מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו (לב כו)
הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' למה ניזוק יעקב, הא אמרינן בפסחים ח: שלוחי מצוה אינן ניזוקים, ויעקב שליח מצוה היה שאמר לו הקב"ה שוב אל ארץ אבותיך.
ותירצו שם דהא אמרינן דהיכא דשכיח הזיקא שאני, וא"כ הכא שנתייחד יחידי הוי ליה שכיח הזיקא. [עי' בחולין צא. שמויאבק איש עמו ילפינן "מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה"]. ולכאורה יש לעיין הרי בפסחים שם התיר רב לתלמידים ללכת לבית המדרש בלילה משום ששלוחי מצוה אינן ניזוקים, ולכאורה הכוונה אפילו ביחידי שהרי בשנים אין חשש מזיקין כלל כמבואר בברכות ג: וא"כ בלא"ה שרי לצאת בלילה, וכמבואר בחולין שם דרק ביחידי אסור לצאת בלילה. וא"כ חזינן דלצאת יחידי בלילה לא מיקרי שכיח הזיקא, וצ"ע.
ולכאורה היה אפשר ליישב קושיית הראשונים הנ"ל, דבשעה שחזר על פכים קטנים לא היה עוסק במצוה, דהרי עכשיו חזר לאחוריו ואינו הולך לצד ארץ אבותיו, והוי כמו ההיא דאמרינן בפסחים שם שאם לאחר שבדק את החמץ עוסק לעיוני בתר מחט שאבדה לו, שוב המצוה אינה מגינה עליו, והכא נמי הרי באותה שעה עסק בדבר אחר, ולא בהליכה או במנוחה לצורך ההליכה.
וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו (לב כו)
הקשו באמרי נועם מבעלי התוס' למה ניזוק יעקב, הא אמרינן בפסחים ח: שלוחי מצוה אינן ניזוקים, ויעקב שליח מצוה היה שאמר לו הקב"ה שוב אל ארץ אבותיך.
ותירצו שם דהא אמרינן דהיכא דשכיח הזיקא שאני, וא"כ הכא שנתייחד יחידי הוי ליה שכיח הזיקא. [עי' בחולין צא. שמויאבק איש עמו ילפינן "מכאן לת"ח שלא יצא יחידי בלילה"]. ולכאורה יש לעיין הרי בפסחים שם התיר רב לתלמידים ללכת לבית המדרש בלילה משום ששלוחי מצוה אינן ניזוקים, ולכאורה הכוונה אפילו ביחידי שהרי בשנים אין חשש מזיקין כלל כמבואר בברכות ג: וא"כ בלא"ה שרי לצאת בלילה, וכמבואר בחולין שם דרק ביחידי אסור לצאת בלילה. וא"כ חזינן דלצאת יחידי בלילה לא מיקרי שכיח הזיקא, וצ"ע.
ולכאורה היה אפשר ליישב קושיית הראשונים הנ"ל, דבשעה שחזר על פכים קטנים לא היה עוסק במצוה, דהרי עכשיו חזר לאחוריו ואינו הולך לצד ארץ אבותיו, והוי כמו ההיא דאמרינן בפסחים שם שאם לאחר שבדק את החמץ עוסק לעיוני בתר מחט שאבדה לו, שוב המצוה אינה מגינה עליו, והכא נמי הרי באותה שעה עסק בדבר אחר, ולא בהליכה או במנוחה לצורך ההליכה.