מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן (ג כה)
במדרש רבה, אמר רבי לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין, גבירתו אומרת "ראו הביא לנו איש עברי" וגו', ולא כפר אלא "גנב גנבתי מארץ העברים" וכו', את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו. [והנה עיקר מה שלא נכנס משה רבינו לארץ, היה בעבור חטא מי מריבה, אמנם מה שלא נכנסו עצמותיו במיתתו, זה היה משום שלא הודה בארצו, וכנ"ל]. והקשה מהר"י אדרבי זצ"ל בספר דברי שלום, הרי אמירה זו "איש מצרי הצילנו" היתה שלא בפני משה רבינו, כמבואר שאחר כך אמר יתרו לבנותיו מדוע עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם וגו', א"כ מה שייך לומר שחטא בזה ששתק.
אכן הדברים מבוארים במדרש ויושע, "ואני באתי עמהן ונכנסו הן תחילה ואני עמדתי בחוץ, כשראה אותן יתרו אמר להן מדוע מהרתן בא היום, ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים, ואני שמעתי שהן מעידות עלי שאני מצרי, ובשביל שלא נכנסתי ואמרתי איש יהודי אני, לא אזכה להיכנס לארץ ישראל", ע"כ.
אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן (ג כה)
במדרש רבה, אמר רבי לוי אמר לפניו רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ, אמר לו הקדוש ברוך הוא מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו, יוסף הודה בארצו מנין, גבירתו אומרת "ראו הביא לנו איש עברי" וגו', ולא כפר אלא "גנב גנבתי מארץ העברים" וכו', את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו. [והנה עיקר מה שלא נכנס משה רבינו לארץ, היה בעבור חטא מי מריבה, אמנם מה שלא נכנסו עצמותיו במיתתו, זה היה משום שלא הודה בארצו, וכנ"ל]. והקשה מהר"י אדרבי זצ"ל בספר דברי שלום, הרי אמירה זו "איש מצרי הצילנו" היתה שלא בפני משה רבינו, כמבואר שאחר כך אמר יתרו לבנותיו מדוע עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם וגו', א"כ מה שייך לומר שחטא בזה ששתק.
אכן הדברים מבוארים במדרש ויושע, "ואני באתי עמהן ונכנסו הן תחילה ואני עמדתי בחוץ, כשראה אותן יתרו אמר להן מדוע מהרתן בא היום, ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרועים, ואני שמעתי שהן מעידות עלי שאני מצרי, ובשביל שלא נכנסתי ואמרתי איש יהודי אני, לא אזכה להיכנס לארץ ישראל", ע"כ.
◆ ◆ ◆
בספר חסידים סי' קי"ז למד מזה הלכה למעשה, וז"ל "ישראל ששומע שאומרים עליו שהוא גוי צריך לומר יהודי אני", והביא ראיה מדברי המדרש הנ"ל. ולכאורה יש לעיין, הרי דברי המדרש הם על "מודה בארצו" ולא על "מודה באומתו", והיה לנו ללמוד מזה דבן ארץ ישראל ששמע שאומרים עליו שהוא בן חוץ לארץ, יאמר בן ארץ ישראל אנכי.
אכן באמת הביאור הוא, דמשה רבינו הרי מעולם לא היה בארץ ישראל, ומ"מ מבואר במדרש שהיה לו לומר עברי אנכי, וביאר בפירוש מהרז"ו על המדרש שבני ישראל גם בחו"ל נקראים עברים, והיינו מפני שיהודי גם כשהוא בחוץ לארץ הוא שייך לארץ ישראל, וא"כ נמצא דהעיקר תלוי בשם האומה, דאם הוא יהודי ממילא הוא בן א"י, ואינו תלוי בארץ מולדתו בפועל. ונפק"מ כנ"ל, דמי ששומע שאומרים עליו שהוא בן חוץ לארץ, אינו צריך לומר שהוא בן ארץ ישראל, כי כיון שיודעים שהוא יהודי, בכל מקום שהוא הוא בן ארץ ישראל לענין זה.