אליהו חמוי
Active member
שירים בימי שישי בימי העומר
שאלה: האם יש היתר בשמיעת שירים בימי שישי אחר חצות היום בימי העומר ?תשובה: יש אוסרים ויש מתירים אחר חצות היום של יום שישי שמאז מתנוצצת הארת השבת ויש להתיר כאשר עושה לכבוד שבת להיכנס לשבת בשמחה[1]
[1] הנה נודעת מחלוקת אחרוני הזמן בענין שמיעת שירים ביום שישי בימי העומר שדעת הגרע''י לאסור בזה כמבואר בשו''ת מעין אומר [ח''ג פ''ג סעי' יא] וכן כתב בדעתו בילקוט יוסף [שבעות סי' תצג אות כ וד' תעניות עמ' רט] וכן השיב הגרי''ש אלישיב בזה לאסור כמובא בקובץ עיון הפרשה [גליון קנו עמ' קכג].
ומאידך דעת הגר''מ מאזוז בשו"ת מקור נאמן [ח"א סי' תפד וח"ב סי' תסג] והגר''י בר שלום זצ"ל [רבה של בת ים] בשו"ת ויצבור יוסף [ח"ד סי' לו] שיש להתיר שמיעת שירים בימי העומר בערב שבת כאשר עושה כן לכבוד שבת בכדי להכנס לשבת בשמחה וכן ראיתי בשו''ת עין אברהם [סי' קעה] שכתב כן בשם הגר''י מועלם מראשי ישיבת פורת יוסף העתיקה שהתיר לשמוע בערב שבת.
וטעמם ונימוקם עמם שכן מעיקרא לא נהגו איסור אלא בריקודים ומחולות ובארץ ישראל נהגו לאסור אף שירים מוקלטים אבל בערב שבת אחר חצות שמתנוצצת קדושת השבת כמבואר בשו"ע [יו"ד ס' שעח סעי' ה] יש להתיר בכדי להיכנס לשבת בשמחה וכשם שאין אומרים תחנון במנחה מה''ט [עי' שו''ע סי' רסז סעי' א ובא''ר שם] ה''ה לענין שמיעת שירים וע"ש מה שכתבו לענין מוצאי שבת.
גם בגליון בית נאמן [319 פרשת מסעי אות טז שנת תשפ''ב] עמד בזה וכתב שכשם שמצינו שמותר לטעום בשר ביום שישי אחר חצות בימי בין המצרים כמבואר בדברי הגרע''י בחזו''ע [ד' תעניות עמ' קעה] ה''ה דשרי אז שמיעת שירים ועוד הוסיף לבאר [בגליון 320 שנת תשפ''ב פרשת דברים אות ה] שמצינו שיש ענין להיכנס לשבת בשמחה כמובא בשו''ת יחו''ד [ח''א סי' מה במלואים ובנמ''ח הערה ראשונה] שבק''ק פראג היו נוהגים לנגן בכלי שיר בקבלת שבת ובכניסת יו''ט כדי לשמח הלבבות להיכנס בשבת ויו''ט בשמחה ובטוב לבב" ושכך העידו על מנהג פראג ר' אברהם עמדין בס' צרור החיים וכ''כ בספר אלה דברי הברית וכן העיד בספר כפי אהרון אפשטיין וחזינן שיש להיכנס לשבת בשמחה וכיוצ''ב כתב באשל אברהם [ס"ס תקנג ד''ה בשבת] ע''ש
ובמקור הדבר שיש לשמוח בשבת הביא דברי הספרי [פיסקא עז] "וביום שמחתכם אלו השבתות" וכן כתבו עוד ראשונים ואחרונים כמבאר בספר חזון עובדיה [שבת ח''א עמ' ד וחנוכה עמ' שלח] ולכן בכדי להיכנס לשבת ולהיות בשמחה מותר לשמוע שירים ובמיוחד שירי שבת עכ''ד [א.ה קצת יש לדחות דהתם מיירי על שבת גופא אבל אין מקור לזה שצריך לשמוח כבר ביום שישי בכדי להיכנס לשבת בשמחה ואף קה''ק פראג לא נהגו כן אלא סמוך לכניסת השבת ממש ומתפילת מנחה חזינן רק שאין לגרום לעצמו צער וגם זה אינו מכורח כי בא''ר שם מבואר בשם הכל בו שהוא משום כבוד שבת ולא כתב הטעם משום צער ודוחק גדול הוא להכניס זה במשמעות דבריו]
אולם מאידך בילק''י שם עמד על דבריו וכתב לדחות שאף שהארת השבת מתחילה כבר מחצות היום של יום שישי אכתי יש לאסור מידי דהוי אאבל שאסור בהחלפת בגדיו ביום שישי אף לאחר חצות היום ורק סמוך ממש לשבת רשאי וחזינן שאין האבלות פוסקת אחר חצות [א.ה לכאורה יש לחלק בין אבלות חדשה שאסורה מדינא לבין אבלות ישנה זו וכן ראיתי שכתב להשיב בגליון בית נאמן [שם אות ה] וראיה שכן אבל נוהג אבילות בשבת בדברים שבצינעה ואילו באבילות ישנה קי''ל שאין בשבת אבילת כלל ע''ש] ושם כתב שאף שיש ענין לקבל השבת בשמחה מ''מ מאחר ואין במניעת כלי שיר גרימת עצב אין להתיר ולשומעם לצורך השבת [א.ה קצת צ"ב דס"ס יש במניעתם מניעת שמחה וראוי לקבל השבת בשמחה ושמא ר''ל שאין להתיר מנהג שנהגו איסור בעבור כך הואיל ואין בדבר גרימת עצב] והוסיף שחידוש זה אינו נזכר בדברי שום פוסק ולא דמי למה שאין אומרים תחנון בערב שבת כי דוקא אמירת תחנון מביאה לעצב משא"כ המניעה משמיעת כלי שיר ומהאי טעמא אף שבמוצ"ש אין אומרים תחנון מ"מ אין להתיר שמיעת כלי שיר.
[א.ה והלום ראיתי בשו''ת אבא בם [ח''ד סי' יג] שכתב להוכיח שאין אבילות נוהגת בערב שבת כאשר עושה לכבוד שבת מהא דכתב מרן השו''ע [בסי' תצג סעי' ב] שכאשר חל לג' בעומר בערב שבת מותר להסתפר ביום שיש לכבוד שבת והקשה דהא לדעת מרן האבילות תמה ביום לד' בעומר ויום לג' הוא כאמצע ימי הספירה וכיצד התיר בו לכבוד שבת וע''כ דבמה שעושה לכבוד שבת לא נהגו אבילות [וע''ג דבשאר ימי הספירה אין להתגלח ולהסתפר ביום שישי אפי' שעושה לכבוד שבת זה משום אבלות דיום ראשון שכאשר יהיה בה מגולח ומסופר הרי ביטל הימנו אבילות זו אבל כאשר ביום ראשון יהיה מותר הרי שכבר מותר מערב שבת עכ''ד והן אמת כי יש לדחות הראיה מדברי מרן כמבואר במשנ''ב שם בס''ק ז] ואדרבה ממה שלא כתב להתיר כאשר חל לד בעומר ביום ראשון ש''מ דס''ל דבכה''ג יש לאסור אף לכבוד שבת מ''מ ממה שכתב הרמ''א שם שכאשר חל לג בעומר ביום ראשון מותר להסתפר בערב שבת ש''מ דהוא אשר דיבר שכאשר עושה לכבוד שבת שרי וכן משמע ממ''ש המהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב [ס"ס צח הובא בשו''ת יבי''א ח''ו סי' מז ד''ה ואחר] שאם חל ל"ג לעומר ביום א' מסתפרים בע"ש, משום דעשה דדברי קבלה עדיף, דכתיב וקראת לשבת עונג, וכיון שעתיד להסתפר ביום א' מוטב להסתפר בע"ש לקיים עשה דדברי קבלה. ע"כ. ומ''מ מבואר דהיכא שעושה לכבוד שבת אין לא נהגו באבלות ורק בגלוח ותספורת אסרו משום אבלות דיום ראשון ולפ''ז שמיעת שירים ביום שישי שאינה מחסרת מאבלות דיום ראשון תיהיה מותרת אף באמצע ימי העומר עכ''ד ודפח''ח אולם יש לציין בזה לדברי הלבוש [בסי' תצג סעי' ב] וע''ע בשו''ת משנה הלכות [ח''ד סי' עג] וע''ע להלן.
והנה בשו''ת אור לציון [ח''ג עמ' רלו ד''ה ונראה] כתב שאף שביום י' אב אין לברך שהחיינו מ''מ כשחל י' אב בערב שבת רשאי לברך שהחיינו אף בשעת לבישה בערב שבת "שכיון שלובש לכבוד השבת ויש כבר הארת השבת שפיר דמי והרי אף לענין אבילות מפסקין מזמן מנחה קטנה" ע''ש ומדבריו לכאורה יש קצת סיוע לדעת הפוסקים הנ''ל שכתבו להתיר בערב שבת ואף שדבריו מוסבים על י' אב אולם נראה כי טעמו שייך בכל ערב שבת אלא דכיון דס''ל שבשבת בין המצרים אין לברך שהחיינו לכך לא כתב להקל אלא בערב שבת שהוא בי' אב דאז בשבת שרי ועכ''פ חזינן שדברים המותרים בשבת מותרים כבר מערב שבת מעת שמתחילה הארת השבת ומה שכתב שם והרי אף לענין אבילות מפסקין מזמן מנחה קטנה" אין נראה שהוא עוד טעם להתיר ושלפ''ז לא יהיה לנו להקל אלא מזמן מנחה קטנה אלא מלשונו נראה שהוא ראיה שיש כח בהארת השבת לדחות דין אבילת שהרי אף לענין אבילות מפסקין מזמן מנחה קטנה וכ''ש באבילות ישנה שיש להקל מזמן שמתחלת הארת השבת תדע דאם ר''ל שהוא טעם נוסף להקל ושלפ''ז אין להתיר את לבישת הבגדים אלא ממש סמוך למנחה קטנה לא היה לו לסתום ולהתיר לבישת הבגדים בערב שבת לגמרי והיה לו לפרש שהוא מזמן מנחה קטנה וע''כ כדאמרן ויש מקום לומר לפי סברתו שאף שמיעת שירים תהיה מותרת בימי בין המצרים בערב שבת אחר חצות.
וכיוצ''ב יש לציין למש''כ הגר''נ קרליץ דשרי ללבוש הבגד ביום שישי ולברך שהחיינו אף שאין לברך שהחיינו אלא בשבת מ''מ כיון שעושה לכבוד שבת שרי עי' בדרשו [סי' תקנא סוף הע' 18] ולפ''ז יש מקום לומר דה''ה דשרי לשמוע שירים ג''כ בימי בין המצרים בערב שבת וע''ע כיוצ''ב לענין גילוח ותספורת בשו''ת יחו''ד [ח''ה סי' מא]
אולם אפשר שאין להקל בדבר הנעשה לכבוד שבת אלא בדברים הנכרים שנעשים לכבודה שכשמראה שמכין עצמו לשבת בזה עצמו יש כבוד שבת כמבואר במשנ''ב [בסי' רנ ס''ק ב] וכגון גלוח ולבישת מלבוש של שבת בזה יש לומר שהואיל וניכר הדבר הרי יש בו כבוד שבת ושרי אולם שמיעת שירים שאינה ניכרת שעושה לכבוד שבת י''ל דאין להתיר בזה משום כבוד שבת ושמא בזה יורו להחמיר ויש לדון לגבי שירי שבת עוד שמעתי באומרים לי שיש לצרף מ''ש בספר ארץ ישראל [עמ' עא הובא בחזון עובדיה ד' תעניות עמ' תמ] לגבי ההולך לכותל ביום שישי אחר חצות היום שבספר ארץ ישראל כתב שנוהגים לבא לירושלים בערב שבת או בערב יו''ט אחר חצות כדי שלא יצטרכו לקרוע ע''ש ואף שרוב רבותינו האחרונים חלקו עליו בזה עכ''פ חזי לאצטרופי לומר דכשם שאין אבלות החרבן דהוי אבילות ישנה נוהגת בערב שבת ה''ה לאבלות על תלמידי ר''ע ומאידך יש לציין למש''כ בשו''ת אז נדברו [ח''ג סי' ל] שאיסור שמיעת כלי שיר משום אבילות החורבן נוהג אף בשבת [ונ''מ להפעילם ע''י שעון שבת] ויל''ע ואכמ''ל.] וע''ע בשו''ת עין אברהם [סי' קעה]
