים, כי לדעתי אין זה אלא השמטת המדפיס, ונמשך הדבר כן גם אצל שאר המדפיסים שבאו אחריו.
ואחר כך מוסיף הרבי רעיון מדהים וגאוני בפשטותו:
"ואולי אפשר שהי' כתוב 'בלי כל' סימן, והכוונה בזה היתה שיש בסדרה צ"ב פסוקים, ובא הבחור הזעצער ותפס את הענין כפשוטו שאין כאן סימן, והשמיט מלות אלו מחסרון ידיעה".

ראה כאן:
וכאן:
 
מן הראוי לציין להברקה של הרבי מחב"ד:
בקיץ תשי"ג, שלח רב בתל אביב, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין ז"ל, מחבר הספר 'הלקח והלבוב', מכתב אל כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש, ובו שאל שאלה זו.
הרבי השיב במכתב מיום י"ד אלול תשי"ג: בהערתו, מדוע לא סימנו בסוף פרשת פקודי סכום פסוקי הסדרה, הנה יש לחפש בדפוסים הראשונים, כי לדעתי אין זה אלא השמטת המדפיס, ונמשך הדבר כן גם אצל שאר המדפיסים שבאו אחריו.
ואחר כך מוסיף הרבי רעיון מדהים וגאוני בפשטותו:
"ואולי אפשר שהי' כתוב 'בלי כל' סימן, והכוונה בזה היתה שיש בסדרה צ"ב פסוקים, ובא הבחור הזעצער ותפס את הענין כפשוטו שאין כאן סימן, והשמיט מלות אלו מחסרון ידיעה".

ראה כאן:
וכאן:
עיין בספר תורת יעקב להגרי"ח סופר שליט"א (סוף פרשת פקודי, סימן פ"ז) שהאריך בענין זה, של הסימנים בסוף הפרשות, ושם שלל "הברקה" זו של הרבי מליובאוויטש ז"ל בטוטו"ד, עיי"ש.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון