תכונות נפש האדם מתוך חז"ל - מרכזי.

כהמשך למה שכתבתי שהכישלון בע"ז לא מראה על השחתה של הנפש
תמיד היה ויכוח איך להתייחס לבחור שנכשל בענייני עריות ח"ו כגון שנתפס עם אייפון האם יש לו תקנה או לא?
לענ"ד מוכח להדיא מהגמ' בב"מ פה. שגם אלה שהיו שקועים עמוק בעניינים אלה הוציאם רבי מצרה לרווחה ונעשו תנאים גדולים
וכעת עולה בדעתי שאולי לכן דוקא רבי בכה על ר"א בן דורדיא ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת, כי במקרים הנ"ל בב"מ הוא טרח כמה שנים ונלחם עמם שישארו בלימוד ולא יחזרו לשטויות, וכאן לפחות ר"א בן דורדיא זכה לתשובה שלימה מעומק החטא הזה
כנלע"ד כעת
 
מהלך נפלא בגמ' פסחים נז יששכר איש כפר ברקאי היה כורך בגד על ידיו ועובד בבית המקדש, וסופו היה שהמלך והמלכה התווכחו אם גדי עז או כבש יותר טעים והוא זלזל במלך ואמר אם העז טעים היו מקריבים אותו קרבן תמיד, וחתכו את שתי ידיו
יש כאן יסוד נפלא
הוא התייחס לעבודת המקדש כמו איזה עבודה במטבח של הבית ששמים כפפות שלא להתלכלך, ולכן גם העונש שלו בא מתוך הזלזול הזה, שהוא הסתכל על הקרבנות בתור דבר שצריך להיות טעים ולכן היה לו פשוט שהכבש יותר טעים, ואם היה מתייחס לעבודת המקדש בחרדת קודש ומבין שאין כאן בכלל שאלה של טעם וריח, וגם אין כאן דיון בכלל על לכלוך שזה לא שייך בכלל בדבר של קודש, הוא לא היה נענש בכזה עונש חמור!!!
ויש עוד עומק בסוגיא זו והמתבונן ימצאהו.
 
אדם דומה לטבע האם​

כתב רבינו בחיי (פ' אמור כד יא) טבע האדם שמתדמה לטבע אמו ונמשך אחריה. וכשאדם צדיק ובעל ענוה ואיש מחשבות טובות הנה זה מופת על אמו שהיתה צנועה ובעלת מחשבה טובה.
 
חזור
חלק עליון