בדרכי האבות
Active member
כוכבים קטנים זה רק עניין של תוספות, זכור לי שאחרונים כתבו שזה כמה דקות.
ובזמן הזה לדעתם יוצאים 3 כוכבים קטנים ואפשר להוציא שבת
בדרכי האבות
Active member
@ע"ה ס"ט
בעלי התו"ס כתבו שאין אנו בקיאים בכוכבים, יש סימנים יותר מובהקים של הגמרא אדמימות הכסיף וכו' לדעת ר"ת הם אמורים להיות במערב.
כתוב בגמרא כל זמן שפני מזרח מאדימים היינו מערב הוא יום, זאת אומרת שלדעת ר"ת כל עוד יש אדמומית הוא יום, והדברים הפלא ופלא המציאות תואמת את ר"ת בא"י שאדמימות כאן במערב מתמשכת 58 דקות ואז יש הכסיף התחתון וכו'.
הנה תמונות של המציאות בא"י.
בעלי התו"ס כתבו שאין אנו בקיאים בכוכבים, יש סימנים יותר מובהקים של הגמרא אדמימות הכסיף וכו' לדעת ר"ת הם אמורים להיות במערב.
כתוב בגמרא כל זמן שפני מזרח מאדימים היינו מערב הוא יום, זאת אומרת שלדעת ר"ת כל עוד יש אדמומית הוא יום, והדברים הפלא ופלא המציאות תואמת את ר"ת בא"י שאדמימות כאן במערב מתמשכת 58 דקות ואז יש הכסיף התחתון וכו'.
הנה תמונות של המציאות בא"י.
בדרכי האבות
Active member
יש הרבה שיטות (לאלו שסוברים שיש גאונים) איך להסביר האם צריך כוכב אחד גדול ושלוש כוכבים בינונים או שיש כאלה שטוענים שצריך שישה כוכבים, ויש לוחות שמחשבנים פשוט גם את החומרא של רצופים שנלקחה מהירושלמי וזה תלוי בנוסחאות לנוסחת אלו שסוברים כהגאונים הגמרא שם מדברת על כוכב ונוס, לדעת הראשונים שסוברים כר"ת ההסבר בגמרא הוא רצופים. (שלא כתובים בגאונים, אלא ברבינו יונה שפסק כר"ת).
בתשובת הגאונים לא כתוב שצריך קטנים ולא כתוב שצריך שיהיו רצופים, בעלי הלוחות לוקחים את כל החומרות.
נערך לאחרונה:
בדרכי האבות
Active member
מצאתי מציאה נפלאה, שאפילו הרב מזוז מסכים שהאר"י ס"ל כר"ת, והנה עוד מקצת מקומות רבי אשר מרגליות (סדר תפילת מנחה דקנ"ג ע"א ד"ה יזהר) ע"ש. שו"ת יביע אומר ח"ז (חאו"ח סימן מא' באות ב' בהערת שוליים ד"ה ראיתי) וח"ב בנד"מ (חאו"ח סימן כא' הערה 14) בשם אורות חיים דרוק (עמוד יז' במבוא במבוא הספר, ובעמוד רסד'), הלכה ברורה חי"ד (בשו"ת אוצרות יוסף עמוד קעא' - קעו') שו"ת עמק יהושע ח"ה (חאו"ח סימן יב' ד"ה ועוד גאון), שו"ת ים החכמה (שנת תשע"א, בדנ"ג והלאה), ספר ממדבר מתנה ח"א (עמוד 223 אות לב, ובעמוד 231 אות מא, ובעמוד 238, ובעמוד 240, ובעמוד 252 אות סא'), בקונטרס בין השמשות לייעזר (עמוד ז' ד"ה ומה שחשוב), ובקונטרס בין אור לחושך (עמוד 236), ובצור נעלה לרבי אליצור סילמן (עמוד ק'), ובירחון אור תורה (אדר תשנ"ט עמוד עמוד תמ') בספר שו"ע המוסר ח"ב (בעמוד תפז' - תצ', ובעמוד תקסא', ובביאור הלכה לשם, ובעמוד קסג' בהערות שוליים), רבי יוסף שני שליט"א בברית אברהם (עמוד לג ד"ה ומצאתי, והלאה). ועיין עוד למקור חיים תלמיד מהרח"ו (סימן רסא), ספר אור יקר (שער ו' סימן ב' ) שהזכיר שם עניין ב' שקיעות.
נתת לי הרבה שיעורי בית...
בל"נ נעיין לאט לאט.