• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

תכונות נפש האדם מתוך חז"ל - מרכזי.

לכל חברי הפורום היקרים!!!
אמרתי נפתח כאן מקורות מרבותנו נ"ע בדרכי פעולת נפשו של האדם ותכונותיה.

ובכך נדע אין להתמודד ולהתקדם בחיים על דרך הישר.
אשמח אם חברי הפורום יעלו כאן מתוך ידיעתם הרמה ויביאו לנו מקורות.
[
ואולי כדאי לעשות את זה לפורומים קטנים בכול נקודה ונקודה
(כדוגמת כעס, עצלות, ועוד. ומאידך שמחה, ואמונה, ודעת האדם, ועוד, ושאר חכמת הנפש)
]
ההצלחה שלנו בעבודת ה' יכולה להצליח אם נפתח נושא זה.

וזה חילנו בעזרת ה'.
 
לכל חברי הפורום היקרים!!!
אמרתי נפתח כאן מקורות מרבותנו נ"ע בדרכי פעולת נפשו של האדם ותכונותיה.

ובכך נדע אין להתמודד ולהתקדם בחיים על דרך הישר.
אשמח אם חברי הפורום יעלו כאן מתוך ידיעתם הרמה ויביאו לנו מקורות.
[
ואולי כדאי לעשות את זה לפורומים קטנים בכול נקודה ונקודה
(כדוגמת כעס, עצלות, ועוד. ומאידך שמחה, ואמונה, ודעת האדם, ועוד, ושאר חכמת הנפש)
]
ההצלחה שלנו בעבודת ה' יכולה להצליח אם נפתח נושא זה.

וזה חילנו בעזרת ה'.
יש כבר ספרי מוסר לרוב, וכן ספרים של רבני אחרוני זמנינו בהרבה נושאים של דברי מוסר, כפי שתראה במדור של הספרים החדשים כאן בפורום.
נשמח שתפרט עוד על התועלת להביא כאן דברים.
 
ראיתי השבוע רעיון נפלא [אולי בספר אור אליהו הלכות פסח שהיה לנגד עיני כמה שעות בהיותי בפתח תקוה, וכאן בגלילותנו באינו נמצא] שכל מידה רעה אפשר להשתמש בה לטובה כידוע, אך הרעיון בזה הוא שעל ידי השימוש במידה הרעה לטובה גורמים לאותה מידה רעה להתבטל מן העולם
כגון מידת הגאוה אם משתמשים בה לקדושה ויגבה לבו בדרכי ה', וכן קנאה, וכן כעס וכו', זה יגרום שלא יהיה את המידות האלה בצד הרע
ולכן כשלומדים חברותא חייבים שהלימוד יהיה בדרך של ויכוח ומחלוקת שבהתחלה לא מסכימים על כלום ומנסים לפרוך את ההבנה של השני עד שהוא משכנע אותך, וזה יגרום שלא יהיה בעולם מחלוקת שלא לשם שמים!
 
אדם אחרי אמו

"וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית פרק כד) פרש"י דרך ארץ כל זמן שאמו של אדם קיימת כרוך הוא אצלה, ומשמתה הוא מתנחם באשתו. נלמד מכאן את שטבע האדם הוא הדרך ארץ, יש קשר הנפשי בן אדם לאמו, גם שהוא גדול בגילו ונשוי שהרי יצחק היה בן ארבעים בקחתו את רבקה בכו"ז הוא קשור באמא שלו, וכאשר אמו מתה עליו אשתו ממלאת את מקומה. אדם מחפש שידוך בסגנון של הבית בו גדל הוא מתנהג כמו אביו באורח חיים ורוצה שאשתו תהיה כמו אמו, ולכן כאשר אמו נפטרה הוא מתנחם באשתו שתמשיך את האורח חיים בו גדל.

אבל אין כאן בגדר אהבת אדם לאמו שזה מזמן הנשואין עובר לאשתו וכמו שכתב בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב) רבי יוסי אומר שלש שנים עשה יצחק אבל על שרה אמו, לאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל שרה אמו, מכאן אתה למד עד שלא לקח אדם אשה אהבתו הולכת אחרי הוריו, לקח אשה אהבתו הולכת אחרי אשתו, שנאמר "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו" וכי יעזוב איש את אביו ואת אמו ממצות כיבוד, אלא שאהבת נפשו דובקת אחרי אשתו שנאמר ודבק באשתו. ע"כ. [וצריך להבין שהרי אין אבלות יותר משנה (), ואם כן איך יצחק נהג אבלות שלוש שנים. אלא שהוא נהג אבלות על החסרון של אמו במה שהוא כרוך אצלה, שהיה לו אותה מדרגה שחסר לו אין לו נחמה, אבל שנשא את רבקה היא הנחמה שלו ולכן לא עשה כבר אבל על רבקה אמו.]​
 
הרגשה טובה לעבודת ה'

מובא בספר מהרי"ל בליקוטים אות פג' - "אמר שמעידים על ר"ת שהיה רוצה ללמוד תמצית מהלכה חמורה היה נותן לפניו תל של זהובים לשמוח בהם ונתרחב ליבו ולמד בכח" עכ"ל !
(ובגמ' שבת (ל:) רבה מקמי דפתח להו לרבנן בשמעתתא אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן. ופרש"י רש"י ובדחי רבנן. נפתח לבם מחמת השמחה. וכן כתב רבינו בחיי (בראשית א כא) "ומן הידוע כי ברבות השמחה, יתחזק הכח השכלי שיש בנפש, ויהיה יותר מובן להשיג המושכלות. ע"ש. וכתב רבי חיים ויטאל בעת שעוסק בתורה שיהיה בחשק גדול ונמרץ בהתלהבות עצום" והחיד"א בחומת אנך (תהלים ק) כתב רבינו מהרח"ו ז"ל שהגיד לו רבינו האר"י ז"ל שלא זכה לידיעתו ולהשגתו הגדולה אלא בשביל השמחה, שהיה שמח בלימוד ועשיית המצות. ובספר חרדים (הקדמה למצות ד). כתב המהר"ל "כי בדיחת הדעת היא סיבה גדולה לתלמוד תורה". והמאירי (שבת ל:) אין השכינה שורה מתוך עצבות וכתב "שהעצבון מטמטם את הלב וסותם שבילי ההכנה")
 
עצלות

מסילת ישרים (פרק ו' בביאור מידת הזריזות) "ותראה כי טבע האדם כבד מאד, כי עפריות החמריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא (אבות ה, כ): הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. וכן מנו חכמים ז"ל (ברכות לב, ב): בדברים הצריכים חיזוק, תורה ומעשים טובים. ומקרא מלא הוא (יהושע א, ז): חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צור משה עבדי, כי חיזוק גדול צריך למי שרוצה לכפות הטבע אל הפכו".

כתוב במשלי (כ"א כ"ה) "תאות עצל תמיתנו, כי מאנו ידיו לעשות". מבואר כי יש תאווה שהיצר הרע מחזק באדם וזה תאוות העצלות, יש איזה הנאה להיות עצל, אותה תאווה לעצלות יגרום לאדם להתגבר על יצרו וטבעו. שאל"כ בזמן שיהיה צריך גופו ימאן לעשות רצונו כי תאוותו חזקה בו ויכול להביאו למיתה.
 
זכרים יותר מיושבים מנקבות

רש"י (מנחות קי. ד"ה ) כתב דעת זכרים מיושבת עליהם יותר משל נקבות. וכתב הרמב"ם במורה נבוכים (ג מח) "שהנשים ממהרות לכעוס מחמת קלות התפעלותן וחולשת נפשן". ועל זה אומרת הגמרא (שבת לג:) "נשים דעתן קלה עליהן, דילמא מצערי לה ומגליא" . ע"ש.
 
לכל חברי הפורום היקרים!!!
אמרתי נפתח כאן מקורות מרבותנו נ"ע בדרכי פעולת נפשו של האדם ותכונותיה.


עיינו כאן
 
חזור
חלק עליון