מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה', ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעולה (ט ב-ג)
בתורת כהנים "וכי מה ראו ישראל להביא שעיר עיזים יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים [דהיינו מכירת יוסף], ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה [דהיינו חטא העגל], יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל". והקשו המפרשים הרי גם אהרן צריך כפרה על מכירת יוסף, שהרי הוא משבט לוי, וגם שבט לוי מכרוהו.
[ובפשוטו יש לומר, דמ"מ בזה לא היה לאהרן חטא מיוחד יותר משאר בני ישראל, וא"כ נתכפר גם לו ע"י השעיר של כל ישראל כאחד מכל העם, ורק בחטא העגל היה צריך כפרה מיוחדת משום דהיה לו בזה חטא מיוחד שהוא "עשה" את העגל. אמנם עדיין קשה לפי המבואר בתו"כ דלאהרן לא היתה כפרה בקרבנות העם כלל, כיון שהכהנים אינם בכלל "עם", א"כ במה נתכפר לו על חטא מכירת יוסף].
וכתב בספר חן טוב לרבי טוביה הלוי זצ"ל מצפת [בן דורו של המהרי"ט, ומובא בספריו] לבאר, שהאחים במכירת יוסף לטובה נתכוונו, כיון שהיו יודעים ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו ירבעם שיחטיא את כל ישראל בעבודה זרה על ידי עגלי הזהב שעשה, ויחטאו בע"ז דורות רבים, ומחמת זה יחרב בית המקדש, לכן רצו לסלקו מכלל ישראל כדי להציל את כולם מן החטא. אמנם עתה שגם הם עצמם חטאו בעגל, א"כ שוב אין להם שום טענה להכרית את יוסף, כי הם עצמם אינם עדיפים ממנו, ונתעורר להם שוב חטא מכירת יוסף שיצטרכו כפרה מיוחדת עליו. וא"כ כל הקרבנות שבכאן היו רק על כפרת חטא העגל כמו שפירש רש"י, אלא שמצד חטא העגל עצמו היו צריכים כפרה על מכירת יוסף. וכל זה שייך בישראל שחטאו בעגל ממש, אבל אהרן הרי לא חטא ממש בעגל דכוונתו היתה לטובה, ואין שייך עליו הטענה שאינו עדיף מירבעם, וממילא לא נתעורר לו חטא מכירת יוסף.
ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים והקרב לפני ה', ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעולה (ט ב-ג)
בתורת כהנים "וכי מה ראו ישראל להביא שעיר עיזים יותר מאהרן, אלא אמר להם אתם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף, יש בידכם בתחילה וישחטו שעיר עזים [דהיינו מכירת יוסף], ויש בידכם בסוף עשו להם עגל מסכה [דהיינו חטא העגל], יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה עזים, יבא עגל ויכפר על מעשה עגל". והקשו המפרשים הרי גם אהרן צריך כפרה על מכירת יוסף, שהרי הוא משבט לוי, וגם שבט לוי מכרוהו.
[ובפשוטו יש לומר, דמ"מ בזה לא היה לאהרן חטא מיוחד יותר משאר בני ישראל, וא"כ נתכפר גם לו ע"י השעיר של כל ישראל כאחד מכל העם, ורק בחטא העגל היה צריך כפרה מיוחדת משום דהיה לו בזה חטא מיוחד שהוא "עשה" את העגל. אמנם עדיין קשה לפי המבואר בתו"כ דלאהרן לא היתה כפרה בקרבנות העם כלל, כיון שהכהנים אינם בכלל "עם", א"כ במה נתכפר לו על חטא מכירת יוסף].
וכתב בספר חן טוב לרבי טוביה הלוי זצ"ל מצפת [בן דורו של המהרי"ט, ומובא בספריו] לבאר, שהאחים במכירת יוסף לטובה נתכוונו, כיון שהיו יודעים ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו ירבעם שיחטיא את כל ישראל בעבודה זרה על ידי עגלי הזהב שעשה, ויחטאו בע"ז דורות רבים, ומחמת זה יחרב בית המקדש, לכן רצו לסלקו מכלל ישראל כדי להציל את כולם מן החטא. אמנם עתה שגם הם עצמם חטאו בעגל, א"כ שוב אין להם שום טענה להכרית את יוסף, כי הם עצמם אינם עדיפים ממנו, ונתעורר להם שוב חטא מכירת יוסף שיצטרכו כפרה מיוחדת עליו. וא"כ כל הקרבנות שבכאן היו רק על כפרת חטא העגל כמו שפירש רש"י, אלא שמצד חטא העגל עצמו היו צריכים כפרה על מכירת יוסף. וכל זה שייך בישראל שחטאו בעגל ממש, אבל אהרן הרי לא חטא ממש בעגל דכוונתו היתה לטובה, ואין שייך עליו הטענה שאינו עדיף מירבעם, וממילא לא נתעורר לו חטא מכירת יוסף.
◆ ◆ ◆
ובספר כסף מזוקק לבעל פירוש הרי"ף על העין יעקב בדרוש א' לפרשתינו [ויסוד הדברים גם בקרבן אהרן], כתב לבאר ג"כ שחטא העגל מעורר את עון מכירת יוסף, אבל בדרך אחרת, שעל ידי מכירת יוסף נתגלגלו וירדו למצרים, ושם נשתקעו בין עובדי עבודה זרה ולמדו מעשיהם עד שהיו הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, וחטא העגל נסבב מזה שהיו למודים לעבוד ע"ז במצרים. א"כ כיון שחטאו בעגל, נתעורר להם עון מכירת יוסף, שהוא גרם לחטא העגל, כנ"ל.